השיעור השבועי - העלון, הערות והארות (1)

  • יוזם האשכול יוזם האשכול ראש פינה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
בא נעזור להם עם עוד תירוצים,
הגרב"צ הרי היה המגיה של היביע אומר, (רשעות לכנותו כך, כאילו מדובר כאן באיזה אברך במכון להוצאת ספרים),
ילד, תגדל.
גם הרב בן ציון וגם הרב עובדיה, לא נולדו הגרב"ץ והגרע"י.
כן, תתפלא לשמוע, הם היו ילדים ואח"כ בחורי ישיבות ואח"כ אברכים, וגם ידידי נפש ושכנים היו.
ולא מופקע כלל ועיקר שהגרב"ץ הגיה את ספרו של חבירו הטוב (ושמעתי את זה גם מאחד האחים).
ואני רואה זאת גם בכולל שכאשר אברך מוציא ספר לאור מבקש מהחברותא או מכמה חברים שיעברו על הדברים לפני ההדפסה.
ואין שום רשעות לכתוב שהוא הגיה.
רק אלו נמוכי שכל ודעת שכל מטרתם לקנטר יראו בדבר נשגב כזה רשעות. ומה שהם עצמם כותבים זה אבי אבות הרשעות.
 
ילד, תגדל.
גם הרב בן ציון וגם הרב עובדיה, לא נולדו הגרב"ץ והגרע"י.
כן, תתפלא לשמוע, הם היו ילדים ואח"כ בחורי ישיבות ואח"כ אברכים, וגם ידידי נפש ושכנים היו.
ולא מופקע כלל ועיקר שהגרב"ץ הגיה את ספרו של חבירו הטוב (ושמעתי את זה גם מאחד האחים).
ואני רואה זאת גם בכולל שכאשר אברך מוציא ספר לאור מבקש מהחברותא או מכמה חברים שיעברו על הדברים לפני ההדפסה.
ואין שום רשעות לכתוב שהוא הגיה.
רק אלו נמוכי שכל ודעת שכל מטרתם לקנטר יראו בדבר נשגב כזה רשעות. ומה שהם עצמם כותבים זה אבי אבות הרשעות.
אף אחד לא אמר שהגרב"צ לא עבר והגיה את ספרי היביע אומר, אבל לא מטעויות דפוס, אלא מו"מ בהלכה.
כתבתי על הכינוי, מגיה, כאילו מדובר כאן באיזה אברך במכון להוצאת ספרים שמגיה את ספרי רבו.
הגרב"צ היה כבר אז ת"ח לא פחות, ובדיוק לכן רצה היביע אומר שיעבור על התוכן התורני בספריו.
 
פשוט כך.
וכן נקטו כל ספרי זמנינו שמי שנותן חלות לחממם בשבת על הפלאטה, שלא מועיל הגעלה
ולא אמרינן רוב תשמישו ויספיק הגעלה
דהא השימוש בסיר אינו בגדר שימוש כלל, דהאוכל אינו נוגע בפלאטה וכבר כ' הרמ"א בסי' צב ס"ה דכלי מכלי אינו בולע בלא רוטב, וא"כ מה שלא נשפך אינו בגדר שימוש.
וזה טעות דמוכח בד' הראש"ל ומצוה להודיעו לתקן דבר זה [אם אכן הדברים יצאו מפיו]
מה בכך סוף סוף זה שימוש גם שימוש בצונן נחשב שימוש למרות שלא בולע כלל.
אמנם נחלקו חכמי הדור האם אזלינן בתר רוב תשמישו באיסור (טוב טעם ודעת, שלמה קלוגר, חזו''א, הגרשז''א) וכאן רוב תשמישו זה לא באיסור או שאזלינן בתר רוב תשמישו בהיתר וכיון שבהיתר די לו בהגעלה (אף אם ההיתר אינו מזקיקו להכשרה) אף כאן סגי בהגעלה (וכן נראה מדברי הרב פעלים )
(ומחכמי כסא רחמים יש שכתבו שאינו צריך הכשר כלל ואף הביא הראש''ל כן מאחיו רבי יעקב זצ''ל לעניין חימום רוגלך על מיחם של שבת ומשום רוב תשמישו)
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית