השיעור השבועי - העלון, הערות והארות (1)

  • יוזם האשכול יוזם האשכול ראש פינה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
הבן איש חי מורה לברך על הלל בר"ח

לא נכון.
שהבא"ח כותב קיבלנו הוראות מרן הוא מתכוין גם לבגדאד, ולכל בני הספרדים.
ושהוא מחמיר נגד מרן זה ג"כ לכולם.
אין בשום מקום בבא"ח שכותב שבגדאד כך וא"י כך.
ראשית לא זכור לי שהבא"ח מורה לברך על ההלל בר"ח, ולא שמענו שהבבלים מברכים על ההלל.

ועוד בשונה מכל הלכה אחרת שהבא"ח מחמיר או מיקל, דלא כהשו"ע. ברכת ההלל תלוי במנהג, שהגם שדעת הרא"ש והרי"ף לברך, דעת הרמב"ם שלא לברך ובשו"ע סימן תכב סעיף ב כתז וז"ל ויש אומרים שהציבור מברכין עליו בתחלה ולבסוף וכו' ויש אומרים שאף הציבור אין מברך עליו לא בתחלה ולא בסוף וזה דעת הרמב"ם וכן נוהגין בכל מלכות ארץ ישראל וסביבותיה. ע"כ. ומנ"ל שהבא"ח יחלוק על המנהג
 
ראשית לא זכור לי שהבא"ח מורה לברך על ההלל בר"ח, ולא שמענו שהבבלים מברכים על ההלל.

ועוד בשונה מכל הלכה אחרת שהבא"ח מחמיר או מיקל, דלא כהשו"ע. ברכת ההלל תלוי במנהג, שהגם שדעת הרא"ש והרי"ף לברך, דעת הרמב"ם שלא לברך ובשו"ע סימן תכב סעיף ב כתז וז"ל ויש אומרים שהציבור מברכין עליו בתחלה ולבסוף וכו' ויש אומרים שאף הציבור אין מברך עליו לא בתחלה ולא בסוף וזה דעת הרמב"ם וכן נוהגין בכל מלכות ארץ ישראל וסביבותיה. ע"כ. ומנ"ל שהבא"ח יחלוק על המנהג
יתכן מאוד סגנון דבריך
ויעיד על כך שהאור לציון לא הסכים שיברכו על ההלל בא"י כמבואר בספרו ריש ח"ג
 
בחו"ל, אבל גם הבא"ח מסכים שמנהג ארץ ישראל לא לברך וכמו שכתב השו"ע.
הכוונה להיפך, שהבא איש חי מסתמא מורה שלא לברך כרמב"ם, ומ"מ נהג כמנהג מרוקו. כך שאין להביא ראיה ממנהגו כמנהג מרוקו שיותר לא נהג כרב עובדיה יותר ממה שנהג כבן איש חי - משום ששניהם אינם מתאימים למנהג מרוקו.
 
הכוונה להיפך, שהבא איש חי מסתמא מורה שלא לברך כרמב"ם,
כנראה אינך בקי בבן איש חי. הבן איש חי פוסק לברך אפילו נגד מרן כשיש מנהג, כמו שמצינו לענין ברכה אחר ההדלקה, ברכה על מ''ע שהזמן גרמא לנשים ועוד
רק שבבבל לא בירכו על ההלל... אם היו נוהגים לברך בר''ח בבבל, מסמתא הוא היה מנהיג כן
 
