פסוק ו.
ויעזבו את ה' ולא עבדוהו, ופירש"י אפילו בשיתוף. ומקורו טהור מהסוגיא בביצה כה. דאיתא שם דאפילו כתורמוס הזה ששולקין אותו שבע פעמים ואוכלין אותו בקינוח סעודה לא עשאוני בני.
צריך להבין את עומק המליצה הזו, שמשמע שהיה להם לעבוד את הקדוש ברוך הוא על כל פנים לאחר סיבוב גדול ולעבדו על כל פנים כתוספת.
ואיך שיהיה, יש בזה מוסר גדול, שלא להתייאש לעולם מן העבודה, ואפילו אם נפל האדם הרבה, לא ירשע הרבה, והוא רצוי ואהוב לפני הקדוש ברוך הוא, כמו שקראנו הקדוש ברוך הוא במאמר זה "בנים", על אף שעשינו חטאים גדולים עד למאד.
וכן בפסוק טז, מבואר ותקצר נפשו בעמל ישראל, שלמרות כל מה שהיה היה קשה כביכול לפני הקדוש ברוך מה שנעשה לישראל. וכן ידוע מה שאומרת הגמרא בסנהדרין על היוצא ליהרג בבית דין, שבזמן שאדם מישראל בצער שכינה מה אומרת, כביכול קלני מראשי קלני מזרועי.
ומתבאר מזה, שהקדוש ברוך הוא קשור לישראל ולכל אחד מישראל, לרצונותיו ולהצלחתו, וקשה לפני הקדוש ברוך הוא צערינו.
ויהי רצון שכימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות בגאולת עולמים.
ויעזבו את ה' ולא עבדוהו, ופירש"י אפילו בשיתוף. ומקורו טהור מהסוגיא בביצה כה. דאיתא שם דאפילו כתורמוס הזה ששולקין אותו שבע פעמים ואוכלין אותו בקינוח סעודה לא עשאוני בני.
צריך להבין את עומק המליצה הזו, שמשמע שהיה להם לעבוד את הקדוש ברוך הוא על כל פנים לאחר סיבוב גדול ולעבדו על כל פנים כתוספת.
ואיך שיהיה, יש בזה מוסר גדול, שלא להתייאש לעולם מן העבודה, ואפילו אם נפל האדם הרבה, לא ירשע הרבה, והוא רצוי ואהוב לפני הקדוש ברוך הוא, כמו שקראנו הקדוש ברוך הוא במאמר זה "בנים", על אף שעשינו חטאים גדולים עד למאד.
וכן בפסוק טז, מבואר ותקצר נפשו בעמל ישראל, שלמרות כל מה שהיה היה קשה כביכול לפני הקדוש ברוך מה שנעשה לישראל. וכן ידוע מה שאומרת הגמרא בסנהדרין על היוצא ליהרג בבית דין, שבזמן שאדם מישראל בצער שכינה מה אומרת, כביכול קלני מראשי קלני מזרועי.
ומתבאר מזה, שהקדוש ברוך הוא קשור לישראל ולכל אחד מישראל, לרצונותיו ולהצלחתו, וקשה לפני הקדוש ברוך הוא צערינו.
ויהי רצון שכימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות בגאולת עולמים.
