השיעור השבועי - העלון, הערות והארות (1)
- יוזם האשכול ראש פינה
- תאריך התחלה
- סטטוס
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 370
השאלה אם לא יהיו לשונות בעיתיים מצד הפורום.
אולי כדאי פשוט לשים קישור לשם לדיונים.
מרנן ורבנן
חבר ותיק
א. ההנהלה פה עומדת על המשמר למנוע סטייה לאישי (מניסיון..)
ב. קישורים לפורום אחר? ח"פ זה עוד נורמלי, אבל קבוע?
מקצת הערות על שיעור פרשת שמות תשפ"ה:
ברכת הכרפס - האם יברך אחד או כל אחד ואחד - מה שהשיג על השו"ג.
פלא גדול, דהשו"ג גופיה במקום שציין עמד בכל הנ"ל וכתב לחלק בין זה לבין ספירת העומר, והזכיר את ענין הכונה הנגדית, ואעפ"כ כתב שאחד יברך.
ועוד. להיכן נעלם דין 'ברוב עם', שעדיף שאחד יברך ויוציא את כולם? ובודאי זו היתה דעתו של מרן הגרע"י זצ"ל [שהזכיר בהערה]
ולא מהטעם שכתב הוא, אלא מטעם ברוב עם. וכך יש לעשות, וכדברי המנהיג והשו"ג.
הערות על עלון פרשת וארא תשפ"ה
דבריו צ"ע, דבשלמא לגבי סב"ל 'רגיל' - אה"נ יש ראיות מהרמב"ם והשו"ע שאומרים אפילו בקום ועשה. אבל 'כשמרן פסק לברך' ואנו אומרים 'סב"ל נגד מרן' - זה כבר נידון אחר, שהרי הוא בעצמו הביא בכמה מקומות שרק רבותיו של החיד"א נקטו כן, ולפני כן היו עושים כמרן גם בברכות, וכשאמרו סב"ל נגד מרן - מנין לנו שגם בזה עושים בקום ועשה, שהרי עיקר ההלכה היא כדעת מרן, וצ"ע.
כנראה כונתו לאביו שהוא הגאון הבקי הגדול, והעלים את שמו מטעם הכבוד.
שו"ת יחוה דעת חלק ה הקדמה וכללי השולחן ערוך
נודע שדורשי רשומות אמרו "מרן" ראשי תיבות ממאתים רבנים נסמך, ונראה שנתכוונו על הקבלה שמאתים רבנים סמכו ידיהם על הכלל הנ"ל. (וכן מצאתי בשו"ת תעלומות לב חלק ג' בליקוטים דף קו ע"ד, ובשו"ת שואל ונשאל חלק א' חלק אורח חיים סימן ו')
פלא, האם מברך ברכות השחר בעמידה? הוא עצמו פסק
מי שמקפיד על ברכות השבח בעמידה - מקפיד גם על ברכות השחר [וכמו שנוהגים האשכנזים]. הספרדים מעולם לא נהגו כן לא בזה ולא בזה.
אברך מב"ש
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 449
חברים יקרים, למען הסדר הטוב, נא לשמור על האשכול הזה רק כדי להעלות את העלון בלבד, דיונים בדברי הרב שליט"א אפשר באשכול המיועד לזה https://forum.mizrach.co.il/threads/ms-wmtn-vdvry-vl-hylqwt-ywsf-slyt.75/page-6#post-4076 או לפתוח אשכול חדש...
עמכם הסליחה
עמכם הסליחה
שוב התברר שכונתו היתה להרה"ג היח"ס [שכך רגיל לקרוא לו בד"כ]
ומעתה דבריו צע"ג בתרתי.
חדא, שגם אביו השווה לרה"ג הנ"ל, ואיך נעשה תנא ופליג על תרוייהו.
ועוד, שאין ההשגה על הגאון הנ"ל אלא על המקורות שהביא, והלזה יקרא השגה? הרי הוא ראה את כל המקורות והביא גם את ר' יוסף ידיד הלוי שסובר כמו החכם הנ"ל, ודחה את דבריו בטעם ובסברא ישרה.
ומסתבר מאוד ששכח הרב הנ"ל את דברי אביו ואת המקורות שיש לביאור אמיתי זה. ובודאי ש200 רבנים לא עברו על כל פסק של מרן השו"ע והסכימו לו, הס כי לא להזכיר.
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 774
סתירה?
