הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל

יעקבי

חבר מוביל
הצטרף
24/4/25
הודעות
1,726
1767709432356.png
 
למה העלית את התמונה?

כאילו אין משהו שלא יודע למה הייתה פתיחת האשכול...
ממש נהיה כאן מחנה רלבי"ם...
יש כאן כמה שטוענין בעצם שהכל בעולם סובב סביב הרב יצחק, כל נושא תלוי ברב יצחק, ועכשיו גם הרב בקשי זכה לאשכול בזכות הרב יצחק.
זה ממש מעלה את רמת הפורום...
 
 
בהכתרת הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א
לצד אביו מרן הגרע"י זיע"א (בעת חתימתו על כתב ההכתרה)
נצפים חכם שלום, הגר"ש בן שמעון, הגר"א גליקסברג, זצ"ל.
ויבדל"א חמיו של הראש"ל הנבר רבי רחמים עטיה, ומחותנו הרב סויסה, שליט"א.
חתימת מרן על הכתרת מורנו ורבנו.jpg
 
מה פירוש "משלב בפסיקה את השיטה הליטאית עם השיטה הספרדית"?
לדעתי גם שילב את השיטה התימנית
ספרי בנין אב כתובים בסגנון שיש בו הרבה מאוד סברא ודיונים בעומק וישרות ומעט מאוד מראי מקומות, יש כאלה שקוראים לזה שיטה ליטאית על שם אומה שרוב בניה איכרים סכלים ורוב יהודים שבה היו תופסי תורה ועמליה.
אגב לא ראיתי שמישהו כתב כן, לפחות לא באשכול זה.
אבל אני יודע שכך נהוג לומר...
 
ספרי בנין אב כתובים בסגנון שיש בו הרבה מאוד סברא ודיונים בעומק וישרות ומעט מאוד מראי מקומות, יש כאלה שקוראים לזה שיטה ליטאית על שם אומה שרוב בניה איכרים סכלים ורוב יהודים שבה היו תופסי תורה ועמליה.
אגב לא ראיתי שמישהו כתב כן, לפחות לא באשכול זה.
אבל אני יודע שכך נהוג לומר...
גם רוב יהודייה היו מושק'ה של הפריץ וד"ל
 
גם שם יבדוק כב' כמה אחוזים מהבחורים בישיבות הליטאיות הם יוצאי ליטא?
רובם חילונים.
קראתי על זה בעבר הרבה אבל אודה ולא אבוש שאינני זוכר רק את רוח הדברים.
בגדול הטענה של חוקרי ההיסטוריה היא שהחסידות לא הצליחה להכנס לליטא בדיוק כי לא היו שם יהודים פשוטים וטובים כמו שתיאר מר.
הבעש"ט הקדוש שהחיה עצמות יבשות פעל והצליח היכן שרוב הציבור היו עצמות יבשות.
יש שידרשו לשבח ויש לגנאי אבל שני הצדדים יודו שאלה הם פני הדברים.
וכמובן שיש הרבה חריגים.
אגב אני לא מדבר על מדינת ליטא דהיום אלא בגבולותיה של אז כולל מה שנקרא רוסיה הלבנה, שם חיו ופעלו רבינו הגר"א ותלמידיו, השאג"א ותלמידיו, ובדורות שאח"כ קלם סלבודקה וטלז, ועוד.
 
אצטט דברים שכתבתי על הרב בקשי דורון בשעת חימום בפורום אוצה"ח:

ה' נתן, ונתן רבות, ב"ה, וכעת ה' לקח, בצדקת משפטו.
הרב אליהו בקשי דורון התייחד בספרי השו"ת שלו, לענ"ד, בכמה דברים.
רוב הסימנים הם תשובות הלכה למעשה, מנוסחות בבהירות ומסודרות, מיעוטם שיעורים עיוניים שנתן, ומקצתם דברי התעוררות (זאת לבד מדברי חותנו הרב לופס שהביא, הספדו על רעייתו ועוד).
דרכו בדרך הפוסקים הספרדיים תוך מזיגת 'המהלך החדש' בליבון שרשי השיטות, ומצורפת לזה תפיסה חברתית יפה. דוגמא טובה לזה היא התשובה לאדם שקיעקע על זרועו את שם הוי"ה וכעת חזר בתשובה. הרב מברר האם ראוי למחוק את הקעקוע והאם מותר, ולאחר שמסיק שראוי לא נסתיימה תשובתו, הוא מוסיף לאותו שואל כי השיג עבורו רופא שיעשה את הניתוח (שם אמנם נתבקש במפורש ע"י השואל לסייע לו כספית, אך אפשר לראות זאת גם במאמריו על תקנות נגד יוקר שערים, על כל ישראל חברים ברגל ועוד).
מפעימה גם ההסכמה של הרב עובדיה יוסף בריש ספריו, אשר אינה כנוסח הסכמותיו הרגיל אלא היא מכתב בו הוא מפציר במחבר שיוצא לאור את כתביו.
התנגד למנהג שאבי הבן מבקש מהמוהל לחתוך את הערלה, אלא העדיף כי אדם אחד יעשה גם את החיתוך וגם את הפריעה.
פסק מעניין שלו, בו דחק את גדרי הדין בשביל טעמי ההלכה, היה במקרה של מטבח בו הבישול בו כל העובדים היו גוים ולא היתה אפשרות לבישול ישראל לפי השו"ע (רק לפי הרמ"א) אם לא שיכניסו לאותו מטבח עובד או עובדת יהודיים. הרב כתב שדבר כזה הוא חשש חתנות יותר גדול מאשר אם יאכלו הסועדים את בישולי גוים ולכן הקל גם לנוהגים ע"פ השו"ע.
הלכה שרלוונטית לימים אלה ונמצאת בספרו, על תפילה במנין כאשר עשרת המתפללים נמצאים בכמה חדרים נפרדים. ראו בח"ג סי' טז (אמנם לא מדובר שם בשעת הדחק אלא במנין ותיקין מהודר).
כתב שלקרובי הנפטר אין בעלות על איבריו ולא יכולים להתנות את הסכמתם לתרומת איברים בתשלום, שכן כל מה שיש להם באיברים הוא חובת קבורה.

ואוסיף עוד נקודה מעניינת יותר באריכות. בגמרא מובאת חובה לשמור על החיים ולא להסתכן מן הפסוק "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". פשט הפסוק עוסק בנושא אחר ודנו המפרשים כיצד למדה משם הגמרא, ואולי אין זה כלל מקור הדין, וגם דנו האם חובה זו היא מן התורה או מדברי חז"ל. הרב בקשי דורון (שו"ת בנין אב ח"א סי נא) התקשה בכך גם הוא, ועוד הקשה, שמוני המצוות לא מנו מצוות עשה מפורשת לשמירת הגוף, ובעקבות כך כתב דבר חדש. הפסוק של "ונשמרתם" אכן עוסק בנושא אחר ודברי חז"ל הם אסמכתא בעלמא. ולמעשה, אין מצוות עשה או איסור לא תעשה המחייבים שמירת חיי אדם ופיקוח נפש. דווקא מפאת חשיבות שמירת החיים לא מנה אותו הקב"ה כמצווה, כי זה יסוד כל המצוות ובסיס לעבודת ה'. הרמב"ם (דעות, פרק ה) עסק בפרק שלם בשמירת הגוף, וכתב בתחילתו: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי ה' יתברך הוא, שאי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק עצמו מן הדברים". הרמב"ם לא מביא פסוק או מצוה, אלא "מדרכי ה'", שרק כך ניתן לעובדו (ובעצם, כל מצוה בתורה מורה שעלינו לשמור על חיינו). אין צורך בציווי לחיות, שהרי כל יסוד ציווי התורה קשור בחיים.

