הופיע 'דברי שלום' ח"ב - הוראותיו והנהגותיו של חכם שלום כהן זצ"ל על פסח ועוד

  • יוזם האשכול יוזם האשכול המעורר
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
חלק א' עצמו היה מצחיק ומיותר.
לא מקצועי, כתבו כל דבר שעשה מבלי לברר את הדברים, גם דברים שכל יהודי עושה עשו מזה הלכה ובלגאן.
חבל שלא עשו כמו שצריך בצורה מקצועית ומרוממת
 
לא ראיתי את הספר הנוכחי, אך אם הייתי כותב מתורת חכם שלום, אני משער שהייתי מתמקד ברעיונות מוסריים שאמר, שיעורים בלמדנות, "הנהגות" מחודשות - מתובלות בד"ת וחידושי הלכה - למרות שלא הכרתיו אני משער שזה משקף את דמותו. לא הייתי כותב שו"ת בסגנון אור לציון ח"ב (על אף שהז'אנר מעט נפוץ, הרב נקי, הגר"ח קנייבסקי, הרב ציון לוי ועוד)
 
חלק א' עצמו היה מצחיק ומיותר.
לא מקצועי, כתבו כל דבר שעשה מבלי לברר את הדברים, גם דברים שכל יהודי עושה עשו מזה הלכה ובלגאן.
חבל שלא עשו כמו שצריך בצורה מקצועית ומרוממת
בעיני ממש לא נכון.
 
בעיני ממש לא נכון.
אתה יכול לומר איזה הלכה חדשה שם?
איזה שטיקלתיירה?
איזה ראיה ממג"א שלא הכרנו?
סתם.
מתשים לספרי מנהגי האדמורים.
בירך אשר יצר, נטל ידים, ובירך ביהמ"ז וכן כל כיוצא בזה.
 
אתה יכול לומר איזה הלכה חדשה שם?
איזה שטיקלתיירה?
איזה ראיה ממג"א שלא הכרנו?
סתם.
מתשים לספרי מנהגי האדמורים.
בירך אשר יצר, נטל ידים, ובירך ביהמ"ז וכן כל כיוצא בזה.
לא צריך להגזים.
נכון שהם כתבו גם כמה דברים פשוטים, אבל בהחלט יש שם הרבה הרבה הוראות שיש בהם ענין.
 
לא צריך להגזים.
נכון שהם כתבו גם כמה דברים פשוטים, אבל בהחלט יש שם הרבה הרבה הוראות שיש בהם ענין.
נשמח לשמוע
הפכתי והפכתי שעה ארוכה
וחוץ מלכתוב: ודלא כהיבי"א, ודלא כהאורל"צ לא כתבו כלום
גם שכחו לכתוב שהיה נוטל ידים כל בוקר.
יש"כ!
 
לא הייתי כותב שו"ת בסגנון אור לציון ח"ב (על אף שהז'אנר מעט נפוץ, הרב נקי, הגר"ח קנייבסקי, הרב ציון לוי ועוד)
ייתכן מאוד שאתה צודק, אבל למעשה זה מאוד מושך הצורה הזו, וכך הספר מתקבל יותר בציבור, רק הייתי מעדיף שיהיה יותר בצורה של פסקי הלכה ולא שו"ת, כמו לדוגמא ספר הליכות שלמה, חוט שני, ועוד רבים.
 
חלק א' עצמו היה מצחיק ומיותר.
לא מקצועי, כתבו כל דבר שעשה מבלי לברר את הדברים, גם דברים שכל יהודי עושה עשו מזה הלכה ובלגאן.
חבל שלא עשו כמו שצריך בצורה מקצועית ומרוממת
חולק לחלוטין, יש שם הרבה חידושים והכרעות, לדעתי ספר יפה מאוד, ואולי אפשר לומר שעיקר חידושו הוא במיצוע בין שיטת הגרב"צ לשיטת הגרע"י.
נשמח לשמוע
הפכתי והפכתי שעה ארוכה
וחוץ מלכתוב: ודלא כהיבי"א, ודלא כהאורל"צ לא כתבו כלום
טעות גמורה בידך, ולדוגמא בעלמא: כדי להיווכח שזכרוני אינו מטעני, אמרתי לעצמי 'בא נפתח איפה שיצא ונראה מה חידש',
וכך עלה בידי חידוש הלכה מעניין בהלכות פסח, לגבי אשה מבנות ספרד שהיתה נשואה לבן אשכנז ונתגרשה, מה דינה לענין אכילת קטניות, ומה דין הילדים מעל גיל חינוך ומתחת גיל חינוך, ועיי"ש באורך בהערה מה שהביא מהתשב"ץ ופלפל בדבריו.
אתה יכול בהחלט לטעון שאינך אוהב את הסגנון הזה, אבל אל תשמיץ ללא יסוד!
 
אתה יכול לומר איזה הלכה חדשה שם?
איזה שטיקלתיירה?
איזה ראיה ממג"א שלא הכרנו?
סתם.
מתשים לספרי מנהגי האדמורים.
בירך אשר יצר, נטל ידים, ובירך ביהמ"ז וכן כל כיוצא בזה.
חולק מכל וכל ספר נפלא ומיוחד במינו
אתה ב"ה כישרוני מאוד ובעינך מה שלא מוזכר בשום פוסק נחשב לחידוש
אך אנחנו פשוטי העם זה ספר חזק עם כל ההנהגות שראוי לבן תורה לנהוג
 
נשמח לשמוע
הפכתי והפכתי שעה ארוכה
וחוץ מלכתוב: ודלא כהיבי"א, ודלא כהאורל"צ לא כתבו כלום
ראה לדוגמא כאן
 
יש בזה אמת
ואם נדייק יותר,
מנסה לשמור על שיטת הבא"ח ולהצילו מקושיות הבאים אחריו.
עם נטיה חזקה לקבלה.
חוץ מוידוי בין התקיעות ומעין שבע בשבת שחל בפסח שבזה הלך (באופן תמוה) לפי ה"פשטנים"
 
ומעין שבע בשבת שחל בפסח שבזה הלך (באופן תמוה) לפי ה"פשטנים"
ביביע אומר (ב, כה כמדומה) כותב שהתייעץ עם ר' אפרים הכהן על פתגמא דנא ואמר שאין שום הכרח לפי הקבלה לאומרו ולכן המנהג השתנה חליפות בבית אל. ואף כתב שם לשון חריפה כלשהי נגד המקובלים שמכריחים לאומרו. ברור שלא תמוה מדוע חכם שלום אזיל בשיטתיה דאביו זצ"ל, שהיה מגדולי המקובלים אז.
 
ביביא אומר (ב, כה כמדומה) כותב שהתייעץ עם ר' אפרים הכהן על פתגמא דנא ואמר שאין שום הכרח לפי הקבלה לאומרו ולכן המנהג השתנה חליפות בבית אל. ואף כתב שם לשון חריפה כלשהי נגד המקובלים שמכריחים לאומרו. ברור שלא תמוה מדוע חכם שלום אזיל בשיטתיה דאביו זצ"ל, שהיה מגדולי המקובלים אז.
התימה היא אולי גם על אביו שנהג נגד רוב המקובלים
 
חוץ מוידוי בין התקיעות ומעין שבע בשבת שחל בפסח שבזה הלך (באופן תמוה) לפי ה"פשטנים"
לגבי מעין שבע - שמעתי מכמה רבנים [מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני, הגר"נ אברז'ל ועוד] שבדר"כ הולכים יותר בקו של הבא"ח וכו', שהורו בזה למקומות חדשים לא לומר
 
לגבי מעין שבע - שמעתי מכמה רבנים [מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני, הגר"נ אברז'ל ועוד] שבדר"כ הולכים יותר בקו של הבא"ח וכו', שהורו בזה למקומות חדשים לא לומר
אכן כ''ז תמוה
מי שיעיין בזה יראה שאין טעם הגון להימנע מאמירת מעין שבע בשבת
והאר''י לא חלק בין שאר שבתות לפסח
ומ''ש החיד''א בשם האר''י, מדנפשיה הוא
ועוד חזון למועד להאריך בזה
 
ראשי תחתית