הרמב''ם פי''ב משחיטה ה''ה השוחט את הראשון והוא ספק נבילה אסור לשחוט את השני [או''ב] ואם שחט אינו לוקה ומבואר שלא הולכים אחר חזקה כדי להתיר לשחוט את השני וע''ע בשו''ע סימן טז סעיף ט ובש''ך שם בשם הסמ''ק שמבואר כנ''ל.
ועיין בטור סימן כח שצריך לבדוק את הסמנים קודם הכיסוי לבדוק האם שחט כראוי ועין בב''ח אות טו שם שמדייק שבנמצאת הסכין פגומה א''צ לכסות בכללוכמו לא בדק בסמנים כיון שיש חזקה לפסול ומבואר שיש בכח החזקה להכריע לפטור מכיסוי
אבל יעוין שם בש''ך סקכ''ז שא'א לפטור את מכיסוי בגלל שנמצאת הסכין פגומה ומוכיח הש''ך סברתו כיון שמבואר בטעמא דר''מ שא''צ לכסות כיון שרוב מעשיהן מקולקלין ומשמע שאם היה רק חצי חצי היה מחייב לכסות ואל היינו אומרים חזקה ומבואר שאין חזקת השחיטה יכולה להכריע כיסוי הדם ולכאורה אף אם נקבל ראיה זו הלא הא גופא טעמא בעי מדוע לא ללכת אחר חזקה
[ולכאורה צריך עוד לעין בדבריהם שהלא הגמרא שואלת לר''מ אפילו אם רוב מתוקנים כיון שר''מ חיש למיעוטא וסמוך מיעוטא ומבואר שהחזקה יכולה לפעול ואולי בתירוץ הגמרא נשתנה זו] ובאמת שבש''ש ש''ג פט''ו האריך להקשות ע''ד הש''ך הנ''ל שהלא בתוס' בד''ה מ''ט בקושייתם שאם לרבנן היה פלגא ופלגא היינו אומרים סמוך מיעוטא והיינו פוטרים מכיסוי ומבואר שהולכים אחר חזקה [צ''ב מדוע לא אמרו התוס 'בפשיטות כיון שיש פלגא ופלגא ניזיל בתר חזקה ומדוע הוצרכו לומר פלגא ופלגא וסמוך מחצה לחזקה וצ''ע].
ובזכרון שמואל סימן עג עמד ליישב דברי הש''ך שאע''פ שלגבי היתר אכילה אנו מעמידים את הבהמה בחזקתה שהיא אינה זבוח אבל לגבי כיסוי אין החזקה עוזרת והטעם בזה הוא שהמחיב בכיסוי אינו ההיתראכילה אלא השחיטה היא שמתירה ממילא בשוחט ונמצאת פגומה נלך אחר חזקה שיש חזקת איסור אבל לגבי כיסוי הדם שתלוי בשחיטה ע''ז אין חזקת איסור ולכן בספק פגומה מכסים את הדם .
אלאשעדיין צע''ג מדברי התוס' בד''ה מ''ט שמבואר בדבריו שאם היה פלגא ופלגא היינו אומרים חזקה ופוטרים מכיסוי ומבואר שהחזקה מועילה לכיסוי וצע''ג
ועיין בטור סימן כח שצריך לבדוק את הסמנים קודם הכיסוי לבדוק האם שחט כראוי ועין בב''ח אות טו שם שמדייק שבנמצאת הסכין פגומה א''צ לכסות בכללוכמו לא בדק בסמנים כיון שיש חזקה לפסול ומבואר שיש בכח החזקה להכריע לפטור מכיסוי
אבל יעוין שם בש''ך סקכ''ז שא'א לפטור את מכיסוי בגלל שנמצאת הסכין פגומה ומוכיח הש''ך סברתו כיון שמבואר בטעמא דר''מ שא''צ לכסות כיון שרוב מעשיהן מקולקלין ומשמע שאם היה רק חצי חצי היה מחייב לכסות ואל היינו אומרים חזקה ומבואר שאין חזקת השחיטה יכולה להכריע כיסוי הדם ולכאורה אף אם נקבל ראיה זו הלא הא גופא טעמא בעי מדוע לא ללכת אחר חזקה
[ולכאורה צריך עוד לעין בדבריהם שהלא הגמרא שואלת לר''מ אפילו אם רוב מתוקנים כיון שר''מ חיש למיעוטא וסמוך מיעוטא ומבואר שהחזקה יכולה לפעול ואולי בתירוץ הגמרא נשתנה זו] ובאמת שבש''ש ש''ג פט''ו האריך להקשות ע''ד הש''ך הנ''ל שהלא בתוס' בד''ה מ''ט בקושייתם שאם לרבנן היה פלגא ופלגא היינו אומרים סמוך מיעוטא והיינו פוטרים מכיסוי ומבואר שהולכים אחר חזקה [צ''ב מדוע לא אמרו התוס 'בפשיטות כיון שיש פלגא ופלגא ניזיל בתר חזקה ומדוע הוצרכו לומר פלגא ופלגא וסמוך מחצה לחזקה וצ''ע].
ובזכרון שמואל סימן עג עמד ליישב דברי הש''ך שאע''פ שלגבי היתר אכילה אנו מעמידים את הבהמה בחזקתה שהיא אינה זבוח אבל לגבי כיסוי אין החזקה עוזרת והטעם בזה הוא שהמחיב בכיסוי אינו ההיתראכילה אלא השחיטה היא שמתירה ממילא בשוחט ונמצאת פגומה נלך אחר חזקה שיש חזקת איסור אבל לגבי כיסוי הדם שתלוי בשחיטה ע''ז אין חזקת איסור ולכן בספק פגומה מכסים את הדם .
אלאשעדיין צע''ג מדברי התוס' בד''ה מ''ט שמבואר בדבריו שאם היה פלגא ופלגא היינו אומרים חזקה ופוטרים מכיסוי ומבואר שהחזקה מועילה לכיסוי וצע''ג