כמה מלחמות היו לו בחייו. כשנתמנה לרב ראשי עמד בלחצים עצומים מול הרב אלישיב שדרש ממנו לא לערוך היתר מכירה בשמיטה. פולמוס גדול היה לו כאשר כתב שבעוגיות הפפושדו יש חשש חמץ (ובהתכתבות עם הרב עמאר והרב בוארון ישנה נקודה מעניינת, כיצד יש להתייחס לחומרי התפחה שתוך כדי התהליך מתפרקים והופכים למים, האם מדובר במים שמחמיצים או שזו ראיה של 'זכוכית מגדלת' שאין לה משקל הלכתי). גם עם הערכאות הסתבך על פרשת ההסמכות הפיקטיביות לרבנות, כאשר השופטים עצמם מודים כי הוא זה שנלחם ועצר את התופעה, אלא שהתלוננו מדוע לקח לו זמן להפסיק זאת, כביכול הדרך לעצור קנוניה היא בהתפרצות מיד ברגע הראשון שמגלים את המזימה...
חתום על כמה החלטות ברבנות הראשית. ביניהם, החליט להפסיק ייבוא של חלב נכרי (להבדיל מאבקת חלב נכרי).

לפני כמה שנים, כאשר יצא חלק ה' של השו"ת שלו, הזמין את אבי מורי לקבל עותק עם הקדשה היות שהוא אחד השואלים בספר, והתלוויתי לאבי. הרב התעניין היכן אני לומד, כששמע שבמצפה ירחו, מיד שאל האם יוכל לבחון אותי על הש"ס... כאשר הסמקתי ואמרתי שלא, הודיע לי שבפעם הבאה שאבוא הוא יבחן אותי...
פעם אמו"ר נתבקש למסור שיעור בסוכות והשתמש בתשובה שלו להכנת השיעור, וירא כי טוב, ומאז השתדלנו בכל סוכות ללמוד תשובה אחת מספריו.
(למעשה, בימים אלו ממש אני עסוק בשאלה הלכתית, בישולי גוים בשווארמה, בה היה הרב מרא דשמעתתא. רוב המחברים, המקילים והמחמירים, באים על גבי תשובתו. מאמרי בעניין פורסם פה: download/file.php?id=108383).

תולדות חייו מן ההיבט של הרבצת התורה, רשומות בהקדמת בנין אב על שבת.

אגב, בנותן טעם לציין את ד"ר חנה קטן (אשת הרב יואל קטן עורך "המעין") שהצילה את חיי הרב לפני כמה שנים, כאשר חטפו אירוע באמצע נתינת שיעור בכנס השנתי של מכון פוע"ה ולפתע דיבורו הפך למבולבל. בשולחן הכבוד ישבו כמה וכמה רופאים מכובדים, אולם הראשונה שהתעשתה היתה ד"ר קטן שזינקה מעזרת הנשים שבקהל והחלה לטפל בו [באותה שנה היה קמפיין פמיניסטי גדול נגד הכנס בטענת הדרה ושנשים לא מרצות בו, ולבסוף היתה אשה על הבמה...]
(בשנים האחרונות נחלש הרב, ובחלק ו' של ספרו הדבר כבר ניכר).
 
מכתב הגר"ע יוסף זצ"ל לתמוך במועמדותו של הגר"א ב"ד לכהונת הרה"ר
כד אדר תשמ"ג
לסדר: ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי

אמרו חז"ל (ברכות נה.) "אין מעמידים פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור תחלה". ומבואר שם, וכאשר ביקש הקב"ה למנות את בצלאל לעשיית מלאכת המשכן, נמלך במשה תחלה, ואמר: משה, הגון עליך בצלאל? ואחר שהשיב בחיוב, אמר לו הקב"ה, אף על פי כן לך ואמור לישראל, הגון עליכם בצלאל? ורק לאחר שגם ישראל השיבו בחיוב, מינה אותו משה רבינו לביצוע מלאכת הקודש. ולכן נאמר: ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי וכו'.
אף כשביקש משה רבינו בערוב ימיו למנות במקומו מנהיג לעם ישראל, התחנן לפני ה' לאמר: "יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה". ופירש רש"י: "אלהי הרוחות לכל בשר, אמר משה לפני הקב"ה, רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד מישראל שאינם דומים זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהיה סובל כל אחד ואחד לפי דעתו!" ולכן השיבו הקב"ה, קח לך את יהושע בן נון איש "אשר רוח בו", ופירש רש"י, כאשר בקשת, שיכול להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד. כלומר שלא יהיה קנאי וקיצוני בדעותיו ובהנהגותיו, אלא אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבם לתורה. (כדברי הלל במשנה אבות פרק א').
לפיכך הריני פונה אליך הבוחר, בעצה טובה נכונה וישרה, שתבחר למשרת הרב הראשי לישראל הספרדי, את כבוד הרב הגאון יראת ה' היא אוצרו חכו ממתקים וכולו מחמדים רבי אליהו בקשי דורון שליט"א, הרב הראשי וראש אבות בתי הדין בחיפה. אשר ביודעו ומכירו קא אמינא, שמשחר נעוריו שוקד על דלתות התורה, וידיו רב לו בתלמוד ובפוסקים, בהלכה ובאגדה. וחיבר ספר נכבד ויקר בשם "בנין אב", על ארבעת חלקי השלחן ערוך, והוא מפורסם בצניעותו ובענוותו ובנועם הליכותיו, וזכה לקרב רחוקים לצור מחצבתם, כי חן הוצק בשפתותיו ונופך תבענה אמרותיו. ובמשך השנים אשר שימש בתפקידו הרם כרבה הראשי של חיפה, התחבב על הקהל הקדוש כספרדים כאשכנזים, ועשה רבות ונצורות כדי להגדיל תורה ולהאדירה, וירעם כתום לבבו ובתבונות כפיו ינחם. – אף עם עמיתו הרב הראשי לחיפה האשכנזי שליט"א חי באהבה ואחוה שלום וריעות. כאשר יעידון יגידון כל מחנה קדשו. ואין ספק כי כך ינהג גם להבא עם עמיתו הרב הראשי לישראל האשכנזי אשר ייבחר. ויקדשו שם שמים בארץ ובעולם. איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק!
אנא תן ידך וקולך להרמת קרן התורה וקרן הרבנות בישראל
ובחור נא למשרת הרב הראשי לישראל (הספרדי) את כבוד מעלת
הרה"ג רבי אליהו בקשי דורון שליט"א.
ותשא ברכה מאה ה'
בברכת התורה
עובדיה יוסף
 
שמעתי מפיו של הרב זצ"ל [מה שעולה בזכרוני כרגע] :
א. כשהיה הרב של חיפה העביר ראש העיר החלטה במליאת העיריה על כך שייבחר ראש מועצה דתית רפורמי או אישה [אני לא זוכר בדיוק], בו ביום קיבל הרב טלפון מרבינו חכם עובדיה שאמר לו תהפוך את העולם, הרב לקח את רשימת חברי הגוף הבוחר, נתן מחציתה לנהגו ועוזרו ומחציתה לעצמו, עברו אחד ואחד ושכנעו אותם להתפטר, התפטרו כל חברי הגוף הבוחר ולמעשה הוא הראה לראש העיר שאם רוצים לעשות ראש מועצה דתית רפורמית פשוט לא יהיה טעם להחזיק מועצה דתית ראש העיר התקפל.
ב. כאשר בנו בנין חדש עבור הקולנוע פסק הרב שדינו כבית הכסא ואין לתת בו מזוזה, ואז נזעקו ברעש גדול החילונים והתקשורת והרפורמים קבעו מזוזה, כמדומה ששמעתי ממנו משהו בסגנון שזה היה למגדר מלתא ואין דעתו כך להדיא להלכה אבל אני לא בטוח.
ג. כאשר הרב התחיל להיות רב בחיפה שלטו בתחום הכשרות חסידים מחסידות מסוימת, והרב רצה להעמיד את תלמידו תחת הממונה מטעמם, ובהזמנות הראשונה עשה כן, ואז באו אינשי דלא מעלי ומיררו את חייו של הרב [הרב לא סיפר אבל חתנו ספר לי ששמו לו בטון בכניסה לחניה, והזמינו לו מגשי פיצה הביתה בערב פסח ועוד], ואברכי הכולל רצו לארגן מחאה או "פעולת תגמול", הרב חש שיש רחש בחש בין האברכים ותבע מהם לספר לו מה בדעתם, וכששמע הזדעזע שבדעתם לנקום, והודיע שביום ה' יתן שיחה בכולל בעניין לא תקום ולא תטור ומדות טובות, האברכים ראו כי טוב ובקשו שימשיך לתת שיחה מוסרית כל שבוע, וכך היה, משיחות אלה יצאו הספרים בנין אב על התורה. [אגב נהגו ומלווהו של הרב התקרב לתורה ומצוות דרך השיחות האלה, והיה מרותק אליהם, וסיפר לי שהיה מקליט אותם ושומע באוטו כל השבוע, היה מסתובב בשכונות בחיפה לחפש את הרב ולהסיע אותו ממקום למקום, ומאוחר יותר עבר איתו לירושלים והיה נהגו כל ימי היותו ראשל"צ ועוד הרבה אחרי].
ד. רעייתו הראשונה בת הרב לופס היתה נוהגת לתת ידה במזוזה בכל בוקר ולהתפלל יהי רצון שתציל את בעלי מן הרבנות.
ה. פעם נכנס אליו רבי ניסים דרעי, כשיצא אמר הרב כשאבא שלו [ר' אליהו דרעי] היה נכנס לבית הכנסת בבת ים [שם היה הרב לפני חיפה] הייתי קם לכבודו מלוא קומתו כדי לחזק אותו על כך שבניו רבי יהודה ורבי אריה לומדים בישיבות קדושות ולא כשאר ההמון...
עד כאן שמעתי מפיו ואולי אזכר בעוד.
מעשה נוסף כאשר הרב כבר היה בירושלים, יהודי אלמן וקשה יום [אברך משלנו], היה זקוק לחתן את בתו, אותו יהודי בא לרב לבקש עזרה, הרב הסביר לו שהוא לא חותם על מכתב שנוגע לכספים בגלל רמאויות שנעשו בעבר בדבר, אותו יהודי כעס ודבר בזלזול וגסות רוח קיצונית אל הרב, בצורה פשוט מזעזעת, חתנו ועוד אברכים ניסו להשתיק אותו אבל הרב עמד על כך שיסיים את דבריו, אחרי תקופה הרב בא למסור שיעור בכולל ברמות ואותו אחד בא לשם ושוב ביזה אותו בדברים מכוערים ומזלזלים.
אחרי כשנה אותו אדם בא שוב אל הרב [בחלק זה הייתי נוכח בעצמי], כבר בפתח חתנו [כמדומני שהיה זה הרב שמול או הרב נבון] בקש שלא להכניסו, אבל הרב אמר הוא יהודי תן לו להכנס, כשנכנס הלה סיפר שהוא מחתן בת נוספת, ושוב צריך עזרה, הרב התעניין מתי החתונה ושאל אותו אם יוכל להקדים ביומיים, אותו אחד בדק והשיב שכן הרב אמר לו שיקדים, אחר כך שאל אותו על הוצאות כמו שמלת כלה ונדוניה וכו' וחשב הכל הגיעו לסכום של 8500 דולר, הרב אמר נעגל ל10000 דולר, ונתן לו שיק על סך 45000 ש"ח!!! איני יודע אם הדולר היה אז 4.5 או שהרב עיגל שוב...
בו ביום הוא פדה את השיק.
ומה שבקש להקדים את החתונה הסביר לי נהגו שהרב היה מנהיג במשפחתו בחו"ל שכל מי שמחתן בן או בת, ישלם הוצאות החתונה בו ביום לכלה יתומה עניה באר ישראל, והרב ידע שיומיים קודם הבן דוד שלו מחתן, נמצא שאותו אחד כמעט לא שילם כלום על החתונה, ובזה קיים בעצמו ואני בחלותם לבושי שק ... כרע כאח לי התהלכתי.
 
ב. כאשר בנו בנין חדש עבור הקולנוע פסק הרב שדינו כבית הכסא ואין לתת בו מזוזה, ואז נזעקו ברעש גדול החילונים והתקשורת והרפורמים קבעו מזוזה, כמדומה ששמעתי ממנו משהו בסגנון שזה היה למגדר מלתא ואין דעתו כך להדיא להלכה אבל אני לא בטוח.
הרב האריך בנושא זה בהגדה של פסח בנין אב ושם אף מפרט את המניעים.
 
הרב האריך בנושא זה בהגדה של פסח בנין אב ושם אף מפרט את המניעים.
אין לי אותה, אם תוכל להעלות בקצרה את הנימוקים כי יש בזה נפק"מ להלכה איך מגדירים בית הכסא לעניין מזוזה.
 
ראשי תחתית