הספרדים קרים או חמים?

תכנס לבית כנסת ספרדי - "הכל בדיעבד" - מתפללים מנחה וערבית "תרתי דסתרי" , לא מחכים שיגיע זמן ערבית, מתפללים בלי "עיטור ועיטוף" ובלי "כיסוי ראש" של כבוד התפילה
לעומת זאת אצל אחינו - הדברים נראים אחרת , וב"ה בזכותם יש היום ציבור ספרדי "בני תורה" שלמדו מהאשכנזים "את החמימות" במצוות ובתפילה.

יש הבדל גדול בין סוגי האנשים במגזר הספרדי, הלומדים, העובדים, האברכים והאנשים הפשוטים, ועשית סלט מכולם. וכבר כתבו כאן לעיל שאצל האשכנזים מי שהיה זז מהדרך לא היה מתפלל מנחה וערבית ביחד, או בלי מגבעת על הראש, אלא היה נמצא במקום חילוני ואוכל שקץ חזיר ועכבר.

אצל הספרדים (האמיתיים) המקוריים מתפללים כל תפילה בנפרד, ובאריכות מופלגת, ובשבת זה גם עם ניגונים כיד המלך מבלי להסתכל כלל על השעון, "כבוד התפילה" הוא מושג אחר לגמרי אצלם ממה שאתה מכיר אצל האשכנזים הקרים. גם מושג של שטיבלאך לא היה קיים אצלם.

רב אחד סיפר פעם שלא הבין כיצד החפץ חיים כותב שבדקה אחת אפשר לומר 200 מילים, עד שנכנס למנין אשכנזי בשטיבלאך וראה שאפשר גם 400 מילים בדקה.
 
וטהרת המשפחה כל ספרדי ממוצע בכל נושא שיש פה "צד חילול שבת" או "ספק כרת" תמיד יחפש את הקולות ותמיד בכל נושא כזה יגיד לך " המחמיר תע"ב " , או "מידת חסידות".

לשיטתך מן הסתם עדיף להחמיר בטהרת המשפחה ולגרום לשואל לעבור על איסורי כרת במזיד, במקום להסתמך על גדולי עולם שהתירו.
 
והמציאות היא שהציבור הספרדי "חי" "וניזון" כל היום מצירופים של היתרים "ומכחא דהיתרא" וכחא דהפקרא

כחא דהיתרא זה לא כחא דהפקרא, אלא בדיוק להיפך. שטח ההפקר הוא השטח בו שולטת הבורות העצומה, ובפרט אצל האשכנזים, שהמון העם פוסקים ע"פ "שמעתי שהגדול ההוא אמר שאסור".

אני מכיר מחבר ספר אחד שנקט בכחא דהיתרא בספרו ובירר את הענין ביסודו לפרטי פרטיו. התקשר אליו ידידו שעשה "שימוש" בבית דין מפורסם בבני ברק, שהגיעה אשה ושאלה שאלה, וענו לה מיד "אסור", והוא עצר אותם ואמר להם "המתינו שאתקשר לידידי שכתב על זה ספר והוא בקי היטב בפרטי הדינים".

וכאשר התקשר לידידו אמר לו מיד שמותר, והדיינים ששמעו את השיחה ברמקול התערבו מיד ושאלו שאלות, ומיד פשט להם את הסוגיא בצירוף מקורות רבים, עד שהוכו בהלם והורו לאשה שמותר.

והסיפור הזה חזר על עצמו כמה פעמים, במקומות שונים, ובאותו בי"ד עצמו היו אומרים לרב ההוא (שעשה שימוש) להתקשר אליו שוב כשהגיעו שאלות בנושא זה...

הרי לך שאפילו דיינים ומו"צים פוסקים הלכה להחמיר בקלי קלות, ממש "כחא דהפקרא", בגלל בורות עצומה וחוסר ידיעה של סברות הפוסקים בהלכה, ובגלל ששמעו שזה אסור ותו לא.
 
אברך ספרדי לא ישלם על קילו מצות 400 ש"ח. לעולם.
וגם על תפילין לבנו ישלם "בהתאם". תשאל אותו מה זה החומרא של "מקשה", [בשין קמוצה] לא ידע במה המדובר.

ישלם גם ישלם, גם על מצות וגם על תפילין (מבלי לדעת מה זה מקשה) וגם על אתרוג.

אני מכיר אברך ספרדי ששילם 700 שקל על מזוזה, לכל המזוזות בביתו. איזה אשכנזי ישלם סכום כזה?

התשלום המופרז היה בגלל הידורים שהנהיג בכתיבת המזוזה. לשיטתו המזוזה משפיעה אחרת לגמרי אם נכתבת בהידורים אלה. אכתוב אותם למעוניינים (אני כותב מהזיכרון, יתכן שאפספס משהו):

א. לטבול במקווה תיכף לכתיבת המזוזה, ללא שום עיסוק באמצע.

ב. לכתוב הכל בבת אחת, כולל תיוגים, ללא שום טעות ותיקון טעות (אם יש טעות, מניחים את המזוזה בצד וכותבים מחדש).

ג. לכתוב בתענית דיבור ובלי הפסק לשום דבר.
 
זה רק מראה את "החמימות" הספרדית שלך על המקלדת.

מ"מ - הדברים מדברים בעד עצמם , ודווקא בדוגמאות שהבאת זה בדיוק "משקף" את מה שכתבתי , כי מציאות שבכל ענייני שבת וטהרת המשפחה כל ספרדי ממוצע בכל נושא שיש פה "צד חילול שבת" או "ספק כרת" תמיד יחפש את הקולות ותמיד בכל נושא כזה יגיד לך " המחמיר תע"ב " , או "מידת חסידות".

בכל מחלוקת עניינית של "בונה וסותר" ושל "מחתך" ושל "בורר" "ומבשל" ועוד ועוד, ובכל נושא שתדבר איתו יגיד לך "מותר" אע"פ שזה היתר מאוד דחוק שבנוי על "צירופים" וצירופי צירופים", ורק מי שמחמיר זה מידת חסידות.
היה תכנית סודית תקופה קצרה לפני פטירת הרב עובדיה,
להכניס אליו כמה בחורים משיעור ב' ב"שינקר" שישפשפו אותו בלימוד,
ודובר ללמוד איתו מחידושי הר"מ שלהם כל שבוע מתחילת זמן חורף תשע"ד, אך כידוע נטרפה השעה, ובג' חשון תשע"ד נתבקש לישיבה של מעלה
חבל חבל חבל
 
מי שיודע גמ' רש"י תוס', הוא לא עם הארץ, ולא חייב לדעת 10,000 ספרים בע"פ בשביל להגיד סברא וללמוד.
(וכ"ש אלו שבקיאים בשו"ע וב":י וש"ך וט"ז ועוד כמה).
השאלה כמה יודע והשאלה איך יודע ועוד אם הגיע לדרגה כזו לפסוק מתוך הגמ'.

הרב זילברשטיין בספריו פוסק מתוך הגמ' כשהוא מדמה מילתא למילתא ובמקרים רבים זה נראה מופרך לחלוטין.
 
מסתמא , ש @עשרה זהב וכן אלו שעשו לו "תודה" על ההודעה @שמעון טרבלסי @דעת ותבונה וכו'

מסתבר מאוד שסבותיהם למדו בישיבות "מאור התורה" שבסורייה , וכן ב "קול יעקב" שבחלאב, וב "שארית יוסף" שבמרוקו, וב "זוהר התורה" שבקזבלאנקה וב"משכנות התורה" שבעירארק וב"ברכת אפרים" שבאיראן, וב "דעת חיים" שבטוניס וכן ע"ז הדרך
תנוח דעתך, גם זקניהם של רוב האשכנזים לא למדו בישיבות.

ככלל, מגוחך לראות את כל האשכנזים כדבוקה אחת. הציבור המכונה כיום 'ליטאי' או 'אשכנזי' - הוא ערב רב של בני עדות אירופיות שונות, שרק מקצתם יוצאי ליטא. הרוב הם צאצאי יהודים ניצולי שואה (או כאלו שעלו לפניה) שעלו לארץ מהונגריה, פולין, גליציה, גרמניה ורומניה אחרי השואה ופשוט השתלבו בישיבות הליטאיות. זקניהם של רבים מאלו בקושי היו נחשבים היום לחרדים.

שח לי קשיש ליטאי בן לחסידי גור, שב'שטיבל' בו התפלל בילדותו (וגם בבחרותו, כשחזר מהישיבה לבית הוריו) - כמעט אף אחד לא חשב על הרעיון שצריך לעשר את הפירות והירקות, כי רובם היו עמי הארץ שלא עשו דבר מעבר למה שראו בבית הוריהם (שהיו בחו"ל, ולכן לא עישרו).

ולא שיוצאי ליטא היו מושלמים, כידוע בליטא כמעט ולא היתה אישה אחת שכיסתה את שערותיה - גם בין החרדים.
 
כי ה"ספרדים" האמיתיים שהגיעו מספרד, הגיעו בעיקר למרוקו ולצפון אפריקה, ולכן השם "ספרדים" הולם אותם.

השאר הם "עדות המזרח" המכונים בטעות ספרדים, ולא קשיא מידי.
הגיעו בעיקר למרוקו ולטורקיה (והארצות בהן שלטה, כגון בולגריה בוסניה וכו').
 
עוד מעט שבת - חבל על האימוציות הקשות .

תשמור משהו למוצ"ש
שבוע טוב!

אני רואה שלא התאפקת....

מסתמא , ש @עשרה זהב וכן אלו שעשו לו "תודה" על ההודעה @שמעון טרבלסי @דעת ותבונה וכו'

מסתבר מאוד שסבותיהם למדו בישיבות "מאור התורה" שבסורייה , וכן ב "קול יעקב" שבחלאב, וב "שארית יוסף" שבמרוקו, וב "זוהר התורה" שבקזבלאנקה וב"משכנות התורה" שבעירארק וב"ברכת אפרים" שבאיראן, וב "דעת חיים" שבטוניס וכן ע"ז הדרך

אבל אכן אתה צודק, זקניי למדו בישיבות אי שם בגולה, רק לא בשמות שהזכרת...

ולא, הם לא הכירו אשכנזים.

ואם אתה ממש מחפש לתלות את מימד ההצלחה של הספרדים כיום באשכנזים דווקא, מסתמא שיהיו אלו שלוחי חב"ד באותם מקומות....
 
איני רוצה להיכנס לויכוח, כי לא עברתי על כל ההתכתבויות.
אך לבי אומר לי (אולי אני טועה), ש @כאחד העם כוונתו בעיקר לספרדי החדש.
וחלק מכעסו הוא על הרב עובדיה שהכניס קולות וקולי קולות, והסזפרדים נהו אחריו מאד.

אם הוא צודק או לא זה נושא בפני עצמו, אבל ברור הוא שזה לא נוגע לנידון האשכול.

בוודאי לא למה שאמר ר' עמרם.
 
הרב זילברשטיין בספריו פוסק מתוך הגמ' ועוד כיד הדמיון הטובה (דימוי מילתא למילתא) ובמקרים רבים זה נראה מופרך לחלוטין.

חשוקי חמד אינו ספר הלכה, אלא ספר חידוד.
בספריו ההלכתיים שיעורי תורה לרופאים, ובקובץ ווי ההעמודים וחשוקיהם בשאלות הלכה למעשה תראה דאינו מדמה דימויים כאלו.
 
בואו נעשה סדר בבלאגן שנוצר:

1. ברוב פזורות הגולה של עדות המזרח היו ישיבות שהעמידו את הדור הבא.
אם בטוניס, מרוקו, עיראק חאלב ועוד.

2. דוגמא קלאסית לכך ניתן לקחת את ישיבת כסר"ח, שהורתה היה אי שם בטוניס, ולאחר הרצחו של הגרמ"מ עלו לארץ, והקימו כאן ישיבה, והיא איננה מושפעת בכהוא זה ממקבילותיה הליטאיות.

3. ישנם קהילות מסויימות שבהם מוסדות התורה פחות פיעמו, כמו גם חלקים נרחבים בכפרי מרוקו וטוניס ששם פחות היו מוסדות תורה. ואכן כשהם עלו לארץ, רבים מהדור השני שלהם עזבו את הדרך רח"ל.

4. האשכנזים שהיו כאן בארץ כבר היו יחסית נטועים, ישיבת חברון וקו"ת למשל נבנו עוד הרבה לפני השואה, פוניבז' קמה יחד עם קום המדינה, ומיר כבר היתה ישיבה עם היסטוריה. אנחנו הספרדים רק התחלנו לבנות את עצמינו כאן. ומלבד פורת יוסף, ועוד כמה מקומות קטנים (שלענ"ד אינם קיימים כיום) לא היה כלום. ואך טבעי הדבר הוא שלבינתיים 'השתמשו' הספרדים במוסדות הליטאיים.

