השיעור השבועי - העלון, הערות והארות (1)

  • יוזם האשכול יוזם האשכול ראש פינה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.

ראש פינה

מנהל מערכת
חבר צוות
הצטרף
25/8/24
הודעות
122
בשרשור זה יפורסמו הערות ענייניות על עלוני השיעור השבועי של הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א.

כל הערה לגופו של אדם, או שיש בה ביזוי ת"ח, תימחק, ובמידת הצורך גם נחסום גולשים שיתקשו לשמור על הכללים.
 
האשכול כאן הוא דוגמא מוחשית איך לכתוב ד"ת בעומק העיון מבלי להיגרר למחוזות פולטיים
ניכר שכותביו ת"ח גדולים ואין בפיהם אלא בקשת האמת
ויש"כ לפורום לתורה שנותנים במה מכובדת לאשכול חשוב זה ולא נכנעים לטרור כמו במקומות אחרים
לתשומת לב מנהלי פורום דידן.
 
גם אני מצטרף לשבח הכותב @כהן בפורום לתורה אשר נושא ונותן באמונה בעלון השבועי בחתירה לאמת, בשונה מכל הנהו 'איסטרא בלגינא קיש קיש קשקשקו', וביודעי ומכירי כי הוא גאון אמיתי מקורי ישר חד וחלק.
 
השאלה אם לא יהיו לשונות בעיתיים מצד הפורום.
אולי כדאי פשוט לשים קישור לשם לדיונים.
א. ההנהלה פה עומדת על המשמר למנוע סטייה לאישי (מניסיון..)
ב. קישורים לפורום אחר? ח"פ זה עוד נורמלי, אבל קבוע?
 
מאד נהנתי שיש פה אפשרות להוריד את העלון נעזרתי מאד יישכ
 
השיעור השבועי פרשת ויחי תשפ"ה
מקצת הערות על שיעור פרשת שמות תשפ"ה:

ברכת הכרפס - האם יברך אחד או כל אחד ואחד - מה שהשיג על השו"ג.
1736933441134.png



1736933496637.png




פלא גדול, דהשו"ג גופיה במקום שציין עמד בכל הנ"ל וכתב לחלק בין זה לבין ספירת העומר, והזכיר את ענין הכונה הנגדית, ואעפ"כ כתב שאחד יברך.
1736933585407.png


1736933629360.png



ועוד. להיכן נעלם דין 'ברוב עם', שעדיף שאחד יברך ויוציא את כולם? ובודאי זו היתה דעתו של מרן הגרע"י זצ"ל [שהזכיר בהערה]
1736933689867.png



ולא מהטעם שכתב הוא, אלא מטעם ברוב עם. וכך יש לעשות, וכדברי המנהיג והשו"ג.
 
שרשור זה עוסק בעלון השבועי בלבד.
החפץ להאיר, להעיר, להקשות, לסייע או לפרוך באופן ענייני דברים מתוכן העלון, בצורה ראויה ומכובדת - מוזמן.
 
השיעור השבועי - פרשת וארא תשפ"ה

הערות על עלון פרשת וארא תשפ"ה
1737555133470.png



דבריו צ"ע, דבשלמא לגבי סב"ל 'רגיל' - אה"נ יש ראיות מהרמב"ם והשו"ע שאומרים אפילו בקום ועשה. אבל 'כשמרן פסק לברך' ואנו אומרים 'סב"ל נגד מרן' - זה כבר נידון אחר, שהרי הוא בעצמו הביא בכמה מקומות שרק רבותיו של החיד"א נקטו כן, ולפני כן היו עושים כמרן גם בברכות, וכשאמרו סב"ל נגד מרן - מנין לנו שגם בזה עושים בקום ועשה, שהרי עיקר ההלכה היא כדעת מרן, וצ"ע.

1737555418903.png


כנראה כונתו לאביו שהוא הגאון הבקי הגדול, והעלים את שמו מטעם הכבוד.
שו"ת יחוה דעת חלק ה הקדמה וכללי השולחן ערוך
נודע שדורשי רשומות אמרו "מרן" ראשי תיבות ממאתים רבנים נסמך, ונראה שנתכוונו על הקבלה שמאתים רבנים סמכו ידיהם על הכלל הנ"ל. (וכן מצאתי בשו"ת תעלומות לב חלק ג' בליקוטים דף קו ע"ד, ובשו"ת שואל ונשאל חלק א' חלק אורח חיים סימן ו')

1737555953638.png



פלא, האם מברך ברכות השחר בעמידה? הוא עצמו פסק
1737556180942.png



מי שמקפיד על ברכות השבח בעמידה - מקפיד גם על ברכות השחר [וכמו שנוהגים האשכנזים]. הספרדים מעולם לא נהגו כן לא בזה ולא בזה.
 
כנראה כונתו לאביו שהוא הגאון הבקי הגדול, והעלים את שמו מטעם הכבוד.
שוב התברר שכונתו היתה להרה"ג היח"ס [שכך רגיל לקרוא לו בד"כ]
1737641584291.png


ומעתה דבריו צע"ג בתרתי.
חדא, שגם אביו השווה לרה"ג הנ"ל, ואיך נעשה תנא ופליג על תרוייהו.
ועוד, שאין ההשגה על הגאון הנ"ל אלא על המקורות שהביא, והלזה יקרא השגה? הרי הוא ראה את כל המקורות והביא גם את ר' יוסף ידיד הלוי שסובר כמו החכם הנ"ל, ודחה את דבריו בטעם ובסברא ישרה.

ומסתבר מאוד ששכח הרב הנ"ל את דברי אביו ואת המקורות שיש לביאור אמיתי זה. ובודאי ש200 רבנים לא עברו על כל פסק של מרן השו"ע והסכימו לו, הס כי לא להזכיר.
 
דבריו צ"ע, דבשלמא לגבי סב"ל 'רגיל' - אה"נ יש ראיות מהרמב"ם והשו"ע שאומרים אפילו בקום ועשה. אבל 'כשמרן פסק לברך' ואנו אומרים 'סב"ל נגד מרן' - זה כבר נידון אחר, שהרי הוא בעצמו הביא בכמה מקומות שרק רבותיו של החיד"א נקטו כן, ולפני כן היו עושים כמרן גם בברכות, וכשאמרו סב"ל נגד מרן - מנין לנו שגם בזה עושים בקום ועשה, שהרי עיקר ההלכה היא כדעת מרן, וצ"ע.
עיקר הסברא שאומרים סב"ל גם בקו"ע, משום דעד כמה שאינו יכול לברך, לא צריך להימנע מלאכול וכד', כי מספק אינו מחויב לברך וממילא לא נחשב כנהנה בלא ברכה, ואם כנים הדברים, יש את אותה סברא בדיוק גם בדין של סב"ל נגד מרן, שעד כמה שאתה מקבל את הכלל שאומרים סב"ל נגד מרן, א"כ אתה לא יכול לברך מספק, וממילא אין כאן נהנה בלא ברכה.
 
שו"ת יחוה דעת חלק ה הקדמה וכללי השולחן ערוך
נודע שדורשי רשומות אמרו "מרן" ראשי תיבות ממאתים רבנים נסמך, ונראה שנתכוונו על הקבלה שמאתים רבנים סמכו ידיהם על הכלל הנ"ל. (וכן מצאתי בשו"ת תעלומות לב חלק ג' בליקוטים דף קו ע"ד, ובשו"ת שואל ונשאל חלק א' חלק אורח חיים סימן ו')
שוב התברר שכונתו היתה להרה"ג היח"ס [שכך רגיל לקרוא לו בד"כ]


ומעתה דבריו צע"ג בתרתי.
חדא, שגם אביו השווה לרה"ג הנ"ל, ואיך נעשה תנא ופליג על תרוייהו.
ועוד, שאין ההשגה על הגאון הנ"ל אלא על המקורות שהביא, והלזה יקרא השגה? הרי הוא ראה את כל המקורות והביא גם את ר' יוסף ידיד הלוי שסובר כמו החכם הנ"ל, ודחה את דבריו בטעם ובסברא ישרה.

ומסתבר מאוד ששכח הרב הנ"ל את דברי אביו ואת המקורות שיש לביאור אמיתי זה. ובודאי ש200 רבנים לא עברו על כל פסק של מרן השו"ע והסכימו לו, הס כי לא להזכיר.
ועיין כאן
 
עיקר הסברא שאומרים סב"ל גם בקו"ע, משום דעד כמה שאינו יכול לברך, לא צריך להימנע מלאכול וכד', כי מספק אינו מחויב לברך וממילא לא נחשב כנהנה בלא ברכה, ואם כנים הדברים, יש את אותה סברא בדיוק גם בדין של סב"ל נגד מרן, שעד כמה שאתה מקבל את הכלל שאומרים סב"ל נגד מרן, א"כ אתה לא יכול לברך מספק, וממילא אין כאן נהנה בלא ברכה
האם כשיש ב' פוסקים שאומרים לא לברך ועשרים לברך, ולמעשה אמרינן סב"ל, גם בזה יכול בקום ועשה להמשיך לאכול?
נראה פשוט וברור שלא. כיון שיש הבדל בין סב"ל במחלוקת שקולה לסב"ל ב'דוחק', שרק א"א לברך, אבל עיקר ההלכה היא כדעת רוב הפוסקים, ולכן א"א בקום ועשה להמשיך לאכול. בעיני הדבר פשוט מאוד, ולפ"ז גם כלפי מרן אמור להיות כך.
 
האם כשיש ב' פוסקים שאומרים לא לברך ועשרים לברך, ולמעשה אמרינן סב"ל, גם בזה יכול בקום ועשה להמשיך לאכול?
נראה פשוט וברור שלא. כיון שיש הבדל בין סב"ל במחלוקת שקולה לסב"ל ב'דוחק', שרק א"א לברך, אבל עיקר ההלכה היא כדעת רוב הפוסקים, ולכן א"א בקום ועשה להמשיך לאכול. בעיני הדבר פשוט מאוד, ולפ"ז גם כלפי מרן אמור להיות כך.
באמת? לא ידעתי. חשבתי שסב"ל זה אומר שאני לא יכול לברך מכל סיבה שהיא, וכל זמן שאני מתחשב בזה לעניין סב"ל אני כן יכול להמשיך ולאכול.
תודה על החידוש!
 
מש"כ לחלוק על השמש ומגן שכתב שלא לברך (בשם ומלכות) על ברקים ורעמים כי אין בו מעשה, והקשה שא"כ גם ברכת החמה והלבנה וכו' לא יברך.
לכאו' באמת היה צ"ע גדול על מש"כ בשמש ומגן, ולא יתכן לפרש כפשוטו.
ולכאו' צ"ל שהכוונה היא לא "שאין מעשה" אלא שאין ממשות, והיינו שבברק ורעם אין ממשות שיכול לברך ע"ז. משא"כ בשאר ברכות הראיה שיש ממשות וע"ז מברך.
 
פלא, האם מברך ברכות השחר בעמידה? הוא עצמו פסק
1737556180942.png



מי שמקפיד על ברכות השבח בעמידה - מקפיד גם על ברכות השחר [וכמו שנוהגים האשכנזים]. הספרדים מעולם לא נהגו כן לא בזה ולא בזה.
כי ברכות השחר לפי השו"ע א"א לברך בעמידה, שכן נתקן על סדר הקימה.
וכן בכה"ח סי' מ"ו ס"ק נ"ד כתב: "בעוד שלובש לא יאמר ברכות השחר ולא יעשה שום עסק אפי' קל שבקלים, ואל ילך אנה ואנה מפינה לפינה כשמברך, אלא ישב על מכונו בהתבודדות ובכוונת הלב כדי לברך ברכות השחר".
[ואולי מש"כ "יושב על מכונו" אין הדבר בהכרח, שכן מצינו ישיבה לשון עכבה וכו']
וכן בכף החיים פלאג'י סי' ט' אות ז' כתב לברכם בישיבה כדי שיוכל לכוון באמירתם, וכ"כ בשו"ת ישכיל עבדי ח"ח סי' ג' שאפשר לברך בישיבה. ועי' בשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' ד' באריכות.
 
נערך לאחרונה:
כי ברכות השחר לפי השו"ע א"א לברך בעמידה, שכן נתקן על סדר הקימה.
לא משנה מה הסיבה.
זה 'סימן' שלא צריך ברכות השבח בעמידה.
עובדה שהיעב"ץ ועוד פוסקים סוברים שכן צריך ברכות השחר בעמידה - עיין כאן
 
לא משנה מה הסיבה.
מה הפירוש לא משנה מה הסיבה?.
זיל בתר טעמא, כיון שנסדר ע"פ סדר הקימה לא שייך לאומרו בעמידה דוקא, שפוקח עיניו מברך וכו'.
אכן יש סוברים לאומרו בעמידה, אבל יש פנים גם לצד הראשון וכאמור.
 
