הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל

[נאמ"ן לדרך]

ג. כאשר הרב התחיל להיות רב בחיפה שלטו בתחום הכשרות חסידים מחסידות מסוימת, והרב רצה להעמיד את תלמידו תחת הממונה מטעמם, ובהזמנות הראשונה עשה כן, ואז באו אינשי דלא מעלי ומיררו את חייו של הרב [הרב לא סיפר אבל חתנו ספר לי ששמו לו בטון בכניסה לחניה, והזמינו לו מגשי פיצה הביתה בערב פסח ועוד], ואברכי הכולל רצו לארגן מחאה או "פעולת תגמול", הרב חש שיש רחש בחש בין האברכים ותבע מהם לספר לו מה בדעתם, וכששמע הזדעזע שבדעתם לנקום, והודיע שביום ה' יתן שיחה בכולל בעניין לא תקום ולא תטור ומדות טובות, האברכים ראו כי טוב ובקשו שימשיך לתת שיחה מוסרית כל שבוע, וכך היה, משיחות אלה יצאו הספרים בנין אב על התורה. [אגב נהגו ומלווהו של הרב התקרב לתורה ומצוות דרך השיחות האלה, והיה מרותק אליהם, וסיפר לי שהיה מקליט אותם ושומע באוטו כל השבוע, היה מסתובב בשכונות בחיפה לחפש את הרב ולהסיע אותו ממקום למקום, ומאוחר יותר עבר איתו לירושלים והיה נהגו כל ימי היותו ראשל"צ ועוד הרבה אחרי].

לא היה מדובר בחסידים אלא בליטאים. וד"ל

 

[שאינו יודע לשאול]

לא היה מדובר בחסידים אלא בליטאים. וד"ל

אני זוכר שהרב אמר על הממונה שהיה חסיד, הוא לא נקב בשמו אבל נראה לי שאמר "חסיד כזה, נו", לא כך היה ?

 

[נאמ"ן לדרך]

אני זוכר שהרב אמר על הממונה שהיה חסיד, הוא לא נקב בשמו אבל נראה לי שאמר "חסיד כזה, נו", לא כך היה ?

לי הרב סיפר משהו אחר ובוודאי על עניין הרדיפות,
כמו"כ כב' מיעט בסיפורי הרדיפות

 

[שאינו יודע לשאול]

לי הרב סיפר משהו אחר ובוודאי על עניין הרדיפות,
כמו"כ כב' מיעט בסיפורי הרדיפות

נו...
ספר לכולם זה באמת סיפור מעניין

 

[יפתח בדורו]

נו...
ספר לכולם זה באמת סיפור מעניין

למעשה עיקר הרדיפות היו לפני כעשרים שנה
כשמצד אחד הוחרם ע"י יתד דאז וכביכול מרן הרב אלישיב על רקע ההיתר מכירה, בראש הלוחמים עמד הרב יוסף אפרתי (שבמקרה וכמובן ללא קשר הרב פיטר אותו שנה קודם מלעמוד בראש מחלקת הכשרות של רבנות ירושלים) ונתי גרוסמן.

ומצד שני גם עבר במקביל באותה תקופה חרם בשס מכיון שלא היה כביכול 'ממושמע' לחצר הרב עובדיה דאז.
הוא סירב לקבל הוראות בענין מינוי דיינים ורבני ערים שבעיניו לא התאימו, וחלק על הרב עובדיה בפפושדו ובכמה נושאים.

בטבעו היה מאד עניני ולא התחשב ברבנות בנושאים מפלגתיים, ובשס ציפו שיספק את הסחורה (יתכן ובצדק) לדוג' הוא מינה לאחראים על הגיורים מזרוחניקים, שהוא אחז שהם יותר מסודרים ומקפידים על נהלים וזה הרתיח את החרדים.

(יודגש: הרב בקשי היה חסיד של הרב עובדיה בכל נימי נפשו! חסיד אמיתי שהיה בטל אליו באמת ואכמ"ל, רק אציין שזכורני שהרב עובדיה חלה את חוליו האחרון, הרב בקשי היה קורא ספרי תהילים בבכיות נוראות בלי שאיש רואה ומצלם, פשוט יושב בביתו ומתפלל ובוכה בדמעות שליש)

אבל קיים בעצמו המשכיל בעת ההיא ידום וכל ימיו היה אוחז בפלך השתיקה.

