אני מצרף כמה צילומים ממחזור עוד יוסף חי מחומש עוז והדר ומתנך קורן.לא הבנתי במה אני מואשם.
הסידורים הקלאסיים חילקו זאת לששה עולים ומעונה הוא ששי,
ומכאן ואילך, מי שקונה זאת בשל סגולה כזו או אחרת, זו בעייה שלו.
ישנם שינויים.
אני מצרף כמה צילומים ממחזור עוד יוסף חי מחומש עוז והדר ומתנך קורן.לא הבנתי במה אני מואשם.
הסידורים הקלאסיים חילקו זאת לששה עולים ומעונה הוא ששי,
ומכאן ואילך, מי שקונה זאת בשל סגולה כזו או אחרת, זו בעייה שלו.
מועיל משהו לנידון? הרי הוא מחלק לשבעה עולים, והיינו כשחל בשבת.מחומש עוז והדר
גם בשבת מספיק ששה עולים ב'וזאת הברכה', ושביעי עולה ב'בראשית'מועיל משהו לנידון? הרי הוא מחלק לשבעה עולים, והיינו כשחל בשבת.
אבל חובת היום היא "וזאת הברכה", לא?גם בשבת מספיק ששה עולים ב'וזאת הברכה', ושביעי עולה ב'בראשית'
טעות מתוקה, כי מוסיף אמיתי בכל השנה הוא שמחלקים את הפסוקים בצורה שונה, ואם יש 3 מוסיפים בשבת אז יש 10 עולים וכל אחד קורא קריאה חדשה ולא חוזר על מה שקראו.
טעות מרה
כל ה- 80 עולים זה חוזרים על עליית חמישי והם מוסיפים גרידא
ומעונה זה המשך של העולים הראשונים והוא ששי
דווקא בסידור שהיה לפני לא היה כתוב את המילה "שישי", אלא היה כתוב רק "חתן מעונה" ואח"כ "ע"כ חתן מעונה" וזהו.
אני מצרף כמה צילומים ממחזור עוד יוסף חי מחומש עוז והדר ומתנך קורן.
ישנם שינויים.
כמדומה לי שראיתי שהגרב"צ מוצפי כותב שעניינו של חתן מעונה רב ומסוגל לתיקון הברית
נכון, אבל אני לא יכול להביא רק את המקורות שעוזרים לי ולהעלים את המקורות שכנגדי (כמו שיש כאלו שנוהגים...)נ"ל שהמקור שציטטת כתוב איפכא מטענתך
כי כאן כתוב , שאם הנוספים חוזרים על העלייה שוב ושוב אינן ממנים השבעה עולים - וזה בדיוק מה שטענתי לעיל
המעלה של שישי כשהוא מן הדין, ואז הוא רומז ליסוד, אבל אם מעיקר התקנה אין רמז לשבעה, אז מסתבר שאין מעלה לשישי. (והבן איש חי כתב שבמנחה של שבת רומזים לחב"ד).עכשיו אני רואה, שם הוא מביא בפשטות את המנהג בארוכה על צורותיו וכותב שאינו מבין מדוע נוסד.
ואח"כ כותב שבבית אל כבדוהו כמו"כ פעמים להיות חתן מעונה, בגלל שנוסד ע"י אבותיו ובעיקר זקנו הרש"ש.
ולא מזכיר את החלוקה לשש.
עכ"פ, אנו שמחלקים לששה עולים, מובן שעושים כן כדי שיהיה ששי ותהיה בו מעלה כבכל שבת. - וככה"נ נקרא "חתן" אגב השנים האחרים, ובשל העובדה שהוא עלייה נוספת על מספר העולים הנצרך.
גם בסוכות חוזרים על פסוקים ולמרות זאת הם ארבעה עולים, ומאי שנא. בפרט לדידן דקיימא לן דלא כמרדכי מגילה סימן תתלא (עיין בית יוסף רפב) אלא חוזרים על פסוקים לכתחילה.הוא השישי שקוראים בעלייתו פסוקים חדשים, כל שאר המוסיפים באמצע חוזרים להם על פסוקים.
אין דנים אפשר משאי אפשר.גם בסוכות חוזרים על פסוקים ולמרות זאת הם ארבעה עולים, ומאי שנא
כוונתך לאסור?אין דנים אפשר משאי אפשר.
המעלה של שישי כשהוא מן הדין, ואז הוא רומז ליסוד, אבל אם מעיקר התקנה אין רמז לשבעה, אז מסתבר שאין מעלה לשישי. (והבן איש חי כתב שבמנחה של שבת רומזים לחב"ד).
לא לאסור.כוונתך לאסור?
למעשה הוא עולה למנין העולים כמו שמפורש בבית יוסף שם.
אבל אם כתוב שהם עולים למנין שבעה, למה שרק המוסיפים ייחשבו כעולים חדשים?לא לאסור.
אלא שהקוראים קריאה חדשה הם העולים ושהחוזרים על פסוקים הם מוסיפים.
ואין ללמוד מקריאות התורה של חו"המ סוכות בהם אין אופציה לקרוא פסוקים חדשים לכל עולה.
נראה לי שאתה מערבבאבל אם כתוב שהם עולים למנין שבעה, למה שרק המוסיפים ייחשבו כעולים חדשים?
לא. כבר כתבנו לעיל שיש אפשרות של מוסיף שהוא קורא פסוקים חדשים, וככה ראיתי את הרב רבין זצ"ל שהנהיג לחלק את הקריאה בצורה שונה, כך שכל מוסיף יקרא קריאה חדשה (ואמר ברבים שנוהג כך בכוונה שכך יש לעשות).נראה לי שאתה מערבב
מוסיפים פירוש שחוזר על הקריאה הקודמת,
אך עולה שמתחיל פסוקים חדשים הוא לא נקרא מוסיף ,
נ"ל שלאחמ"כ הבאת ציטוט מכף החיים לא כמוךא. כבר כתבנו לעיל שיש אפשרות של מוסיף שהוא קורא פסוקים חדשים,
נכון, אבל אני לא יכול להביא רק את המקורות שעוזרים לי ולהעלים את המקורות שכנגדי (כמו שיש כאלו שנוהגים...)
אין בכח המנהג לייצר מציאות ספירות נוספות לרמוז אליהן. כך נראה לפי עניות דעתי.
כתבתי בהודעה הקודמת:נ"ל שלאחמ"כ הבאת ציטוט מכף החיים לא כמוך
[אמנם לעיל הבאתי כה"ח שכתב אחרת].
התגובות לא סותרות. אני כתבתי משהו, והבאתי את דעת הכה"ח שהיא אחרת. זה לא סותר.אז התבלבלתי מהתגובות הסותרות שלך
מי אתה מכיר מהפוסקים שחולק על כה"ח הנ"ל??והבאתי את דעת הכה"ח שהיא אחרת.
אם הוא עולה למנין שבעה עולים, נמצא בהכרח שהעולה הבא אינו השישי אלא העשירי.נראה לי שאתה מערבב
מוסיפים פירוש שחוזר על הקריאה הקודמת,
אך עולה שמתחיל פסוקים חדשים הוא לא נקרא מוסיף ,
ואשר על כן - בשמחת תורה עד מעונה חילקו את זה לחמשה עולים, ולאחמ"כ יש מוסיפים שחוזרים על הפסוקים [בד"כ ולאשר אמר] כדי להעלות את שאר המתפללים, ולאחמ"כ עולה מעונה שזה קריאה חדשה ולא מוסיף, והוא הששי של הקריאה
אם היו מכוונים במנהג למנין שבעה, היתה אפשרות לומר כן, אבל המנהג אינו מכוין לזה, וגם אם מסודר ככה בחומש זה לא ראיה על כוונה מכוונת למנין שבעה, בפרט שבשמחת תורה גם הנוהגים כהמרדכי הנ"ל (דהיינו האשכנזים), נוהגים להעלות ולחזור על פסוקים, כך שאין שום ראיה שכוונו כאן למנין שבעה. ואפילו אם נאמר שיש כאן מנין שבעה, אין בזה מעלה כמו בתקנת חז"ל. וממקום שבאת, שלא שמענו שמכבדים ומקפידים על הקפה שישית ביותר.לא מייצרים ספירות נוספות, אלא מושכים הארות במצוותינו לספירות הקיימות.
ועכ"פ אם מן השמים גלגלו שכך יהיה, (שיסיימו את התורה כמנהג בבל אחת לשנה), ויקראו וזאת הברכה ובראשית,
ודאי שיכול להיות שיש לזה רמז כלשהו למעלה.
ואלת"ה, א"כ כל ההקפות אינן אלא מנהג ישראל, ואיך הם רומזים לספירות ?
אם היו מכוונים במנהג למנין שבעה, היתה אפשרות לומר כן, אבל המנהג אינו מכוין לזה, וגם אם מסודר ככה בחומש זה לא ראיה על כוונה מכוונת למנין שבעה, בפרט שבשמחת תורה גם הנוהגים כהמרדכי הנ"ל (דהיינו האשכנזים), נוהגים להעלות ולחזור על פסוקים, כך שאין שום ראיה שכוונו כאן למנין שבעה. ואפילו אם נאמר שיש כאן מנין שבעה, אין בזה מעלה כמו בתקנת חז"ל. וממקום שבאת, שלא שמענו שמכבדים ומקפידים על הקפה שישית ביותר.
נ"ל שאנו מדברים לא על אותו קריאהאם הוא עולה למנין שבעה עולים, נמצא בהכרח שהעולה הבא אינו השישי אלא העשירי.
אם היתה כוונת מכוין להעלות דוקא שבעה בשמחת תורה, אזי היתה ראיה שהמנהג רוצה לרמוז לספירות אלה, אבל מאחר והמנהג אינו כן, נמצא שאין כאן מכוון אלא מה שתקנו חז"ל דהיינו חמשה עולים שהם רומזים למה שהם רומזים, אבל אין מעלה לשישי.לא הבנתי ?
מה שאני כתבתי תחילה, שמה שהשישי מתחיל מפסוקים נוספים אינו הופך אותו לשישי, מאחר דקיימא לן שמותר לכתחילה לחזור על פסוקים ולהחשיב את זה לעלייה נוספת, כמו שכתב מרן בסימן רפב, ולכן אין זה הגדרה לשישי אלא כמנין שכבר קראו.נ"ל שאנו מדברים לא על אותו קריאה
תפתח מחזור לסוכות תספור את העליות עד מעונה תראה חמשה עולים [ולאחמ"כ כל הביה"כ מוסיפים] ולאחמ"כ עולה מעונה מס' 6
אם היתה כוונת מכוין להעלות דוקא שבעה בשמחת תורה, אזי היתה ראיה שהמנהג רוצה לרמוז לספירות אלה, אבל מאחר והמנהג אינו כן, נמצא שאין כאן מכוון אלא מה שתקנו חז"ל דהיינו חמשה עולים שהם רומזים למה שהם רומזים, אבל אין מעלה לשישי.