5. עם השנים, קמו כמה מבני אותם עליות (ממרוקו בעיקר), שלמדו באותם ישיבות ליטאיות (פוניבז' בעיקר), והקימו בעצמם מוסדות ספרדיים. ומאז ועד היום אנחנו בשלב של התפתחות ובניה.

6. לפני שמדברים על הקבלה למוסדות הליטאיים בימינו, כבר בזמנם הקבלה למוסדות שלהם לא רופדה מי יודע מה. למשל, ברוב המוסדות למדו באידיש, בואו ננסה לדמיין את עצמינו נכנסים לכולל שכולם שם דוברי אידיש כולל השיעורים. וכאן מדובר על בחורים צעירים שכל חשקם היה ללמוד.

7. עם הזמן נושא האידיש החל להשתנות ולהשתפר, אבל ממש לא ב'זכותינו'.

8. אמנם היו בקרב הרבנים הליטאיים כאלו שראו חשיבות לדאוג לבני עדות המזרח, אבל בגדול המצב היה שונה. רובם היו עסוקים בלדאוג למוסדות שהקימו. באופן כללי הדאגה לבני ע"מ התחילה רק בהמשך הדרך, לא בקום המדינה - שם כולם היו עסוקים בעצמם. לשרוד איכשהו.

9. אין ספק שרבים מגדולי התורה הספרדים בימינו למדו במוסדות הליטאיים, ואני מאמין שחלקים גדולים מהם קיבלו שם תורה ולא רק 'היו' שם, אבל להפוך את הליטאיים לאלו שהקימו והחיו את עולם התורה הספרדי זו טעות היסטורית ועובדתית. השפיעו - כן, הקימו - ממש לא.

10. צריך להבין, גם עולם הישיבות הליטאיות המוכר כיום, לא נוצר כמות שהוא, הוא עבר שינויים מהותיים במהלך השנים, ממה שהיה עוד קודם וואלז'ין ועד היום. לא מן הנמנע שכך קרה גם לישיבות הספרדיות. ברור הוא שפורת יוסף בחיתוליה היא לא מה שהיתה אחרי 20 שנה, ואחרי 40 שנה, השינויים האלו הם כורח המציאות. אבל לבוא ולהגיד: זה האשכנזים עשו - וודאי שלא!

11. גם הישיבות החסידיות כיום, די דומות במתכונתן לעולם הישיבות הליטאיות, ולמרות זאת, אני לא מאמין שיבוא חסיד אחד, אפילו אחד, שיגיד שהושפעו מהישיבות הליטאיות.

לסיכום: ברור הוא שהאשכנזים השפיעו במידת מה, אבל לא באופן מוחלט. הספרדים שהיו כאן בקום המדינה, ועלו בעליות שלאחר מכן, היו בדרך כלל שומרי תורה ומצוות ומקפידים על קלה כבחמורה, רק שמרקם החיים כאן פגע בהם אנושות, וב"ה שחלקם הצליחו להחזיק מעמד.

וכתבתי כאן בפורום כמה וכמה פעמים, ששורש הרע בציבור שלנו, הוא חוסר האמון והביטחון המוטבע בנו, אולי כי באופיינו אנחנו לא מסוגלים להעמיד פנים, אולי כי אנחנו עדינים יותר, אבל זו המציאות. ואם יש משהו שצריך לעקור זה את השורש הרע הזה.

הגיע הזמן שנפסיק לחפש למי להגיד תודה על עצם קיומינו, יש לנו במה להתגאות, והרבה.

מאידך, אם יש מישהו שלא נוח לו משהו בציבור שלנו, מוזמן להתרכז בחוליי הציבור שלו, ולא יבוא להטיף לנו מוסר.

אני לא יודע כמה הליטאיים בקום המדינה היו שותפים למלחמות של ר' עמרם בלויא, ואם אמר איזה מילה - לא היו פותחים על זה אשכול...

יתירה מזאת, הוא בעצמו לא חשב אפילו לגייס אותם, כי הם ידעו להגיד מה שהם חושבים לטוב ולמוטב.

אנחנו לא היינו מסוגלים לזה, ומפחיד לחשוב שגם כיום אנחנו לא מסוגלים להגיד בקול מה נראה לנו, ואנחנו צריכים להסביר הסברים מעיקרא מאי קסבר ולבסוף וכו'...
 
מסתמא , ש @עשרה זהב וכן אלו שעשו לו "תודה" על ההודעה @שמעון טרבלסי @דעת ותבונה וכו'

מסתבר מאוד שסבותיהם למדו בישיבות "מאור התורה" שבסורייה , וכן ב "קול יעקב" שבחלאב, וב "שארית יוסף" שבמרוקו, וב "זוהר התורה" שבקזבלאנקה וב"משכנות התורה" שבעירארק וב"ברכת אפרים" שבאיראן, וב "דעת חיים" שבטוניס וכן ע"ז הדרך

סבי האחד לא למד בישיבה. הוא עבד במועצה דתית, והלוואי ואזכה ליראת השמים שהייתה לו (לנגד עיניי חוורונו העז, כאשר היה נדמה לו שאכל משהו חלבי לפני שנגמרו שש שעות, סבתא הייתה צריכה לשכנע אותו שכבר עברו שש שעות.), כל שני וחמישי בתענית, וכל תפילה היה מוכרח להגיע רבע שעה קודם לבית הכנסת.

סבי השני היה סוחר ירקות, ולא הכרתיו כלל.

הבן נא, לקחת קבוצה הכי נחותה מציבור מסוים, והצבת אותו כהשוואה מול קבוצה הכי עילית מציבור מקביל. ועכשיו אתה מחכך ידיים מקרבות התרנגולים שיצרת בדמיונך.

אם תרצה להשוות, תיקח את המודרנים הספרדים מול המודרנים האשכנזיים, אולי התוצאה תתקרב מעט לאמת.
או להיפך, תיקח פרומרים מול פרומרים.

כולי האי ואולי.
 
ואם תרצו,

זו תמצית הנחיתות הספרדית,

להתווכח מה היתה דעתו של איזה מפורסם עלינו....

ולא, הוא לא היה מפורסם מכח התורה שלו.

וכבר נכתב למעלה מי הוא ומה מעשיו.
אני אומר שוב לא הבאתי את דבריו כדי לדון בהם אלא רק לסבר את האוזן
אני דיברתי רק על מנטליות ותו לא
התנהגות
צורת תקשורת
יוצאי צפון אפריקה אנשים יותר פתוחים רגשית
העיראקים חסומים ופחות צריכים לדבר
 
מדיון פשוט על מנטליות שביקשתי לפתוח זה עבר למריבות והשמצות מה האשכנזים עשו לנו ומה לא למה תמיד נסחפים לזה זה מוריד את הרמה של הפורום
 
מדיון פשוט על מנטליות שביקשתי לפתוח זה עבר למריבות והשמצות מה האשכנזים עשו לנו ומה לא למה תמיד נסחפים לזה זה מוריד את הרמה של הפורום

אולי זה הראה את המנטליות, ועד כמה ר"ע טעה ?
 
חשוקי חמד אינו ספר הלכה, אלא ספר חידוד.
בספריו ההלכתיים שיעורי תורה לרופאים, ובקובץ ווי ההעמודים וחשוקיהם בשאלות הלכה למעשה תראה דאינו מדמה דימויים כאלו.

אינני מכיר את שיעורי תורה לרופאים, אך יש הרבה שאלות הלכה למעשה שמתפרסמות ממנו, גם בספרים שונים (כמו אחת שאלתי) וגם בעלונים, ובכולם יש את אותו קו של פסיקת הלכה.

מבהיל לחשוב שמישהו יקח ברצינות את הפסקים שלו או ילמד ממנו את הדרך לפסיקת הלכה.
 
אינני מכיר את שיעורי תורה לרופאים, אך יש הרבה שאלות הלכה למעשה שמתפרסמות ממנו, גם בספרים שונים (כמו אחת שאלתי) וגם בעלונים, ובכולם יש את אותו קו של פסיקת הלכה.

מבהיל לחשוב שמישהו יקח ברצינות את הפסקים שלו או ילמד ממנו את הדרך לפסיקת הלכה.
מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א
הינו מגדולי הפוס' שבדור, וזכה הרבה למעלת שימוש חכמים, וידוע חיבתו של מרן הגריש"א זלה"ה אליו.
וגם כ' בכל חלקי התורה ממש, שלא רבים זכו לזה.
 
מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א
הינו מגדולי הפוס' שבדור, וזכה הרבה למעלת שימוש חכמים, וידוע חיבתו של מרן הגריש"א זלה"ה אליו.
וגם כ' בכל חלקי התורה ממש, שלא רבים זכו לזה.

איש ההשקפה או איש היח"צ?
 
ראשי תחתית