לא דיבר מעולם לשון הרע! ומדובר באדם שניהל מלחמות עולם וידע להיבחר לרבנות הראשית, לא איזה תמים...
שכנו, רבי יהודה עדס, גם בשנים של הפילוג הכי משמעותי מול שס כיבד אותו והתחשב בדעתו ואף היה עולה לביתו מפעם לפעם

 

[שמעון טרבלסי]

(למעשה, בימים אלו ממש אני עסוק בשאלה הלכתית, בישולי גוים בשווארמה, בה היה הרב מרא דשמעתתא. רוב המחברים, המקילים והמחמירים, באים על גבי תשובתו. מאמרי בעניין פורסם פה: download/file.php?id=108383).

אשמח לקבל קישור תקין למאמרו.
גם אני כתבתי בזה בעבר, ודברי הבנין אב נכוחים בזה לכל מעיין, והחולקים לא ירדו אפי' לתחילת דעתו כ"ש שלא לסופה.

 

[נאמ"ן לדרך]

למעשה עיקר הרדיפות היו לפני כעשרים שנה
כשמצד אחד הוחרם ע"י יתד דאז וכביכול מרן הרב אלישיב על רקע ההיתר מכירה, בראש הלוחמים עמד הרב יוסף אפרתי (שבמקרה וכמובן ללא קשר הרב פיטר אותו שנה קודם מלעמוד בראש מחלקת הכשרות של רבנות ירושלים) ונתי גרוסמן.

ומצד שני גם עבר במקביל באותה תקופה חרם בשס מכיון שלא היה כביכול 'ממושמע' לחצר הרב עובדיה דאז.
הוא סירב לקבל הוראות בענין מינוי דיינים ורבני ערים שבעיניו לא התאימו, וחלק על הרב עובדיה בפפושדו ובכמה נושאים.

בטבעו היה מאד עניני ולא התחשב ברבנות בנושאים מפלגתיים, ובשס ציפו שיספק את הסחורה (יתכן ובצדק) לדוג' הוא מינה לאחראים על הגיורים מזרוחניקים, שהוא אחז שהם יותר מסודרים ומקפידים על נהלים וזה הרתיח את החרדים.

(יודגש: הרב בקשי היה חסיד של הרב עובדיה בכל נימי נפשו! חסיד אמיתי שהיה בטל אליו באמת ואכמ"ל, רק אציין שזכורני שהרב עובדיה חלה את חוליו האחרון, הרב בקשי היה קורא ספרי תהילים בבכיות נוראות בלי שאיש רואה ומצלם, פשוט יושב בביתו ומתפלל ובוכה בדמעות שליש)

אבל קיים בעצמו המשכיל בעת ההיא ידום וכל ימיו היה אוחז בפלך השתיקה.

לא דיבר מעולם לשון הרע! ומדובר באדם שניהל מלחמות עולם וידע להיבחר לרבנות הראשית, לא איזה תמים...
שכנו, רבי יהודה עדס, גם בשנים של הפילוג הכי משמעותי מול שס כיבד אותו והתחשב בדעתו ואף היה עולה לביתו מפעם לפעם

הוא דיבר על הרדיפות בעיר חיפה.

 

[נחום]

גם אני כתבתי בזה בעבר,

נשמח לקבל גם את דברי כת"ר.

 

[פלוריש (אריאל)]

כאשר בנו בנין חדש עבור הקולנוע פסק הרב שדינו כבית הכסא ואין לתת בו מזוזה, ואז נזעקו ברעש גדול החילונים והתקשורת והרפורמים קבעו מזוזה, כמדומה ששמעתי ממנו משהו בסגנון שזה היה למגדר מלתא ואין דעתו כך להדיא להלכה אבל אני לא בטוח

כעין זה היה בבאר שבע, שבנו מרכז מסחרי שהיה אמור להיות פתוח בשבת, והרב יהודה דרעי אמר שאם כך הוא לא יקבע שם מזוזה. הבעלים נבהל מכך שיהיה לו מקום בלי מזוזה והודיע שהוא יסגור בשבת...

אשמח לקבל קישור תקין למאמרו.
גם אני כתבתי בזה בעבר, ודברי הבנין אב נכוחים בזה לכל מעיין, והחולקים לא ירדו אפי' לתחילת דעתו כ"ש שלא לסופה.

נשמח לקבל גם את דברי כת"ר.

מצ"ב

 

[שמעון טרבלסי]

כעין זה היה בבאר שבע, שבנו מרכז מסחרי שהיה אמור להיות פתוח בשבת, והרב יהודה דרעי אמר שאם כך הוא לא יקבע שם מזוזה. הבעלים נבהל מכך שיהיה לו מקום בלי מזוזה והודיע שהוא יסגור בשבת...


מצ"ב

תודה רבה.
מצורפים דבריי.