השיעור השבועי כי תשא תשפה.png
ומש"כ הראש"ל דבכה"ג שאשכנזי שתה בהפסקות ומברך נפשות עונה אמן משום שיש ס"ס, ואף שלדידן זה ברכה לבטלה, לכאו' צע"ג עד מאוד מה שטוען לפ"ז שאין עונין אחר אשכנזי שמברך על ההלל בר"ח, דהתם ג"כ יש ס"ס, שמא כמ"ד שמברכין ושמא כמו הסדר היום שבכל מקרה שיש למברך על מה לסמוך עונין אחרין אמן וכמ"ש הסדר היום (עמ' קג) ומרן הגרב"צ באור לציון בכמה מקומות והגרי"ח סופר בספרו כרם יעקב (עמוד קא)
ולפום ריהטא לא ידעתי מקום לחלק בזה, ובפרט שהחידוש הגדול שאין עונים אמן אחרי מי שאינו סובר כמוני להלכה הוא לא נמצא בספרים קדומים והוא חידוש של הגר"ע יוסף, וא"כ ק"ו בן בנו של ק"ו שיש לעשות ס"ס ולענות אמן.
ולית נגר ובר נגר דיפרקיניה.

קיבלתי מאת הגאון המופלא הרב נר אבי דוד שליט"א
 
כנראה אינך בקי בבן איש חי. הבן איש חי פוסק לברך אפילו נגד מרן כשיש מנהג, כמו שמצינו לענין ברכה אחר ההדלקה, ברכה על מ''ע שהזמן גרמא לנשים ועוד
רק שבבבל לא בירכו על ההלל... אם היו נוהגים לברך בר''ח בבבל, מסמתא הוא היה מנהיג כן
כנראה אינך בקי בפסיק הרב עובדיה, גם לדידיה מברכים לפי המנהג ולא אומרים סב"ל נגד המנהג - בשונה ממרן שאומרים סב"ל נגדו
 
דהתם ג"כ יש ס"ס, שמא כמ"ד שמברכין ושמא כמו הסדר היום
במחילה אבל זה אינו, דהא הספק הוא כזה: שמא ההלכה היא כדעת ר"ת שמברכים [כלומר שכך דעת חכמי הגמ' וכך ההלכה במוחלט]. ואם נאמר שההלכה כדעת הרמב"ם שאין מברכים - הכונה שכך היא ההלכה המוחלטת כלפי שמיא וכלפי חכמי הגמ', ובזה כבר א"א להמשיך שמא ההלכה כדעת סדר היום, דהא הסדר היום אמר את דבריו כשיש ספק אמיתי, ולא על הצד שהכרענו את ההלכה. מקוה שהדברים מובנים.
 
כנראה אינך בקי בפסיק הרב עובדיה, גם לדידיה מברכים לפי המנהג ולא אומרים סב"ל נגד המנהג - בשונה ממרן שאומרים סב"ל נגדו
אז למה כתבת לפני כמה הודעות, שדעת הבן איש חי לא לברך על הלל בראש חודש?? מנין לך זאת??
בנוסף י''ל כמה דוג' שהגרע''י אומר סב''ל נגד המנהג:
א) ברכה על הלל בר''ח לבני מרוקו ועוד
ב) ברכה אחר הדלקת הנרות [כל הקהילות נהגו בזה !!!]
ג) ברכה על מ''ע שהזמן גרמא לנשים [חלק מהעדות]
ויש עוד...
 
אז למה כתבת לפני כמה הודעות, שדעת הבן איש חי לא לברך על הלל בראש חודש?? מנין לך זאת??
בנוסף י''ל כמה דוג' שהגרע''י אומר סב''ל נגד המנהג:
א) ברכה על הלל בר''ח לבני מרוקו ועוד
ב) ברכה אחר הדלקת הנרות [כל הקהילות נהגו בזה !!!]
ג) ברכה על מ''ע שהזמן גרמא לנשים [חלק מהעדות]
ויש עוד...
סה"כ שאלתי מדוע הפריע לך במה שהבנת ששנהג הגר"ע משום שנהג כמנהגי מרוקו ולא הפריע לך מאותה הסיבה מה שכתבת שנהג בכל דבריו כבא"ח. עדיין לא סיפקת לכך מענה הגון...

מרן הרב עובדיה ביטל מנהגים לפי רוחב דעתו, ואף אם אנו נוהגים דלא כדבריו ברור שהוא צודק שצריך לברך לפני הדלקה לפי פוסקי המזרח הקדמונים - כולל מרן. כל הנסיון לדייק מרן שאמר "כשידליק" כמהרי"ל, וכדו' אינם נכונים. אומנם אשתי מברכת אחרי הדלקה, אך במרוקו (ועוד) דעת מור"ם הייתה הלכה למעשה, ודיוקים בדעת מרן וכדו' לא הועילו ע"פ רוב - בקרב רוב החכמים - אחר שקבלו את מור"ם לרבן - ככל שמרן לא חולק ע"ד בפירוש. מעין מה שמצאנו שמרן מקבל דברים מחודשים משאר ראשונים ככל שהרמב"ם והרי"ף והרא"ש לא כתבו במפורש להיפך, אף שיש לדייק דמדהשמיטו למשל - למדו אחרת ול"ס לדבריהם.

ואכן יש עוד ועוד. עוד לא מצאנו שחכמי המזרח כתבו מנהגים בצורה מחייבת, כמו שיש מנהגי מהרי"ל וכדו'. חכמי ספרד היו רציונלים ולא הלכו אחרי "חולי המנהגות" (לשון הרמב"ם)
 
ואכן יש עוד ועוד. עוד לא מצאנו שחכמי המזרח כתבו מנהגים בצורה מחייבת, כמו שיש מנהגי מהרי"ל וכדו'. חכמי ספרד היו רציונלים ולא הלכו אחרי "חולי המנהגות" (לשון הרמב"ם)

מי אתה שתכריע בין הגדולים?
 
מתחיל לכתוב שגדולי הספרדים היו רציונלים, ומשמע כאילו המהרי"ל פחות.
 
מתחיל לכתוב שגדולי הספרדים היו רציונלים, ומשמע כאילו המהרי"ל פחות.
פשוט גישות שונות, אם אתה מבין שאני מחלק ציונים לגדולי עולם אתה טועה.
יש אפיון פשוט - חכמי ספרד יותר מביאים בחשבון פילוסופיה, יותר צמודים לטקסט וכו' וגדולי אשכנז יותר צמודים למסורת - כך זה יה מאז ומתמיד.
רבינו הרמ"א למשל כותב על מנהג מסוים שאין בו טעם ובכל מקרה כך הוא נוהג מפני המנהג (יו"ד צג). וכבר דנו בעיקרון זה גדולי עולם, היעב"ץ, מהר"ץ חיות ועוד (אם תרצה אוכל להרחיב). הניסוח "חולי המנהגות" שנאמר בפי הרמב"ם משקף את התפיסה הספרדית ביחס למסורת שאינה מעוגנת בפשט התלמוד.
בכל מקרה אין כאן שום הכרעה, משום שהספרדים קיבלו בהרבה מקומות הוראות חכמי אשכנז - גם במקרה הזה, כפי שנוהגות אשתי, אמי סבתי וכו'.
 
מרן הרב עובדיה ביטל מנהגים לפי רוחב דעתו, ואף אם אנו נוהגים דלא כדבריו ברור שהוא צודק שצריך לברך לפני הדלקה לפי פוסקי המזרח הקדמונים - כולל מרן.
מה פתאום. יש חיד''א, בן איש חי, כף החיים, ר''ח פלאג'י ועוד, הם לא פוסקי ספרד?? הם היו בהונגריה?? בשוודיה?? בליטא?? לא זכיתי להבין...
 
סה"כ שאלתי מדוע הפריע לך במה שהבנת ששנהג הגר"ע משום שנהג כמנהגי מרוקו ולא הפריע לך מאותה הסיבה מה שכתבת שנהג בכל דבריו כבא"ח. עדיין לא סיפקת לכך מענה הגון...
מסתבר שלפי הבן איש חי מותר למרוקאים לברך על הלל בר''ח, דלא כהגרע''י, וכאן שוב נכנסים למחלוקת הידועה האם שייך לבטל מנהגים שהונגו אחר מרן השו''ע, ודעת הגרע''י שלא, ודעת הבא''ח שכן, וחוץ מזה, המנהג לברך על הלל בר''ח הוא לא נגד השלחן ערוך !!! השו''ע מביא את המנהג הזה, וכותב אח''כ שבא''י נהגו כהרמב''ם שלא לברך... וגם ככל הנראה במרוקו נהגו לברך עוד לפני זמן השו''ע... אינני מצליח לעמוד על עמוק דעתו של הרב יבי''א זצ''ל, ואשמח אם יש לך איזה מהלך לבאר שיטתו בנושא, כי מצוה לישב דברי החכמים...
 