זיל בתר טעמא, כיון שנסדר ע"פ סדר הקימה לא שייך לאומרו בעמידה דוקא, שפוקח עיניו מברך וכו'.
ואת הברכות שכן שייך בעמידה, או יותר נכון 'עיקרן' בעמידה, כמו רוקע הארץ על המים, המכין מצעדי גבר ודומיהם - כן אומרים בעמידה????????
 
האם כשיש ב' פוסקים שאומרים לא לברך ועשרים לברך, ולמעשה אמרינן סב"ל, גם בזה יכול בקום ועשה להמשיך לאכול?
נראה פשוט וברור שלא. כיון שיש הבדל בין סב"ל במחלוקת שקולה לסב"ל ב'דוחק', שרק א"א לברך, אבל עיקר ההלכה היא כדעת רוב הפוסקים, ולכן א"א בקום ועשה להמשיך לאכול. בעיני הדבר פשוט מאוד, ולפ"ז גם כלפי מרן אמור להיות כך.
באמת? לא ידעתי. חשבתי שסב"ל זה אומר שאני לא יכול לברך מכל סיבה שהיא, וכל זמן שאני מתחשב בזה לעניין סב"ל אני כן יכול להמשיך ולאכול.
תודה על החידוש!
לענ"ד חידוש הרב @כהן לא מוכרח, וייתכן שאף בכה"ג יכול לאכול בלא לברך, כי סו"ס יש כאן ספק שמחמתו אינו מברך, ומימלא ל"ה נהנה בלא ברכה.
 
לענ"ד חידוש הרב @כהן לא מוכרח, וייתכן שאף בכה"ג יכול לאכול בלא לברך, כי סו"ס יש כאן ספק שמחמתו אינו מברך, ומימלא ל"ה נהנה בלא ברכה.
צריך להבין מה זה המושג המחודש 'סב"ל'.
המושג הזה לא בא 'לעקור' את כללי ההלכה הרגילים אלא לחדש 'לחשוש' ולא לברך במקום שלפי כללי ההלכה הרגילים היינו כן צריכים לפסוק כמו הצד השני, אולם משום חומר ברכה אין אנו פוסקים כן.

כשיש רוב ראשונים שמצריכים לברך - זה אומר שלפי דעתם אסור לאכול ללא ברכה. והמעט שסוברים של"צ לברך סוברים שמותר לאכול ללא ברכה.

עיקר ההלכה היא כהרוב, ואסור לאכול ללא ברכה.

כשאתה בא לברך לפני האכילה כאן מגיע סב"ל ואומר לך לחשוש לדעות האחרות ולא לברך.

זה לא יכול לעקור את הדין הפשוט בכל התורה דאזלינן בתר רובא גם במחלוקת הפוסקים, ובפרט כשזה רוב ניכר. והדברים פשוטים.
 
מש"כ לחלוק על השמש ומגן שכתב שלא לברך (בשם ומלכות) על ברקים ורעמים כי אין בו מעשה, והקשה שא"כ גם ברכת החמה והלבנה וכו' לא יברך.
לכאו' באמת היה צ"ע גדול על מש"כ בשמש ומגן, ולא יתכן לפרש כפשוטו.
ולכאו' צ"ל שהכוונה היא לא "שאין מעשה" אלא שאין ממשות, והיינו שבברק ורעם אין ממשות שיכול לברך ע"ז. משא"כ בשאר ברכות הראיה שיש ממשות וע"ז מברך.

בשו"ת שמ"ש ומגן חלק ד אורח חיים סימן ו מדמה זאת לשמיטת כספים, "עי' בכף החיים או"ח סי' ח' אות ב', שכתב בשם הרמב"ן (בתשו' הרשב"א המיוחסות לרמב"ן), סי' קפ"ט דכל מצוה שאין בה מעשה כגון שמיטת כספים וכו' אין מברכין עליה, ע"ש. וא"כ בשמיעת רעמים וראיית הקשת אין בהם שום מעשה, ואין מברכין עליהם, או יברך בלי שם ומלכות, וא"כ מרוקו נהגו כהרמב"ן".

ובספר דברי שלום ואמת חלק ב' עמ' 45 הביא כמה טעמים למנהג: א. הברק והרעם מגיעים בהפתעה ויש לברך ברכה בכוונה ומתוך הכנה. ב. אם יתרגל לברך בשם ומלכות, אולי יברך בשירותים כששומע רעם. ג. אין פנאי לברך בישוב הדעת גם על הברק וגם על הרעם שמגיע מיד אחריו.
 
האם כשיש ב' פוסקים שאומרים לא לברך ועשרים לברך, ולמעשה אמרינן סב"ל, גם בזה יכול בקום ועשה להמשיך לאכול?
נראה פשוט וברור שלא. כיון שיש הבדל בין סב"ל במחלוקת שקולה לסב"ל ב'דוחק', שרק א"א לברך, אבל עיקר ההלכה היא כדעת רוב הפוסקים, ולכן א"א בקום ועשה להמשיך לאכול. בעיני הדבר פשוט מאוד, ולפ"ז גם כלפי מרן אמור להיות כך.​
החילוק בין שני פוסקים לעשרים פוסקים יכול להיות נכון
אכן, לא מצינו לו מקור כלל וכלל

ועוד, דזיל בתר טעמא, הרי לכל טעם שמחמתו חוששים לסב"ל, לכאורה ודאי כ"ה אף בשני פוסקים כנגד עשרים (רוצה לומר: אפילו כקצת ממש כנגד הרבה ממש)

וכן מצינו בפוסקים שאם זו דעה יחידאה, אין לחוש לסב"ל
אמנם, לכאורה ג"ז צ"ב דמאי שנא
(ועוד, דלכאורה לעולם א"ז יחידאה ממש, כי תמיד יתכן שיש ולו עוד דעה אחת במהלך כל הדורות דס"ל נמי כיחידאה זה...)

ולכאורה גא"כ, הן הבו דלא להוסיף עלה, וכל כמה שזה לא יחידאה הן כבר יש לומר סב"ל​
 
בשו"ת שמ"ש ומגן חלק ד אורח חיים סימן ו מדמה זאת לשמיטת כספים, "עי' בכף החיים או"ח סי' ח' אות ב', שכתב בשם הרמב"ן (בתשו' הרשב"א המיוחסות לרמב"ן), סי' קפ"ט דכל מצוה שאין בה מעשה כגון שמיטת כספים וכו' אין מברכין עליה, ע"ש. וא"כ בשמיעת רעמים וראיית הקשת אין בהם שום מעשה, ואין מברכין עליהם, או יברך בלי שם ומלכות, וא"כ מרוקו נהגו כהרמב"ן".
ראיתי זאת קודם שכתבתי, ועכ"פ כתבתי מה שכתבתי בכדי ללמד זכות על הגאון זצ"ל.
א. הברק והרעם מגיעים בהפתעה ויש לברך ברכה בכוונה ומתוך הכנה.
ברצינות?! זה נראה לך סיבה לא לברך?!
זה כמו סברא לא לברך ברכת המפיל (קודם חצות) כי חושש שמא ידבר.
בוא נעקור את כל התורה וזהו.
גם לא יברך ברכת הנהנין שמא יפול המאכל וימאס...
(איפה כתוב שעדיף לא לברך ברכה מאשר לברך בלי הכנה?!)
ב. אם יתרגל לברך בשם ומלכות, אולי יברך בשירותים כששומע רעם.
גוזרים גזירות מדעתנו?!
שמענו שהעירו על מש"כ המשנ"ב (סי' ר"ל ס"ק ז') לומר למי שמתעטש "לישועתך קיויתי ה'", שיש חשש שיאמר כן גם בבית הכסא, (מנהגי החת"ס פ"א אות מ"ו), אבל בגלל זה לא לברך ברכה?!
ג. אין פנאי לברך בישוב הדעת גם על הברק וגם על הרעם שמגיע מיד אחריו.
גם אין לי פנאי לברך על ההלל כשכולם כבר התחילו, וגם לומר תחנון כשהארכתי בשמו"ע. (ואפשר להאריך בדוגמאות, אבל הדברים פשוטים).
בבקשה לא לעשות ליצנות מההלכה.
שמענו סברות וכד', אבל לא להביא דברים הנוגדים את ההיגיון ההלכתי!
 
ואת הברכות שכן שייך בעמידה, או יותר נכון 'עיקרן' בעמידה, כמו רוקע הארץ על המים, המכין מצעדי גבר ודומיהם - כן אומרים בעמידה????????
ואת הברכות שכן שייך בישיבה, או יותר נכון עיקרן בשכיבה או בישיבה, כמו פוקח עורים, מתיר אסורים - כן אומרים בשכיבה ??????
אלא שאין ראיה מברכות השחר.
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית