האשכול הנ"ל דוגמא מוחשית איך לכתוב ד"ת בעומק העיון מבלי להיגרר למחוזות פולטייםמשא ומתן בעלון הנ"ל ניתן לראות כאן.
אפשר כמובן להוסיף ולתת בתורתו של הרב שליט"א גם באתרא קדישא הדין.
השאלה אם לא יהיו לשונות בעיתיים מצד הפורום.אפשר כמובן להוסיף ולתת בתורתו של הרב שליט"א גם באתרא קדישא הדין.
א. ההנהלה פה עומדת על המשמר למנוע סטייה לאישי (מניסיון..)השאלה אם לא יהיו לשונות בעיתיים מצד הפורום.
אולי כדאי פשוט לשים קישור לשם לדיונים.
מקצת הערות על שיעור פרשת שמות תשפ"ה:השיעור השבועי פרשת ויחי תשפ"ה
השיעור השבועי - פרשת וארא תשפ"ה
החפץ להאיר, להעיר, להקשות, לסייע או לפרוך באופן ענייני דברים מתוכן העלון, בצורה ראויה ומכובדת - מוזמן.
שוב התברר שכונתו היתה להרה"ג היח"ס [שכך רגיל לקרוא לו בד"כ]כנראה כונתו לאביו שהוא הגאון הבקי הגדול, והעלים את שמו מטעם הכבוד.
בשרשור זה יפורסמו עלוני השיעור השבועי של הראש"ל שליט"א
סתירה?אדרבה, עלונים תורניים מקומם בקיר עלונים תורניים, וכאן המקום לדיון בשיעור השבועי.
סתירה?
עיקר הסברא שאומרים סב"ל גם בקו"ע, משום דעד כמה שאינו יכול לברך, לא צריך להימנע מלאכול וכד', כי מספק אינו מחויב לברך וממילא לא נחשב כנהנה בלא ברכה, ואם כנים הדברים, יש את אותה סברא בדיוק גם בדין של סב"ל נגד מרן, שעד כמה שאתה מקבל את הכלל שאומרים סב"ל נגד מרן, א"כ אתה לא יכול לברך מספק, וממילא אין כאן נהנה בלא ברכה.דבריו צ"ע, דבשלמא לגבי סב"ל 'רגיל' - אה"נ יש ראיות מהרמב"ם והשו"ע שאומרים אפילו בקום ועשה. אבל 'כשמרן פסק לברך' ואנו אומרים 'סב"ל נגד מרן' - זה כבר נידון אחר, שהרי הוא בעצמו הביא בכמה מקומות שרק רבותיו של החיד"א נקטו כן, ולפני כן היו עושים כמרן גם בברכות, וכשאמרו סב"ל נגד מרן - מנין לנו שגם בזה עושים בקום ועשה, שהרי עיקר ההלכה היא כדעת מרן, וצ"ע.
שו"ת יחוה דעת חלק ה הקדמה וכללי השולחן ערוך
נודע שדורשי רשומות אמרו "מרן" ראשי תיבות ממאתים רבנים נסמך, ונראה שנתכוונו על הקבלה שמאתים רבנים סמכו ידיהם על הכלל הנ"ל. (וכן מצאתי בשו"ת תעלומות לב חלק ג' בליקוטים דף קו ע"ד, ובשו"ת שואל ונשאל חלק א' חלק אורח חיים סימן ו')
ועיין כאןשוב התברר שכונתו היתה להרה"ג היח"ס [שכך רגיל לקרוא לו בד"כ]
ומעתה דבריו צע"ג בתרתי.
חדא, שגם אביו השווה לרה"ג הנ"ל, ואיך נעשה תנא ופליג על תרוייהו.
ועוד, שאין ההשגה על הגאון הנ"ל אלא על המקורות שהביא, והלזה יקרא השגה? הרי הוא ראה את כל המקורות והביא גם את ר' יוסף ידיד הלוי שסובר כמו החכם הנ"ל, ודחה את דבריו בטעם ובסברא ישרה.
ומסתבר מאוד ששכח הרב הנ"ל את דברי אביו ואת המקורות שיש לביאור אמיתי זה. ובודאי ש200 רבנים לא עברו על כל פסק של מרן השו"ע והסכימו לו, הס כי לא להזכיר.
כלומר שבאמת לא היתה סמיכה ממש למרן ע"י מאתיים רבנים, ואף לא כתב סמיכה כנהוג היום, אלא שקרוב למאתים רבנים סמכו את ידיהם על הכלל שקבע מרן בשו"ע לפסוק ע"פ שלושת עמודי ההוראה.ונראה שנתכוונו על הקבלה שמאתים רבנים סמכו ידיהם על הכלל הנ"ל
האם כשיש ב' פוסקים שאומרים לא לברך ועשרים לברך, ולמעשה אמרינן סב"ל, גם בזה יכול בקום ועשה להמשיך לאכול?עיקר הסברא שאומרים סב"ל גם בקו"ע, משום דעד כמה שאינו יכול לברך, לא צריך להימנע מלאכול וכד', כי מספק אינו מחויב לברך וממילא לא נחשב כנהנה בלא ברכה, ואם כנים הדברים, יש את אותה סברא בדיוק גם בדין של סב"ל נגד מרן, שעד כמה שאתה מקבל את הכלל שאומרים סב"ל נגד מרן, א"כ אתה לא יכול לברך מספק, וממילא אין כאן נהנה בלא ברכה
באמת? לא ידעתי. חשבתי שסב"ל זה אומר שאני לא יכול לברך מכל סיבה שהיא, וכל זמן שאני מתחשב בזה לעניין סב"ל אני כן יכול להמשיך ולאכול.האם כשיש ב' פוסקים שאומרים לא לברך ועשרים לברך, ולמעשה אמרינן סב"ל, גם בזה יכול בקום ועשה להמשיך לאכול?
נראה פשוט וברור שלא. כיון שיש הבדל בין סב"ל במחלוקת שקולה לסב"ל ב'דוחק', שרק א"א לברך, אבל עיקר ההלכה היא כדעת רוב הפוסקים, ולכן א"א בקום ועשה להמשיך לאכול. בעיני הדבר פשוט מאוד, ולפ"ז גם כלפי מרן אמור להיות כך.
כי ברכות השחר לפי השו"ע א"א לברך בעמידה, שכן נתקן על סדר הקימה.פלא, האם מברך ברכות השחר בעמידה? הוא עצמו פסק
![]()
מי שמקפיד על ברכות השבח בעמידה - מקפיד גם על ברכות השחר [וכמו שנוהגים האשכנזים]. הספרדים מעולם לא נהגו כן לא בזה ולא בזה.
לא משנה מה הסיבה.כי ברכות השחר לפי השו"ע א"א לברך בעמידה, שכן נתקן על סדר הקימה.