מה פתאום. יש חיד''א, בן איש חי, כף החיים, ר''ח פלאג'י ועוד, הם לא פוסקי ספרד?? הם היו בהונגריה?? בשוודיה?? בליטא?? לא זכיתי להבין...
אכן מזמן החיד"א יש הרבה עדויות שנהגו כמור"ם, אם כי היפה ללב למשל, בנו של מהרח"ף כותב לברך לפני. כלומר, המנהג לא ברור ומוחלט באופן שאי אפשר לערער עליו או להנהיג אחרת - לפחות בעיני בנו של מהרח"ף, ואני מבין היטב למה.
וחוץ מזה, המנהג לברך על הלל בר''ח הוא לא נגד השלחן ערוך !!! השו''ע מביא את המנהג הזה, וכותב אח''כ שבא''י נהגו כהרמב''ם שלא לברך... וגם ככל הנראה במרוקו נהגו לברך עוד לפני זמן השו''ע... אינני מצליח לעמוד על עמוק דעתו של הרב יבי''א זצ''ל, ואשמח אם יש לך איזה מהלך לבאר שיטתו בנושא, כי מצוה לישב דברי החכמים...
אפשר שדעת הגר"ע שמבקרה דנן לדעת מרן יש לנהוג בא"י כמנהג המוסתערבים משום דהוי ספק ברכות ושום קהילה לא נחשבת להבנתו את דעת הב"י כקהילה נפרדת משום דקמא קמא בטיל (כך הגר"ע כותב בספריו שוב ושוב).

לגבי מנהג מרוקו הקדמון עיין כף נקי לרבי כליפא בן מלכא (לפני 350 שנה) שכותב שמנהג ה"תושבים" כרמב"ם, לא ידוע לי שנהגו כרי"ף, אשמח למקור. כמובן מנהג המגורשים לברך בציבור דווקא "לקרוא", לא "לגמור" - כמנהג ספרד.
 
במוצ"ש פר' ויקהל תשפ"ב אמר בשיעורו וזה לשונו: "היה פעם העדה החרדית, שהרב שטרנבוך כתב בספר שלו "תשובות והנהגות", שהוא סיפר מה הם עושים בהכשר של הבד"ץ העדה החרדית עם הסירכות, מרימים את זה ומושכים וממרחים, כל מיני דברים, והוא כותב שככה הם נותנים הכשר העדה החרדית ,והספרדים לא מבינים כלום בדברים האלו, ככה כתב, זה המילים שהוא כותב, אנחנו לא מבינים כלום. התורה ניתנה באשכנז, לא בהר סיני...

אני דיברתי פה ביזדים לפני כמה שנים והתרעתי לא לאכול את הבשר שלהם, שלחו לי שליחים ואמרו לי: 'לא, אנחנו שינינו את זה, בעקבות מה שכבודו דיבר אנחנו עכשיו מקפידים לעשות את ההכשר הזה כמו שיטת הבית יוסף'. אם יש להם נאמנות, בסדר, אנחנו נוכל לאכול את הבשר שלהם. צריך לברר, כל אחד ישאל את הרב שלו איזה הכשר אפשר לסמוך. יש הכשרים טובים, ב"ה יש היום, גם הרבנות וגם הבדצי"ם למיניהם, יש הרבה מקומות שיכול לסמוך על הבשר שלהם."

