הערת הרב יצחק יוסף על היח"ס שליט"א - ושוברה בצידה

הרב אופיר מלכה, למשל
מלבד ההבדל בהשואה בין מחבר הצעיר ממנו, למחבר הגדול ממנו.
אבל כמדומני שראיתי כמה מקומות שכן מסתייע ממנו.
ובאשכול אחר הראתי שאפי' הביא דבריו במק"א וביארם.
גם אם לו נניח שהסתייע ממנו

וכי יש חיוב להביא את שם המביא ראיה?
אם אוחז שלא ראוי להביאו מה בכך?

אם אוחז שיש בעיה להזכירו מה בכך שמשמיט שמו?
אז איך מזכיר אותו כשחולק עליו?
 
לא יודע מה כ"כ מכעיס אותך
יש שם סידור דברים בצורה מדהימה
והכרעת דברים ע"פ שיטתו שלו
ועל כל סברא שכותב מביא לה עשרות מקורות קדומים
 
גם הילקוט יוסף אין בו שום מו"מ כלל, גם לא עמוק
בסה"כ כשמו כן הוא "ילקוט יוסף"
קודם כל, אכן מעולם לא טענתי שאחרים צריכים להביא מהילקוט יוסף "סייעתא". מה שכתבתי הייתה תשובה על @דרופתקי דאורייתא שבא בטענה על מה שהילקוט יוסף לא מביא סייעתא מהרב אופיר מלכה.
ולעצם דבריך, יש הרבה יותר משא ומתן הלכתי וגם קושיות ותירוצים בילקוט יוסף מאשר בספרי הרב אופיר מלכה. אי אפשר להכחיש את המוחש, פתח ספרא ותחזי.
היבי"א כותב גם למי שלא ונח כלל בסוגיא
אולם למי שמונח בסוגיא אין הרבה חידושים יותר מאשר מ"מ וסדר הדברים
אלו דברים פשוטים וברורים, ולא נראה שאי מי יכול לחלוק עליהם
יש מקומות לא רבים שבהם הוא מחדש סברא מדיליה
וגם שם יש מקום להתווכח
זה נכון שגם מי שלא מונח יכול להפיק ממנו תועלת, אבל רק תועלת בסידור הדברים והמראה מקומות וכדו'. וזה מה שכתבתי, שמצד שני מי שכן מונח בסוגיא יכול להפיק ממנו הרבה יותר ואף לטעום דוקא מהחידושים שיש בו, ולא רק מסידור הדברים והמראה מקומות. וזה בדיוק ההיפך ממה שאתה סבור.

אולי שורש מחלוקתנו נובע ממה נקרא "חידוש".

נראה שאתה סובר שחידוש זה דוקא איזה "הברקה", או סברא באוויר (שבד"כ נסתר מאיזה מקום בש"ס או דברי ראשון, אבל לאלו שסוברים שרק לזה יקרא "חידוש", זה לא משנה להם שיש עליהם פירכא מדברי ראשון...) או לעשות "צווי דינים" על איזה משהו (ללא צורך...) ועוד כיוצא בזה.

אבל אני סבור שחידוש הוא קודם כל בהירות הסוגיא ושיטות הראשונים, בלי פלפולים ובלי חכמות (ידוע מה שכתב כן הגר"ח מוואלאזין בנפש החיים...). זה דרגה ראשונה של חידוש. ועוד יש סוגי חידושים, שמביאים ראיה מדברי ראשון בנושא אחר לנושא הנידון, או שמיישבים דברי ראשון ע"פ הבנה בסוגיא הנלמדת, או שמקשים על דברי אחד מגדולי האחרונים כמו רעק"א או חת"ס מאיזה גמרא או מדברי ראשון. ועוד כיוצ"ב, שאין בהם משום אותיות פורחות באוויר, אלא רק דברים מוחשיים וממשיים, שאפשר לאחוז אותם ולדון בהם בחכמה והשכל. ככל אלו נמצא ביביע אומר לרוב. ואגב יש גם הברקות בכמה מקומות בפרט בחלקים הראשונים, אבל מרן זצוק"ל סבר שאין זו עיקר דרך לימוד והבנת התורה, ועל כן לא אחז בדרך זו.

ועוד צריך להבין דבר נכון על מרן זצוק"ל (וכתב על זה הרב גד יזדי בספרו הנפלא על ספרי מרן זצוק"ל, "קצות דרכיו"), שמכיון שלא היה בקי כמוהו בכל ספרי הפוסקים והמחדשים, אז גם אם הוא חשב מעצמו איזה קושיא בעת לימוד הסוגיא, או שאח"כ בעת הכתיבה היה חושב מעצמו איזו קושיא עצומה או איזה חידוש או תירוץ או מה שלא יהיה, אבל הוא ראה אותו או מצא אותו באחד הספרים, אז היה מביא את זה בספרו בשמו של אותו ספר, והקורא אינו יודע שקודם הוא הקשה כן מעצמו, ורק אחר כך מצא אותו באיזה ספר. אבל אחרים שלא מחפשים ולא יודעים שכל מה "שמחדשים" כבר קדמו אותם בספרים קדמונים אז הקורא חושב שיש כאן מן החידוש.

