מחלוקות בהלכה - חכם שלום כהן זצ"ל עם הרב עובדיה יוסף זצ"ל

אבל מרן הגרע"י כתב שהשיעור הוא 27 גרם "בדיוק".
בירושלמי יש שמשערים לפי דעתו של רואה
ופי' המפז"ל, שהכוונה שגם אם אינו יודע בדיוק, יעשה כמו שנראה לו בעין
וההכרח כי לא כל הזיתים שוים, ולא כל המקומות שוים
והתורה לא הקפידה ממש בדיוק.
ומש"כ הרב עובדיה: בדיוק, כעת אינו לפני
אבל כמדומני שהכוונה שהשיעור של הדרהם זה 27 גר' בדיוק.
זה פשטות הדברים.
[וככלל, כל הנסיונות לעשות דיוקים ברב עובדיה, לא תמיד זה הדרך].
 
אין חולק על כך שהעיקר הוא בנפח, גם הרב יצחק כותב זאת. השאלה היא איך לשער כיום.
פשוט שאם יש נפק"מ, כיון שהעיקר הוא הנפח אזלינן בתריה.
מה זה עוזר שזה בערך, הרי לפי הנפח טוענים שאין ב27 גרם מצה רכה כזית, אז איך כתב בפשטות 27 גרם.
איירי במצות קשות, וברכות צריך ארבעים וכמו שהעיד בשמו בנו הגר"ד שליט"א.
ובכל ספריו פרט לשו"ת חזו"ע הנ"ל שיער "תמיד" במשקל, גם דברים שאין משקלם הסגולי שוה, וגם בדינים כלליים.
איפה?
ובפורום השכן הביאו הקלטה שלו אומר לרב בוטבול שגם לקולא הולכים אחרי המשקל.
אולי בינה מלאכותית, אולי חקיין מוצלח.
וזה באמת חידוש גדול. ושם ביארו זאת שהעדיף במקום אחד להקל ולסמוך על ס"ס, מאשר ליתן תורת כל א' וא' בידו.
שהוא מעולם לא חידש.
 
איירי במצות קשות, וברכות צריך ארבעים וכמו שהעיד בשמו בנו הגר"ד שליט"א.
ולא חשש לתת מכשול אותם האוכלים רכות?
יבי"א ח"ח סי' כב את ה, ח"ט סי' צח אות ד, יחו"ד ח"א סי' טז, ח"ו ס"ס יד, חזו"ע ברכות עמ' נט-ס, ועמ' רנט. חזו"ע סוכות עמ' קיג שצילומו הובא לעיל. ובעוד מקומות רבים.
אולי בינה מלאכותית, אולי חקיין מוצלח.

שהוא מעולם לא חידש.
מה נעשה שהרב בוטבול חוזר ואומר כך, וגם כותב כך במכתב?
הרב בוטבול בשם מרן.jpg
 

קבצים מצורפים

מה נעשה שהרב בוטבול חוזר ואומר כך, וגם כותב כך במכתב?
רב גדול ככל שיהיה, כגובה ארזים גובהו, שאומר דברים תמוהים מאוד - אין לשמוע לו. כמו שהבא"ח בזמנו אמר ששיעור חלה הוא 2.2 והרב עצמו הקשה עליו מדברי הרמב"ם המפורשים שיש הבדל בין קמח למים - אותו הדבר [גלגל הוא שחוזר בעולם], דברי הרב עובדיה בזה תמוהים עד מאוד. מה הקשר שהרמב"ם כתב ושיער במשקל של דרהם??? הרי הרמב"ם בעצמו כתב שיש הפרש בין הדברים. זה הרי היתה השגתו על הבא"ח בצעירותו, אז כאן נהפך הגלגל??
צריכים לדעת ולהבחין בכל תשובה ושאלה ששואלים רב, גדול ככל שיהיה, אם הדברים הנאמרים הם מתוך מונחות בסוגיא באותו הרגע, או לא.
וזה החסרון הגדול בדורנו. שלא יודעים להבחין בזה.
דברים שכתב הרב בצעירותו חדים וברורים יותר פי כמה מדברים שכתב ואמר בזקנותו. והדברים ידועים וברורים לכל [הטעויות בחזו"ע מרובים פי כמה וכמה מאשר ביבי"א ובחזו"ע פסח הישן]. ולכן ודאי שיש לסמוך יותר על מה שכתב בהערה בחזו"ע פסח שהעיקר הוא הנפח, ולא על שאר הדברים שאמר בזקנותו שאין להם שום הבנה, וגם נסתרים מדברי כל הפוסקים שהביא בעצמו.
 
דברים שכתב הרב בצעירותו חדים וברורים יותר פי כמה מדברים שכתב ואמר בזקנותו. והדברים ידועים וברורים לכל [הטעויות בחזו"ע מרובים פי כמה וכמה מאשר ביבי"א ובחזו"ע פסח הישן]. ולכן ודאי שיש לסמוך יותר על מה שכתב בהערה בחזו"ע פסח שהעיקר הוא הנפח, ולא על שאר הדברים שאמר בזקנותו שאין להם שום הבנה, וגם נסתרים מדברי כל הפוסקים שהביא בעצמו.
זאת לא ידעתי
אבל כעין זה ראיתי שכתב הרב יצחק יוסף, בהקדמה למשנ"ב תפארת ח"ב, שאחר כך הושמטה,
מצו"ב.
 

קבצים מצורפים

אבל כעין זה ראיתי שכתב הרב יצחק יוסף, בהקדמה למשנ"ב תפארת ח"ב, שאחר כך הושמטה,
מצו"ב
לא רואה בקטעה האחרון דברי זלזול ברב עובדיה, שהיה זקן ולא הבחין בטעמים.
דוקא הזלזול הוא בחלק הקודם, ההלכתי,
1747801318060.png
זהו דבר שאסור להאמין שהיה, דהא על שינוי מקום מחדר לחדר לא מברכים שוב כנודע, ולא משנה אם התכונו לפטור או לא.
צא וראה מה גרם הלהיטות לברך על הבמבה 'האדמה'. ברכה לבטלה ממש [אם אפשר להאמין שכך היה].
 
ראשי תחתית