השיעור השבועי - הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א
- יוזם האשכול ראש פינה
- תאריך התחלה
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 30
השיעור השבועי
האשכול הנ"ל דוגמא מוחשית איך לכתוב ד"ת בעומק העיון מבלי להיגרר למחוזות פולטיים
ניכר שכותביו ת"ח גדולים ואין בפיהם אלא בקשת האמת
ויש"כ לפורום לתורה שנותנים במה מכובדת לאשכול חשוב זה ולא נכנעים לטרור כמו במקומות אחרים
לתשומת לב מנהלי פורום דידן.
מחשבות טובות
חבר
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 62
גם אני מצטרף לשבח הכותב בפורום לתורה אשר נושא ונותן באמונה בעלון השבועי בחתירה לאמת, בשונה מכל הנהו 'איסטרא בלגינא קיש קיש קשקשקו', וביודעי ומכירי כי הוא גאון אמיתי מקורי ישר חד וחלק.
השאלה אם לא יהיו לשונות בעיתיים מצד הפורום.
אולי כדאי פשוט לשים קישור לשם לדיונים.
מרנן ורבנן
חבר ותיק
א. ההנהלה פה עומדת על המשמר למנוע סטייה לאישי (מניסיון..)
ב. קישורים לפורום אחר? ח"פ זה עוד נורמלי, אבל קבוע?
מקצת הערות על שיעור פרשת שמות תשפ"ה:
ברכת הכרפס - האם יברך אחד או כל אחד ואחד - מה שהשיג על השו"ג.
פלא גדול, דהשו"ג גופיה במקום שציין עמד בכל הנ"ל וכתב לחלק בין זה לבין ספירת העומר, והזכיר את ענין הכונה הנגדית, ואעפ"כ כתב שאחד יברך.
ועוד. להיכן נעלם דין 'ברוב עם', שעדיף שאחד יברך ויוציא את כולם? ובודאי זו היתה דעתו של מרן הגרע"י זצ"ל [שהזכיר בהערה]
ולא מהטעם שכתב הוא, אלא מטעם ברוב עם. וכך יש לעשות, וכדברי המנהיג והשו"ג.
הערות על עלון פרשת וארא תשפ"ה
דבריו צ"ע, דבשלמא לגבי סב"ל 'רגיל' - אה"נ יש ראיות מהרמב"ם והשו"ע שאומרים אפילו בקום ועשה. אבל 'כשמרן פסק לברך' ואנו אומרים 'סב"ל נגד מרן' - זה כבר נידון אחר, שהרי הוא בעצמו הביא בכמה מקומות שרק רבותיו של החיד"א נקטו כן, ולפני כן היו עושים כמרן גם בברכות, וכשאמרו סב"ל נגד מרן - מנין לנו שגם בזה עושים בקום ועשה, שהרי עיקר ההלכה היא כדעת מרן, וצ"ע.
כנראה כונתו לאביו שהוא הגאון הבקי הגדול, והעלים את שמו מטעם הכבוד.
שו"ת יחוה דעת חלק ה הקדמה וכללי השולחן ערוך
נודע שדורשי רשומות אמרו "מרן" ראשי תיבות ממאתים רבנים נסמך, ונראה שנתכוונו על הקבלה שמאתים רבנים סמכו ידיהם על הכלל הנ"ל. (וכן מצאתי בשו"ת תעלומות לב חלק ג' בליקוטים דף קו ע"ד, ובשו"ת שואל ונשאל חלק א' חלק אורח חיים סימן ו')
פלא, האם מברך ברכות השחר בעמידה? הוא עצמו פסק
מי שמקפיד על ברכות השבח בעמידה - מקפיד גם על ברכות השחר [וכמו שנוהגים האשכנזים]. הספרדים מעולם לא נהגו כן לא בזה ולא בזה.
אברך מב"ש
חבר פעיל
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 104
חברים יקרים, למען הסדר הטוב, נא לשמור על האשכול הזה רק כדי להעלות את העלון בלבד, דיונים בדברי הרב שליט"א אפשר באשכול המיועד לזה https://forum.mizrach.co.il/threads/ms-wmtn-vdvry-vl-hylqwt-ywsf-slyt.75/page-6#post-4076 או לפתוח אשכול חדש...
עמכם הסליחה
עמכם הסליחה
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4
אדרבה, עלונים תורניים מקומם בקיר עלונים תורניים, וכאן המקום לדיון בשיעור השבועי. לטעמנו הדיון אינו מפריע לסדר הטוב, ולכן:
שוב התברר שכונתו היתה להרה"ג היח"ס [שכך רגיל לקרוא לו בד"כ]
ומעתה דבריו צע"ג בתרתי.
חדא, שגם אביו השווה לרה"ג הנ"ל, ואיך נעשה תנא ופליג על תרוייהו.
ועוד, שאין ההשגה על הגאון הנ"ל אלא על המקורות שהביא, והלזה יקרא השגה? הרי הוא ראה את כל המקורות והביא גם את ר' יוסף ידיד הלוי שסובר כמו החכם הנ"ל, ודחה את דבריו בטעם ובסברא ישרה.
ומסתבר מאוד ששכח הרב הנ"ל את דברי אביו ואת המקורות שיש לביאור אמיתי זה. ובודאי ש200 רבנים לא עברו על כל פסק של מרן השו"ע והסכימו לו, הס כי לא להזכיר.
אבני הכותל
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 218
סתירה?
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4
עלונים תורניים לקריאה גרידא - במדור עלונים תורניים, כאן יועלה העלון עם תוספת מו"מ הקשור אליו.
אבני הכותל
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 218
עיקר הסברא שאומרים סב"ל גם בקו"ע, משום דעד כמה שאינו יכול לברך, לא צריך להימנע מלאכול וכד', כי מספק אינו מחויב לברך וממילא לא נחשב כנהנה בלא ברכה, ואם כנים הדברים, יש את אותה סברא בדיוק גם בדין של סב"ל נגד מרן, שעד כמה שאתה מקבל את הכלל שאומרים סב"ל נגד מרן, א"כ אתה לא יכול לברך מספק, וממילא אין כאן נהנה בלא ברכה.
אבני הכותל
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 218
האם כשיש ב' פוסקים שאומרים לא לברך ועשרים לברך, ולמעשה אמרינן סב"ל, גם בזה יכול בקום ועשה להמשיך לאכול?
נראה פשוט וברור שלא. כיון שיש הבדל בין סב"ל במחלוקת שקולה לסב"ל ב'דוחק', שרק א"א לברך, אבל עיקר ההלכה היא כדעת רוב הפוסקים, ולכן א"א בקום ועשה להמשיך לאכול. בעיני הדבר פשוט מאוד, ולפ"ז גם כלפי מרן אמור להיות כך.
מש"כ לחלוק על השמש ומגן שכתב שלא לברך (בשם ומלכות) על ברקים ורעמים כי אין בו מעשה, והקשה שא"כ גם ברכת החמה והלבנה וכו' לא יברך.
לכאו' באמת היה צ"ע גדול על מש"כ בשמש ומגן, ולא יתכן לפרש כפשוטו.
ולכאו' צ"ל שהכוונה היא לא "שאין מעשה" אלא שאין ממשות, והיינו שבברק ורעם אין ממשות שיכול לברך ע"ז. משא"כ בשאר ברכות הראיה שיש ממשות וע"ז מברך.
לכאו' באמת היה צ"ע גדול על מש"כ בשמש ומגן, ולא יתכן לפרש כפשוטו.
ולכאו' צ"ל שהכוונה היא לא "שאין מעשה" אלא שאין ממשות, והיינו שבברק ורעם אין ממשות שיכול לברך ע"ז. משא"כ בשאר ברכות הראיה שיש ממשות וע"ז מברך.
כי ברכות השחר לפי השו"ע א"א לברך בעמידה, שכן נתקן על סדר הקימה.פלא, האם מברך ברכות השחר בעמידה? הוא עצמו פסק
מי שמקפיד על ברכות השבח בעמידה - מקפיד גם על ברכות השחר [וכמו שנוהגים האשכנזים]. הספרדים מעולם לא נהגו כן לא בזה ולא בזה.
וכן בכה"ח סי' מ"ו ס"ק נ"ד כתב: "בעוד שלובש לא יאמר ברכות השחר ולא יעשה שום עסק אפי' קל שבקלים, ואל ילך אנה ואנה מפינה לפינה כשמברך, אלא ישב על מכונו בהתבודדות ובכוונת הלב כדי לברך ברכות השחר".
[ואולי מש"כ "יושב על מכונו" אין הדבר בהכרח, שכן מצינו ישיבה לשון עכבה וכו']
וכן בכף החיים פלאג'י סי' ט' אות ז' כתב לברכם בישיבה כדי שיוכל לכוון באמירתם, וכ"כ בשו"ת ישכיל עבדי ח"ח סי' ג' שאפשר לברך בישיבה. ועי' בשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' ד' באריכות.
נערך לאחרונה:
לא משנה מה הסיבה.
זה 'סימן' שלא צריך ברכות השבח בעמידה.
עובדה שהיעב"ץ ועוד פוסקים סוברים שכן צריך ברכות השחר בעמידה - עיין כאן
