מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כבד את אביך ואת אמך (כ יב)
בקידושין לא. "שאל בן אלמנה אחת את ר׳ אליעזר, אבא אומר השקיני מים ואימא אומרת השקיני מים איזה מהם קודם, אמר ליה הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך, שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך, בא לפני רבי יהושע אמר לו כך, אמר לו רבי נתגרשה מהו, אמר ליה מבין ריסי עיניך ניכר שבן אלמנה אתה הטל להן מים בספל וקעקע להן כתרנגולין".
ופירש רש״י "שבן אלמנה אתה" ולא צריך אתה למעשה אלא ללמוד באת וכו׳, "הטל להם מים" וכו׳, לפי שלא היה צריך לעשות והוא שאלו כמו שעליו לעשות "אמר לי אבא ואימא", השיבו בלשון שחוק, עכ״ל.
ולכאורה יפלא למה לו לרבי יהושע לצער את בן האלמנה בדברים קשים כאלו ובלשון שחוק בגלל ששאל שלא למעשה.
ויש לומר ע״פ המבואר בתוספתא סנהדרין פ״ז ה״ה, דמי ששואל הלכה למעשה צריך לומר למעשה אני שואל, וטעם הדבר לכאורה הוא משום שצריך להקדים את השואל הלכה למעשה למי ששואל שאלה שאינה הלכה למעשה, ועל כן כדי שידעו את מי להקדים צריך לומר האם שאלתו היא למעשה, וכהאי גוונא איתא שם שאם שואל שלא באותו ענין צריך לומר שלא כענין אני שואל, כיון שהשואל כענין קודם לשלא כענין, וצריך שידעו להקדים לו את מי ששואל כענין, וכ״כ במנחת ביכורים שם.
מעתה נמצא דתלמיד זה ששאל שאלתו שאינה למעשה בלשון של שאלה למעשה, שלא כדין עשה, דכשם שכאשר שואל למעשה צריך לומר "למעשה אני שואל", כך כששואל שלא למעשה אסור לו להעמיד שאלתו כאילו היא למעשה, דעי״ז יתבלבל סדר הקדימה ולא ידעו להקדים לו את מי ששואל למעשה.
והשתא אתי שפיר דרבי יהושע בא להוכיחו על כך שעבר על הדין.
כבד את אביך ואת אמך (כ יב)
בקידושין לא. "שאל בן אלמנה אחת את ר׳ אליעזר, אבא אומר השקיני מים ואימא אומרת השקיני מים איזה מהם קודם, אמר ליה הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך, שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך, בא לפני רבי יהושע אמר לו כך, אמר לו רבי נתגרשה מהו, אמר ליה מבין ריסי עיניך ניכר שבן אלמנה אתה הטל להן מים בספל וקעקע להן כתרנגולין".
ופירש רש״י "שבן אלמנה אתה" ולא צריך אתה למעשה אלא ללמוד באת וכו׳, "הטל להם מים" וכו׳, לפי שלא היה צריך לעשות והוא שאלו כמו שעליו לעשות "אמר לי אבא ואימא", השיבו בלשון שחוק, עכ״ל.
ולכאורה יפלא למה לו לרבי יהושע לצער את בן האלמנה בדברים קשים כאלו ובלשון שחוק בגלל ששאל שלא למעשה.
ויש לומר ע״פ המבואר בתוספתא סנהדרין פ״ז ה״ה, דמי ששואל הלכה למעשה צריך לומר למעשה אני שואל, וטעם הדבר לכאורה הוא משום שצריך להקדים את השואל הלכה למעשה למי ששואל שאלה שאינה הלכה למעשה, ועל כן כדי שידעו את מי להקדים צריך לומר האם שאלתו היא למעשה, וכהאי גוונא איתא שם שאם שואל שלא באותו ענין צריך לומר שלא כענין אני שואל, כיון שהשואל כענין קודם לשלא כענין, וצריך שידעו להקדים לו את מי ששואל כענין, וכ״כ במנחת ביכורים שם.
מעתה נמצא דתלמיד זה ששאל שאלתו שאינה למעשה בלשון של שאלה למעשה, שלא כדין עשה, דכשם שכאשר שואל למעשה צריך לומר "למעשה אני שואל", כך כששואל שלא למעשה אסור לו להעמיד שאלתו כאילו היא למעשה, דעי״ז יתבלבל סדר הקדימה ולא ידעו להקדים לו את מי ששואל למעשה.
והשתא אתי שפיר דרבי יהושע בא להוכיחו על כך שעבר על הדין.