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 774
עיקר הסברא שאומרים סב"ל גם בקו"ע, משום דעד כמה שאינו יכול לברך, לא צריך להימנע מלאכול וכד', כי מספק אינו מחויב לברך וממילא לא נחשב כנהנה בלא ברכה, ואם כנים הדברים, יש את אותה סברא בדיוק גם בדין של סב"ל נגד מרן, שעד כמה שאתה מקבל את הכלל שאומרים סב"ל נגד מרן, א"כ אתה לא יכול לברך מספק, וממילא אין כאן נהנה בלא ברכה.
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 774
האם כשיש ב' פוסקים שאומרים לא לברך ועשרים לברך, ולמעשה אמרינן סב"ל, גם בזה יכול בקום ועשה להמשיך לאכול?
נראה פשוט וברור שלא. כיון שיש הבדל בין סב"ל במחלוקת שקולה לסב"ל ב'דוחק', שרק א"א לברך, אבל עיקר ההלכה היא כדעת רוב הפוסקים, ולכן א"א בקום ועשה להמשיך לאכול. בעיני הדבר פשוט מאוד, ולפ"ז גם כלפי מרן אמור להיות כך.
מש"כ לחלוק על השמש ומגן שכתב שלא לברך (בשם ומלכות) על ברקים ורעמים כי אין בו מעשה, והקשה שא"כ גם ברכת החמה והלבנה וכו' לא יברך.
לכאו' באמת היה צ"ע גדול על מש"כ בשמש ומגן, ולא יתכן לפרש כפשוטו.
ולכאו' צ"ל שהכוונה היא לא "שאין מעשה" אלא שאין ממשות, והיינו שבברק ורעם אין ממשות שיכול לברך ע"ז. משא"כ בשאר ברכות הראיה שיש ממשות וע"ז מברך.
לכאו' באמת היה צ"ע גדול על מש"כ בשמש ומגן, ולא יתכן לפרש כפשוטו.
ולכאו' צ"ל שהכוונה היא לא "שאין מעשה" אלא שאין ממשות, והיינו שבברק ורעם אין ממשות שיכול לברך ע"ז. משא"כ בשאר ברכות הראיה שיש ממשות וע"ז מברך.
כי ברכות השחר לפי השו"ע א"א לברך בעמידה, שכן נתקן על סדר הקימה.פלא, האם מברך ברכות השחר בעמידה? הוא עצמו פסק
מי שמקפיד על ברכות השבח בעמידה - מקפיד גם על ברכות השחר [וכמו שנוהגים האשכנזים]. הספרדים מעולם לא נהגו כן לא בזה ולא בזה.
וכן בכה"ח סי' מ"ו ס"ק נ"ד כתב: "בעוד שלובש לא יאמר ברכות השחר ולא יעשה שום עסק אפי' קל שבקלים, ואל ילך אנה ואנה מפינה לפינה כשמברך, אלא ישב על מכונו בהתבודדות ובכוונת הלב כדי לברך ברכות השחר".
[ואולי מש"כ "יושב על מכונו" אין הדבר בהכרח, שכן מצינו ישיבה לשון עכבה וכו']
וכן בכף החיים פלאג'י סי' ט' אות ז' כתב לברכם בישיבה כדי שיוכל לכוון באמירתם, וכ"כ בשו"ת ישכיל עבדי ח"ח סי' ג' שאפשר לברך בישיבה. ועי' בשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' ד' באריכות.
נערך לאחרונה:
לא משנה מה הסיבה.
זה 'סימן' שלא צריך ברכות השבח בעמידה.
עובדה שהיעב"ץ ועוד פוסקים סוברים שכן צריך ברכות השחר בעמידה - עיין כאן
ואת הברכות שכן שייך בעמידה, או יותר נכון 'עיקרן' בעמידה, כמו רוקע הארץ על המים, המכין מצעדי גבר ודומיהם - כן אומרים בעמידה????????
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 774
לענ"ד חידוש הרב @כהן לא מוכרח, וייתכן שאף בכה"ג יכול לאכול בלא לברך, כי סו"ס יש כאן ספק שמחמתו אינו מברך, ומימלא ל"ה נהנה בלא ברכה.
צריך להבין מה זה המושג המחודש 'סב"ל'.
המושג הזה לא בא 'לעקור' את כללי ההלכה הרגילים אלא לחדש 'לחשוש' ולא לברך במקום שלפי כללי ההלכה הרגילים היינו כן צריכים לפסוק כמו הצד השני, אולם משום חומר ברכה אין אנו פוסקים כן.
כשיש רוב ראשונים שמצריכים לברך - זה אומר שלפי דעתם אסור לאכול ללא ברכה. והמעט שסוברים של"צ לברך סוברים שמותר לאכול ללא ברכה.
עיקר ההלכה היא כהרוב, ואסור לאכול ללא ברכה.
כשאתה בא לברך לפני האכילה כאן מגיע סב"ל ואומר לך לחשוש לדעות האחרות ולא לברך.