בעזהי"ת אני יפתח פה אשכול חדש, שבו אני יעלה מידי פעם "חידושים" מספרי יביע אומר. ותוכל לראות להבין ולהשכיל כמה עומק וחידוש הוא מכיל בתוכו.
ועוד חזון למועד!
 
לא יודע מה כ"כ מכעיס אותך
יש שם סידור דברים בצורה מדהימה
והכרעת דברים ע"פ שיטתו שלו
ועל כל סברא שכותב מביא לה עשרות מקורות קדומים
מי שלא רואה שם חידושים הוא עיור.
 
אז איך מזכיר אותו כשחולק עליו?

את זה אתה צריך לענות לעצמך - ואני אסביר.

מה שכתבתי כאן
גם אם לו נניח שהסתייע ממנו

וכי יש חיוב להביא את שם המביא ראיה?
אם אוחז שלא ראוי להביאו מה בכך?

אם אוחז שיש בעיה להזכירו מה בכך שמשמיט שמו?

זה בעצם לא תגובה שלי אלא ציטטתי אותך מאשכול אחר , ששם אני הקשתי על מישהו אחר, ואתה ענית לי את הלשון הזה שציטטתי

עיין כאן מה שטענתי

ואז השבת לי - כאן - שזה בעצם מה שהבאתי למעלה.

ואחרי כל זה אשיב לך בשאלה בדיוק מה ששאלת אותי עכשיו - אז איך א"כ כשמשיג על הר' מזוז מזכירו הר' הנאמ"ן וכד' , ואילו כשלוקח ממנו את הטענות והראיות הוא משמיטו?

מה שתענה על שאלתי זה יהיה תקף ג"כ לשאלתך
 
את זה אתה צריך לענות לעצמך - ואני אסביר.

מה שכתבתי כאן


זה בעצם לא תגובה שלי אלא ציטטתי אותך מאשכול אחר , ששם אני הקשתי על מישהו אחר, ואתה ענית לי את הלשון הזה שציטטתי

עיין כאן מה שטענתי

ואז השבת לי - כאן - שזה בעצם מה שהבאתי למעלה.

ואחרי כל זה אשיב לך בשאלה בדיוק מה ששאלת אותי עכשיו - אז איך א"כ כשמשיג על הר' מזוז מזכירו הר' הנאמ"ן וכד' , ואילו כשלוקח ממנו את הטענות והראיות הוא משמיטו?

מה שתענה על שאלתי זה יהיה תקף ג"כ לשאלתך
השאלה היתה למה מזכיר אותו רק כשחולק, ואילו לא מביאו אך פעם כסייעתא.
ודאי שאם לא אוחז ממנו לא יביא אותו, ולא חייב להביא אותו.
אבל השאלה היתה על מה שנכתב שמכבד אותו, וע"ז שאלתי איזה כבוד זה בדיוק.

ומה שכתבת שזה לשוני, זה לשוני המדוייקת, אבל רק הוספת משפט אחד, שהוא בדיוק החילוק.
 
השאלה היתה למה מזכיר אותו רק כשחולק, ואילו לא מביאו אך פעם כסייעתא.
ודאי שאם לא אוחז ממנו לא יביא אותו, ולא חייב להביא אותו.
אולי לא הבנת את מה ששאלתי אותך

שגם להיכן שהפנתי הוא בדיוק כך

כשחולק או משיג עליו הוא מזכירו
אך כשמסתייע מדבריו משמיטו
 
היכן מזכירו כשחולק עליו?
ומי אמר שמכבד אותו?
אתה רוצה שאעלה ? אעשה זאת בשמחה אבל כרגע הספר לא זמין לי כרגע
אך שם הבאתי דוגמאות שמשתמש בסברותיו ומשמיט את שמו, ובאותו ספר יש שם מקומות שכשחולק הוא מזכיר והנאמ""ן וכד' ואז משיג ומעיר
 
אתה רוצה שאעלה ? אעשה זאת בשמחה אבל כרגע הספר לא זמין לי כרגע
אך שם הבאתי דוגמאות שמשתמש בסברותיו ומשמיט את שמו, ובאותו ספר יש שם מקומות שכשחולק הוא מזכיר והנאמ""ן וכד' ואז משיג ומעיר
יתכן.
אבל זה עונה רק על החלק הראשון של השאלה, החלק השני עונה על השאלה שלך.
 
מה מסובך, כתבתי 3 משפטים, ואתה הוספת עוד משפט.
לא הוספתי עוד משפט
אלא זה גם משפט שלך מהמשך השרשור
סה"כ עשיתי "עיבוד" לתגובה שלך [תסתכל שם בהמשך ותראה שהמשפט השלישי הוא שלך, ואם לא מצאת מסתבר ש @אהבה רבה כבר מצא את זה וישלח לך בפרטי]
 
מלבד ההבדל בהשואה בין מחבר הצעיר ממנו, למחבר הגדול ממנו.
אבל כמדומני שראיתי כמה מקומות שכן מסתייע ממנו.
ובאשכול אחר הראתי שאפי' הביא דבריו במק"א וביארם.
הרעיון ברור
תזכיר לי גם כמה פעמים מוזכר הגרח"ק בדברי הגרע"י זצ"ל "לסייעתא" (מלבד בחזו"ע תרו"מ)
הוא מביא אותו רק כשהוא צריך להשיג עליו וגם לא בדרך של כבוד כל כך
 
אולי כדאי לחזור לנושאי האשכול ג' ההערות ושובריהן.
מי שיש לו משהו בענין אחר, שיפתח אשכול חדש, יש מספיק מקום.
 
תזכיר לי גם כמה פעמים מוזכר הגרח"ק בדברי הגרע"י זצ"ל "לסייעתא" (מלבד בחזו"ע תרו"מ)
זה לא נכון הוא מזכיר אותו גם לסייעתא בכמה מקומות.
ועוד שדבריך ניסובים על טענת @שמעון טרבלסי שלא צריך להביא סייעתא ממחבר יותר צעיר, אז קושייתך מהגרח"ק על הגרע"י אינה מספקת כי הגרע"י היה מבוגר מהגרח"ק, ובן דורו ממש, לא כהרב יצחק יוסף והרב אופיר מלכה.
 
זה לא נכון הוא מזכיר אותו גם לסייעתא בכמה מקומות
כמה?!... לדעתי בל יראה ובל ימצא, אחד לאלף, אשמח שיתקנו אותי, וגם אם המצא תמצא איזה מקומות הרעיון ברור, זה לא משתווה ביחס
שלא צריך להביא סייעתא ממחבר יותר צעיר,
מדוע?

דרך אגב, זה לא קשור ולא דומה להנ"ל, אבל בבחינת טול קורה, אשמח למקומות שהרב יצחק יוסף 'מסתייע' מדברי הרב הנאמ"ן המבוגר ממנו, דברים שנכתבו בילקו"י החדשים 'אחרי שנת תשע"ד'
 
דרך אגב, זה לא קשור ולא דומה להנ"ל, אבל בבחינת טול קורה, אשמח למקומות שהרב יצחק יוסף 'מסתייע' מדברי הרב הנאמ"ן המבוגר ממנו, דברים שנכתבו בילקו"י החדשים 'אחרי שנת תשע"ד'
לא רק שמסתייע ממנו
אלא יותר חמור הוא - שמסתייע מדבריו בעילום שם .
וכפי שהעלתי כבר לעיל והפנתי לאשכול המסויים

[וכמובן שבא להשיג ולחלוק אז פתאום כן מזכירו "דלא כהנאמ"ן וכד']
 
אבל בבחינת טול קורה, אשמח למקומות שהרב יצחק יוסף 'מסתייע' מדברי הרב הנאמ"ן המבוגר ממנו, דברים שנכתבו בילקו"י החדשים 'אחרי שנת תשע"ד'
אה"נ מעולם לא טענתי שאפשר לבוא בטענה על "ר' ראובן" (יהיה מי שיהיה) על שלא מביא בספריו סייעתא מ"ר' שמעון" (יהיה מי שיהיה). [אגב, דוקא רק אם הוא חולק על מישהו אז אני סובר שחייב להביאו בשמו, לא כמו וישב הים, אור לציון ועוד].
הא לך דבריי הקודמים שהדגשתי כן להדיא.
קודם כל, אכן מעולם לא טענתי שאחרים צריכים להביא מהילקוט יוסף "סייעתא". מה שכתבתי הייתה תשובה על @דרופתקי דאורייתא שבא בטענה על מה שהילקוט יוסף לא מביא סייעתא מהרב אופיר מלכה.
מה שכתבתי:
ועוד שדבריך ניסובים על טענת @שמעון טרבלסי שלא צריך להביא סייעתא ממחבר יותר צעיר, אז קושייתך מהגרח"ק על הגרע"י אינה מספקת כי הגרע"י היה מבוגר מהגרח"ק, ובן דורו ממש, לא כהרב יצחק יוסף והרב אופיר מלכה.
באתי רק להסביר דברי @שמעון טרבלסי. ומדוע טענתך מהגרח"ק אינו טענה. ותו לא.
 
אף שאין חיוב לאף אחד להזכיר מישהו אחר (אם לא שהוא חולק עליו שאז הוא חייב להזכיר את שמו), זה עדיין בהחלט מלמד על הבן אדם איפה הוא אוחז, לפי מי הוא מביא ומי לא, וד"ל.

ולגבי מדוע לא להזכיר מי שקטן:
זה שאלה אחרת, אבל @שמעון טרבלסי כבר גילה דעתו שהוא סובר שאין טענה על הגדול שלא הביא את הקטן, לכן כתבתי לך שמה שהבאת אח"כ להקשות מהגרח"ק עדיין אין זו טענה כי הגרע"י היה מבוגר ממנו ועכ"פ היו מאותו דור ממש, לא כן הרב יצחק והרב אופיר. זאת הייתה כל כוונתי.
 
אם לא שהוא חולק עליו שאז הוא חייב להזכיר את שמו
כבר הוסבר לך עם מקורות שלא כך נהגו גאוני עולם, כדאי שתקרא שוב
זה עדיין בהחלט מלמד על הבן אדם איפה הוא אוחז, לפי מי הוא מביא ומי לא, וד"ל.
אוחז בדרך אחרת, לפעמים זה מגיע בגלל שזו שיטה אחרת, ולפעמים זה מגיע מחמת "מידות טובות"
 
כבר הוסבר לך עם מקורות שלא כך נהגו גאוני עולם, כדאי שתקרא שוב
לא זכור לי שנכתב כך, אשמח שתזכיר לי שוב מה המקורות לכך.
לפעמים זה מגיע בגלל שזו שיטה אחרת
זה בדיוק מה שאני כתבתי, שיש מחברים שלא מזכירים את החכמים שלא הולכים "בשיטתם", ומזה אפשר להבין מי נגד מי...
ולפעמים זה מגיע מחמת "מידות טובות"
יכול להיות שיש כאלו שמתכוונים לטובה. אבל במציאות זה מתקבל אחרת. ואדרבה, רוב רבותינו לדורותיהם היו מזכירים את מי שבאים לחלוק עליו, ואם רוצים לשמור על כבודו של אותו חכם, אפשר לשבחו במילים ותוארים לפני שחולקים, להראות שאין הוא בא לקנטר, אלא רק לחלוק כדרכה של תורה.

ואדרבה דוקא בזה יש לי טענה על הרב יצחק יוסף שבמקומות שהוא חולק על הגר"מ לוי הוא כותב "חכם מבני ברק" או "חכם אחד". וכן כשחולק על אחיו הראש"ל הגר"ד, הוא כותב "ספר אחד" או רק ה"ב (ראשי תיבות הלכה ברורה). או על כל מיני רבנים שהוא כותב "רב אחד ברדיו", ועוד כיוצ"ב. שאדרבה יש בזה זלזול וחוסר כבוד, כי למעשה הכל יודעים מי זה. אפשר לחלוק כמה שאתה רוצה (בסברא ישרה וראיות נכונות כמובן), אבל תחלוק בכבוד. תתייחס לאותו בן אדם עם הדעה השונה כמישהו לגיטמי, ותזכיר את שמו ואת דעתו ואח"כ תחלוק עליו.
כמעט ולא מצינו למרן הגרע"י שעשה כך, חוץ ממקום אחד או שתיים (בהל' חנוכה) על מחברים צעירים ממנו בהרבה.

וקראתי פעם, על מה שמצינו שבחזון עובדיה הל' אבלות ח"ג, מרן מאור ישראל, מביא מחכם אחד בן דורנו, והוא מכבדו בתוארים מופלגים, "ידידינו הרה"ג המקובל רבי וכו'". שמעשה שהיה כך היה, שכשבא מרן להזכיר מדבריו וכתב "הרב וכו'" אחד מהנוכחים (מבאי ביתו) העיר למרן "והרי הוא לא מזכיר את הרב בספריו", אז מרן אמר "אז מה?" והוסיף לו עוד תואר "הרה"ג". והמשיך אותו איש ואמר, "אבל הוא חולק על הרב", ומרן אמר "אז מה?" והוסיף "המקובל", והמשיך האיש ואמר, "אבל הוא אינו מכבד את מרן כראוי", ואז מרן הוסיף מרן "ידידנו"....
כזה ראה וקדש! מי יתן לנו חליפתו, מי יתן לנו תמורתו. יתומים היינו ואין אב!
 
נערך לאחרונה:
ראשי תחתית