עיקר הסברא שאומרים סב"ל גם בקו"ע, משום דעד כמה שאינו יכול לברך, לא צריך להימנע מלאכול וכד', כי מספק אינו מחויב לברך וממילא לא נחשב כנהנה בלא ברכה, ואם כנים הדברים, יש את אותה סברא בדיוק גם בדין של סב"ל נגד מרן, שעד כמה שאתה מקבל את הכלל שאומרים סב"ל נגד מרן, א"כ אתה לא יכול לברך מספק, וממילא אין כאן נהנה בלא ברכה