מי ייסד את הקרן?הצג קובץ מצורף 5961
גם הפטרונות ודחיקת רבינו הגדול שליט"א למקום השלישי בתמונה, גם זה ישתנה בעזה"י ואנו עוד נדע לא לקבל את הדחיקה האוטומטית והתודעתית ואת הקביעה של אחרים מי ראוי שיהיה במרכז ומי לא, נדע להעריץ את רבותינו והמנהיגים שלנו וכן מגיע לנו גם המקום הראשון
זה לא מוזר שאף פעם לגדול דור ספרדי אין את המקום הזה?! תמיד מספר אחד חייב להיות ליטאי?!
גם הפטרונות ודחיקת רבינו הגדול שליט"א למקום השלישי בתמונה
גם זה ישתנה בעזה"י
התיקון שלנו שנהיה פחות חמים בנושאים עדתיים...
ויותר אובייקטבייים.
זה גם חלק מהענין.לבינתיים אנחנו רותחים בנושאים פנים עדתיים, יותר מאשר נושאי החוץ....
זה שהוא הרב שלך זה לא אומר שהוא אמור להיות ראשון
מגיע לנו גם המקום הראשון
לא מהם תבוא הישועה.עסקנים אכפתיים, שאכפת להם מהכבוד שלהם
האמת שלא התכוונתי דוקא לפוליטיקאים, אלא לסגנון הרב שלמה טוויל וכדו'לא מהם תבוא הישועה.
אולי השואה הספרדית.
הישועה תהיה דווקא מת''ח ואברכים שאיכפת להם מהקב''ה ומהתורה, ומכבוד התורה, ולא מכבוד מפלגה זו או אחרת.
בלי נחיתות, ובלי חיפוש אחר כבוד.
אמת מארץ תצמח.
ובלי חיפוש אחר כבוד.
יש הבדל בין לרדוף אחרי הכבוד, לבין לא לתת שירמסו אותך, שיכירו במקום המיוחד והחשוב שלך-מכובדות...שאכפת להם מהכבוד שלהם,
מסכים. אבל זה לא קשור לכל מה שכתבת לגבי הרב סלים והרב לנדו.יש הבדל בין לרדוף אחרי הכבוד, לבין לא לתת שירמסו אותך
לטעמי עסקני על שמתהלכים על ראשי הציבור, לוקחים את הברכה מהציבור התמים והשקוף. וד''ב.בוא נגזים עוד יותר,
שפתים ישק.הישועה תהיה דווקא מת''ח ואברכים שאיכפת להם מהקב''ה ומהתורה, ומכבוד התורה, ולא מכבוד מפלגה זו או אחרת.
בלי נחיתות, ובלי חיפוש אחר כבוד.
ברוח הפתיחה של האשכול הלזה:הזהות האישית
זה נכון, ולא רק כלפי הציבור שלנו. כל הדור נגוע בהתרוקנות מפנימיות והתמסרות למיתוג וזהות ציבורית. הרב שטיינמן זצ"ל הכה על קודקוד הציבור בדבר והצליח לעצור את הסחף וליצור שינוי כיוון מסוים. ה' יעזור שזה ימשיך עוד בכיוון.לא "להתקדם במעמד".
לא "להוכיח ש...".
אלא להתחיל לבנות את הפנימיות שלנו, כמו שהיא.
לבנות תורה, לבנות יראת שמים, לבנות אחריות ציבורית, לבנות עומק, לבנות עצמאות.
"כל מילה פנינה"יש שלב בהתבגרות של ציבור, שבו הוא מפסיק לשאול את עצמו: "מה חושבים עליי?", ומתחיל לשאול: "מה נדרש ממני?"
לציבור שלנו – הגיע הזמן.
הגיע הזמן לצאת ממנטליות של השוואה.
להפסיק להסתכל החוצה, להפסיק לחפש להיות "כמו" – ולהתחיל להיות אנחנו.
לא "להיות כמו האשכנזים".
לא "להיות כמו החרדים הליטאים".
לא "להיות כמו הקהילות המבוססות".
לא "להתקדם במעמד".
לא "להוכיח ש...".
אלא להתחיל לבנות את הפנימיות שלנו, כמו שהיא.
לבנות תורה, לבנות יראת שמים, לבנות אחריות ציבורית, לבנות עומק, לבנות עצמאות.
השליחות האישית – והשליחות הציבורית
הרמח"ל בספרו דרך ה' מלמד שכל נשמה נשלחת לעולם עם שליחות שאין דומה לה.
אבל אם נבזבז את הכוחות על לרדוף אחרי מה שנחשב ל"מצליח", או ל"נכון", או ל"מכובד", נאבד את הזהות ונישאר ריקים.
מי שרק מנסה להידמות — לא בונה.
הוא רק צובע את עצמו בצבע של מישהו אחר, ובפנים נשאר חלול.
להפסיק לפחד – להתחיל לפעול
לא צריך לפחד להיות חזקים.
לא צריכים שיאשרו לנו שהכוחות שלנו שווים.
אנחנו יודעים את האמת: יש בנו כוחות – צריך לפתח אותם.
תתחיל מהבית שלך.
מהכולל שלך.
מהקהילה שלך.
מהשכונה שלך.
תבנה. תעמיק. תחנך. תנהיג. תקים ישיבה, תכתוב ספר, תוביל מוסד, תקים תנועה.
אל תבנה "כמו".
אל תחקה.
תיצור.
ולא לשכוח – לפרגן אחד לשני
כל מי שבונה, צריך אוויר.
ציבור שמחנך לגדלות — חייב גם לחנך לעין טובה.
אל תדאג שהשני מצליח – תדאג שגם אתה לא תישאר מאחור.
תהיה עמוק, תהיה גדול, תהיה נקי – ותגיד:
"ידידי, תעלה. אני אתמוך בך. אני מפרגן לך."
וכמשל הידוע "דג חי" בהוויתו, בחיותו, שוחה כנגד הזרם, לא מת (חסר רצונות...) ונסחף עם כולם-בזרם.כואב הלב לראות, כמה הצליחו הממסד והמיינסטרים ליצור את האפתיות, את מחיקת הרצונות, את השעבוד להכתבות של אחרים.
מה שמוגדר במילון המידות 'שפלות'.
ככה סתם, בלי דעה עצמית, בלי גאוה יחידה, בלי רצון להתחבר לזהות, לשורשים, למנהיגים.
הכי פשוט וקל להסביר לעצמנו שבכלל לא צריך, וזה לא נכון, ולא מקובל, וזה רק הרב שלך וכו', יתכן וזאת הדרך המתאימה לחלשים, חסרי עמוד שידרה, אלו שכל היום מֵרַצִים...
לא מהמחלישים, והמקטינים, תבוא החירות הזאת (לא מדבר על המקניטים שלא ראויים להתייחסות...)
הישועה עוד תבוא, ע"י אברכים ועסקנים אכפתיים, שאכפת להם מהכבוד שלהם, מהמקום שלהם, שמבינים את עומק וחשיבות העניין, וישנם כאלו רבים בכל קהילה וקהילה.
להתחיל
הפוך, דוד המלך השתבח בעצמו על שעסק בזהעצם ההתלהבות מהדבר הזה שנקרא מו"צ לענינים האלו הוא רק בדורינו כי גדולי ישראל כאבו על העיסוק בדבר זה כדוד שאמר ידי מלוכלכות וכו')