1742236516208.png


והנה המעיין בתשובות והנהגות חלק ד סימן קסט יראה שדבר זה לא נכתב מעולם, וז"ל התשובות והנהגות שם, ובשולי מכתבו מביא שתמהו עליו שבישיבה אשכנזית נוהגין היתר בדבר שאסור לספרדים כמו סירכות, או לענין בישול עכו"ם, שהאשכנזים מתירין אם יהודי הדליק אש, והם דורשים שיהודי יניח הקדירה, ולכאורה נכשלין הספרדים בישיבות האשכנזיות במאכלות אסורות.
הדברים הם הבל הבלים, ראשית בכל הישיבות אין אוכלים היום בשר עם סירכא והכל גלאט וכשר גם לספרדים לכתחילה, ומה שסיפרו לו שאצלם מוכרים רק בלי ריר, הבל בפיהם שבדרך כלל אין אפילו כעשרה אחוז בלי ריר ואי אפשר למכור מאלו דוקא, וע"כ במחילת כבודם לא יודעים מה זה ריר ומה סירכא, ובבישול עכו"ם העדה החרדית מקפידים מאד שרק יהודים יעבדו וכשיטת הספרדים (וזהו גם שיטת הגר"א).

ודע שלפי מיטב ידיעתי בהכשרי הספרדים, אינם מקפידים על העובדים שלא יהיו מחללי שבת, וגם נמצא ביניהם פלאשים ורוסיים שאין בירור שנתגיירו כדין, ומה עוד שרבם של הספרדים ומנהיגם הוא הפר"ח והוא אוסר ממחללי שבת ולכן פסל הקראים. ואצל העדה החרדית בודקים שיהיו יהודים גמורים כהלכה ושומרי שבת, לכן אני אומר שימשיך דרכו לאכול בישיבה ולא יחשוש, וימשיך במנהגי הספרדים בתפלה ובברכות, ויאכל בישיבה כשאר בחורי הישיבה ולא יחוש כלל! עכ"ל.

פלא עצום, מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א מעולם לא כתב ש"הספרדים לא מבינים כלום בדברים הללו", אלא כתב שמי שאמר כן לשואל לא יודע מה זה ריר ומה זה סירכא וכו'.

כל מי ששמע את השיעור ולא פתח בפנים את התשובות והנהגות, היה מבין שהגרמ"ש הינו גזען ואומר שהספרדים לא מבינים בענינים האלו, רק האשכנזים, אבל המעיין בפנים, רואה מה כתוב.
 
מרן הרב עובדיה ביטל מנהגים לפי רוחב דעתו,
גם הבן איש חי שינה כמה מנהגים כמובא בבא"ח פרשת תצוה (אות א) וז"ל והנה פה עירנו היה המנהג מזמן קדמון כמ"ש מרן (שו"ע סי' קכח סי"ג) דאין החזן מקרא תיבת יברכך, אך קודם כמה שנים תלי"ת שעזרני לעשות המנהג בכל בהכנ"ס שבעירנו שיהיה החזן מקרא בתיבת יברכך ג"כ, וכן ראוי להורות בכל אתר ואתר וכו' ע"ש.

ובבא"ח ש"ב פר' וירא (אות י) בדין ברכת מעין שבע שכ' שהנהיג בעירו לאומרה גם אם מתפללין בבית חתנים ואבלים ולאו דוקא בבהכנ"ס וכמנהג עיה"ק ירושלים [דלא כהשו"ע], ומשמע שלא נהגו כן בעירו.

ופרשת ויצא ש"ב (אות ו) וז"ל ובעירנו בגדאד יע"א היה המנהג מקדמת דנא שלא לומר ויהי נועם כשחל יו"ט באמצע השבוע, ות"ל קודם כמה שנים תקנתי בס"ד המנהג בכל בתי הכנסיות אשר פה עירנו בגדאד לו' ויהי נועם וכו'.

וע"ע בא"ח פר' וישב (אות כו) ופה עירנו היה מנהגם שלא לו' בחנוכה בית יעקב ולא מזמור וכו' ומזה כמה שנים ת"ל עשיתי המנהג וכו'.
 