זה לא יכול לעקור את הדין הפשוט בכל התורה דאזלינן בתר רובא גם במחלוקת הפוסקים, ובפרט כשזה רוב ניכר. והדברים פשוטים.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,477
בשו"ת שמ"ש ומגן חלק ד אורח חיים סימן ו מדמה זאת לשמיטת כספים, "עי' בכף החיים או"ח סי' ח' אות ב', שכתב בשם הרמב"ן (בתשו' הרשב"א המיוחסות לרמב"ן), סי' קפ"ט דכל מצוה שאין בה מעשה כגון שמיטת כספים וכו' אין מברכין עליה, ע"ש. וא"כ בשמיעת רעמים וראיית הקשת אין בהם שום מעשה, ואין מברכין עליהם, או יברך בלי שם ומלכות, וא"כ מרוקו נהגו כהרמב"ן".
ובספר דברי שלום ואמת חלק ב' עמ' 45 הביא כמה טעמים למנהג: א. הברק והרעם מגיעים בהפתעה ויש לברך ברכה בכוונה ומתוך הכנה. ב. אם יתרגל לברך בשם ומלכות, אולי יברך בשירותים כששומע רעם. ג. אין פנאי לברך בישוב הדעת גם על הברק וגם על הרעם שמגיע מיד אחריו.
מעל ההגיון
חבר חדש
- הצטרף
- 8/1/25
- הודעות
- 110
החילוק בין שני פוסקים לעשרים פוסקים יכול להיות נכון
אכן, לא מצינו לו מקור כלל וכלל
ועוד, דזיל בתר טעמא, הרי לכל טעם שמחמתו חוששים לסב"ל, לכאורה ודאי כ"ה אף בשני פוסקים כנגד עשרים (רוצה לומר: אפילו כקצת ממש כנגד הרבה ממש)
וכן מצינו בפוסקים שאם זו דעה יחידאה, אין לחוש לסב"ל
אמנם, לכאורה ג"ז צ"ב דמאי שנא
(ועוד, דלכאורה לעולם א"ז יחידאה ממש, כי תמיד יתכן שיש ולו עוד דעה אחת במהלך כל הדורות דס"ל נמי כיחידאה זה...)
ולכאורה גא"כ, הן הבו דלא להוסיף עלה, וכל כמה שזה לא יחידאה הן כבר יש לומר סב"ל
אכן, לא מצינו לו מקור כלל וכלל
ועוד, דזיל בתר טעמא, הרי לכל טעם שמחמתו חוששים לסב"ל, לכאורה ודאי כ"ה אף בשני פוסקים כנגד עשרים (רוצה לומר: אפילו כקצת ממש כנגד הרבה ממש)
וכן מצינו בפוסקים שאם זו דעה יחידאה, אין לחוש לסב"ל
אמנם, לכאורה ג"ז צ"ב דמאי שנא
(ועוד, דלכאורה לעולם א"ז יחידאה ממש, כי תמיד יתכן שיש ולו עוד דעה אחת במהלך כל הדורות דס"ל נמי כיחידאה זה...)
ולכאורה גא"כ, הן הבו דלא להוסיף עלה, וכל כמה שזה לא יחידאה הן כבר יש לומר סב"ל
ראיתי זאת קודם שכתבתי, ועכ"פ כתבתי מה שכתבתי בכדי ללמד זכות על הגאון זצ"ל.
ברצינות?! זה נראה לך סיבה לא לברך?!
זה כמו סברא לא לברך ברכת המפיל (קודם חצות) כי חושש שמא ידבר.
בוא נעקור את כל התורה וזהו.
גם לא יברך ברכת הנהנין שמא יפול המאכל וימאס...
(איפה כתוב שעדיף לא לברך ברכה מאשר לברך בלי הכנה?!)
גוזרים גזירות מדעתנו?!
שמענו שהעירו על מש"כ המשנ"ב (סי' ר"ל ס"ק ז') לומר למי שמתעטש "לישועתך קיויתי ה'", שיש חשש שיאמר כן גם בבית הכסא, (מנהגי החת"ס פ"א אות מ"ו), אבל בגלל זה לא לברך ברכה?!
גם אין לי פנאי לברך על ההלל כשכולם כבר התחילו, וגם לומר תחנון כשהארכתי בשמו"ע. (ואפשר להאריך בדוגמאות, אבל הדברים פשוטים).
בבקשה לא לעשות ליצנות מההלכה.
שמענו סברות וכד', אבל לא להביא דברים הנוגדים את ההיגיון ההלכתי!
למה לי קרא, סברא הוא.
- סטטוס