גם הבן איש חי שינה כמה מנהגים כמובא בבא"ח פרשת תצוה (אות א) וז"ל והנה פה עירנו היה המנהג מזמן קדמון כמ"ש מרן (שו"ע סי' קכח סי"ג) דאין החזן מקרא תיבת יברכך, אך קודם כמה שנים תלי"ת שעזרני לעשות המנהג בכל בהכנ"ס שבעירנו שיהיה החזן מקרא בתיבת יברכך ג"כ, וכן ראוי להורות בכל אתר ואתר וכו' ע"ש.

ובבא"ח ש"ב פר' וירא (אות י) בדין ברכת מעין שבע שכ' שהנהיג בעירו לאומרה גם אם מתפללין בבית חתנים ואבלים ולאו דוקא בבהכנ"ס וכמנהג עיה"ק ירושלים [דלא כהשו"ע], ומשמע שלא נהגו כן בעירו.

ופרשת ויצא ש"ב (אות ו) וז"ל ובעירנו בגדאד יע"א היה המנהג מקדמת דנא שלא לומר ויהי נועם כשחל יו"ט באמצע השבוע, ות"ל קודם כמה שנים תקנתי בס"ד המנהג בכל בתי הכנסיות אשר פה עירנו בגדאד לו' ויהי נועם וכו'.

וע"ע בא"ח פר' וישב (אות כו) ופה עירנו היה מנהגם שלא לו' בחנוכה בית יעקב ולא מזמור וכו' ומזה כמה שנים ת"ל עשיתי המנהג וכו'.
הבן איש חי שינה רק מנהגים שלא היו ע''פ האר''י. ולא שינה מנהגים שהיו נגד מרן, ולא ידוע לי שע''פ הסוד יש לענין לא לברך על הלל בר''ח
 
ולא ידוע לי שע''פ הסוד יש לענין לא לברך על הלל בר''ח
איני יודע אם רבינו האר"י היה מברך או שבשעה"כ כתוב להדיא לברך, וגם אם בירך אפשר שנהג כמנהגי אשכנז. וכידוע שהיה עושה ב' חורים בכנף הטלית ומהרח"ו לא נהג כן, וכן בכמה דברים מהרח"ו לא ראה במנהגי האר"י ענין ע"פ הקבלה, אלא שרבינו האר"י נהג כמנהג אבותיו.
 
איני יודע אם רבינו האר"י היה מברך או שבשעה"כ כתוב להדיא לברך, וגם אם בירך אפשר שנהג כמנהגי אשכנז. וכידוע שהיה עושה ב' חורים בכנף הטלית ומהרח"ו לא נהג כן, וכן בכמה דברים מהרח"ו לא ראה במנהגי האר"י ענין ע"פ הקבלה, אלא שרבינו האר"י נהג כמנהג אבותיו.
הוא אשר כתבתי, ולכן מסתמא הבן איש חי לא היה מורה לשנות המנהג כיון שהוא שינה רק מנהגים שהיו נגד האר''י כידוע שקבלת הוראות האר''י יותר חזקה מקבלת הוראות מרן ואכמ''ל
 
איני יודע אם רבינו האר"י היה מברך או שבשעה"כ כתוב להדיא לברך, וגם אם בירך אפשר שנהג כמנהגי אשכנז. וכידוע שהיה עושה ב' חורים בכנף הטלית ומהרח"ו לא נהג כן, וכן בכמה דברים מהרח"ו לא ראה במנהגי האר"י ענין ע"פ הקבלה, אלא שרבינו האר"י נהג כמנהג אבותיו.
מבחינה עובדתית הספרדים בספרד וכנראה גם בא"י ברכו על ההלל בר"ח, והמוסעתרבים נהגו כרמב"ם ולא ברכו, ומרן הביא מנהג המוסתערבים בעניין זה כרמב"ם.
 
הצג קובץ מצורף 2095

זקן אהרן היה לרב עובדיה, ומביאו עשרות פעמים בשו"ת יבי"א. ודאי שראה ספר זה, אלא, וכאן החידוש הגדול שיצא בע"כ מפיו של הרב יצחק, שיתכן מאוד שגם ספרים שהיו לרב עובדיה - לא דקדק לעיין בהם בכל פסק ופסק, ואפשר להקשות ולחלוק עליו אפילו מספר שציין אליו, שכתוב בו הפוך ממה שכתב, אלא שצריך לעטוף את הדברים במילים אחרות, שכנראה לא היה לו הספר וכדומה, ואילו היה רואה היה חוזר בו. ואה"נ זה מה שעושים הרבה מחכמי הדור האחרון שמוצאים הרבה מקורות שנעלמו ממרן זצ"ל, ואלה שיש להם 'קטנות המוחין' או 'צמצום המוחין' חושבים שאנו לא מעריכים וכו'. אבל תורה בקרן זוית, כל הרוצה יבוא ויטול, ובלבד..

מילא לומר על פוסק פלוני שנעלמו ממנו דברי הראשונים שלא היו מצויים או שלא נדפסו בזמנו, מילא. אבל לומר על הגר"ע יוסף ש"לא ראה" כאשר ראה את הספר והביאו בספריו פעמים רבות, זה תמוה מאוד.

ולפ"ז יוצא שגם מרן הבן המצהיר בכל הזדמנות שאינו חולק על מרן האבא, למעשה חולק עליו בשופי. ולעתיד לבוא יבוא מרן הנכד ויחלוק על שניהם.
 
אינני יודע מי הם רוב הראשונים, שכתבו לא לומר מעין שבע בליל פסח, הרי 3 עמודי ההוראה סתמו, וא''כ בוודאי שלשיטתם יש לומר דאל''כ היו מפרשים דבריהם, כיון דבודאי ראו את דברי ר''נ גאון, וצ''ע.
מה שהשו''ע פסק שלא לומר מעין ז' בפסח, אינו פסק גמור - מבואר בב''י שפסק כן מחמת שכך היה מנהג בזמנו, וא''כ גם לפי 'מרן' הב'י אין כאן ברכה לבטלה לפי הבית יוסף עכ''פ
 
נערך לאחרונה:
מבחינה עובדתית הספרדים בספרד וכנראה גם בא"י ברכו על ההלל בר"ח, והמוסעתרבים נהגו כרמב"ם ולא ברכו, ומרן הביא מנהג המוסתערבים בעניין זה כרמב"ם.
לשון מרן השו"ע סימן תכב ויש אומרים שאף הציבור אין מברך עליו לא בתחלה ולא בסוף וזה דעת הרמב"ם וכן נוהגין בכל מלכות ארץ ישראל וסביבותיה.
מבואר שמנהג ארץ ישראל לא לברך על ההלל.
 
פרשת ויקהל תשפ"ה
1742386831433.png
1742386843099.png

אנא דאמרי, מי שאומר שהרב יצחק יוסף אמר את הדברים האלו בלויין וגם כתב אותם בעלון זה הוא מבזה ת"ח, משום שלא יתכן שהוא אמר זאת.

שו"ת אור לציון חלק ד - באורים פרק נד - דיני קריאת המגילה אות יד
ויש לדון במי שאין ביכולתו לשמוע את קריאת המגילה אלא או ביום או בלילה, איזו קריאה יעדיף.
ואפשר שיש לתלות שאלה זו במחלוקת מרן והרמ"א בסימן תרצ"ב סעיף א' לענין ברכת שהחיינו ביום, שלדעת מרן הקורא בלילה מברך שהחיינו, וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו. והרמ"א שם כתב לברך אף ביום שהחיינו. וטעם דברי הרמ"א הוא מדברי התוס' במגילה דף ד' ע"א ד"ה חייב, דעיקר קריאתה ביום, ע"ש. וכן כתבו הרא"ש והמרדכי שם. והובא גם בטור וב"י שם.
והנה דנו הפוסקים אם יש הבדל בין החיוב בלילה לחיוב ביום. ובשו"ת נודע ביהודה קמא חאו"ח סימן כ"א כתב, שדוקא ביום הוי קריאתה מדברי קבלה, אבל בלילה הוי מדרבנן. וכן כתב הטורי אבן במגילה דף ד' ע"א. ואולם נראה שמדברי מרן שלא חילק בין קריאה של לילה לקריאה של יום, וכתב לברך שהחיינו רק בלילה, וכדברי הרמב"ם בפרק א' מהלכות מגילה הלכה ג', משמע שחיוב מקרא מגילה ביום ובלילה שוה, וראה בביאור הגר"א שם ובפרמ"ג שם א"א ס"ק ב'. (וראה בזה בתשובה הקודמת). ולפ"ז ודאי שמי שאינו יכול לשמוע מגילה ביום ובלילה, ישמע בלילה, שהוא החיוב המוטל עליו כעת, אבל לדברי הרמ"א אפשר שאין החיובים שוים, ועדיף שישמע ביום. (אף שאין הכרח מדברי התוס' דס"ל כסברת הנו"ב שקריאה של יום מדברי קבלה ושל לילה מדרבנן, דאפשר דשניהם שוים בזה, אלא שעל כל פנים עיקר מצוותה ביום). ואפשר שאעפ"כ אין לדחות את החיוב שחייב בו כעת. (וראה לעיל בפרק ו' תשובה ח' לענין דחיית תענית צום גדליה מפני יום כיפור). ועל כל פנים לדידן נראה שודאי יקרא מגילה בלילה, ולא ידחה למחר. (וראה גם בערוך השלחן שם סעיף ג') ע"כ.

כדבריו מפורש בערוך השולחן במקום שצויין וז"ל
ערוך השולחן אורח חיים סימן תרפז סעיף ג
ולכאורה יש נ"מ לדינא דאם אין לו להשיג קריאת המגילה רק פעם אחת ביום או בלילה דלרבותינו אלה מוטב שיבחור ביום מבלילה כיון שהוא העיקר ולהרמב"ם יבחור בלילה שהיא מקודם ואין מעבירין על המצות אך באמת אין ראיה דגם להרמב"ם י"ל דקריאה דיומא הוא העיקר ורק לעניין שהחיינו ס"ל דא"א לברך שני פעמים שהחיינו על מצוה אחת וכן לרבותינו אלה י"ל דאע"ג דקריאת היום הוא העיקר מ"מ לא יעבור על המצוה ויקראנה בלילה שהיא קודמת ואין מעבירין על המצות וכן נ"ל עיקר לדינא ע"כ.

ובאמת שיש בזה ס"ס לקרוא בלילה; שמא קריאת הלילה והיום שוה ושניהם מדברי סופרים [דדברי קבלה כדברי סופרים דמו, וכדמוכח מדברי התוס' במגילה י"ט ע"ב ועוד], וא"כ יש להקדים את הלילה. ואף אם נאמר שקריאת היום היא מדברי קבלה כדברי תורה - שמא ההלכה כדעת הרדב"ז וסיעתו שמצוה הבאה לידו אף שהיא מדרבנן קודמת למצוה מאוחרת שיכול לקיים אף שהיא דאוריתא [ודלא כחכם צבי]. ונמצא פסק האור לציון נכון, וכבר צויין שם בהערה לעיין בערוך השולחן, שכתב ממש כדבריו עי"ש.

ובילקוט יוסף פורים דן בזה ובהערות למטה נשאר בצ"ע, ולמעלה כתב בפשיטות שיקרא ביום ולא בלילה, ואין דבריו מובנים כלל.
וגם בפסקי תשובות סי' תרצ"ב בסוף הערה 17 ציין לשו"ת מגדנות אליהו ח"ד סי' קכ"ז, שהאריך בזה יפה, והעלה כאמור ומעוד טעמים - עי' באותיות ה' ו'.
1742387190603.png

1742387203710.png
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית