אני לא יודע מהיכן השמועות שלך, וגם לא מניין השמועות של הגאון הגדול ר"א עדס שליט"א,רק מש"כ שגדולי ישראל החמירו לעצמם והקילו לנשותיהן ובנותיהם, לכאו' ברוב השמועות של גדול"י שהחמירו לעצמם לא החמירו אף לבניהם הזכרים.
אגב, זה לא נוגע למקבלי הוראות השו"ע, דלא חיישינן לגילוי.חשוב ביותר,
שמעתי מספרים שאברך אחד ניגש לגראי"ל זצ"ל ושיתפו ברצון לפרסם את איסור 'גילוי' מים מגולים וכו'
אמר ר' אהרן לייב, זו גזרה שא"א לעמוד בה, תאר לך אמא שמזגה מים לבקבוק למטרנה, ופתאום אחיו הגדול נפל וצריך לרוץ אליו, מה תעשה? תכסה? תשפוך?
לא, לא לפרסם.
אשמח שתפרסם (אחד ידוע ביורה דעה במקומו).מי יודע מהם ב' המקומות...?
בהתחלה ניסיתי לשלוח הודעה ישירה ולא הצלחתי (אולי מישהו יכול להסביר לי איך עושים את זה) אז לכן אני כותב את זה כאן.כמה חכמה ותבונה יש בקטע נפלא זה!
בהלכות קידוש...אשמח שתפרסם (אחד ידוע ביורה דעה במקומו).
בפועל מי שרוצה לעשר בבית חייב לעשר בנוסח קצר אחרת אין סיכוי שיעבור לדורות הבאים וכדאי מרן החזון אי"ש לסמוך עליו ואפי' לכתחילה.לגבי הנוסח הקצר, ידועה דעת מרן החזו"א להתיר לעשר כך, אבל יש פוסקים דס"ל שלא מהני, ואולי כשנעשה כחומרא יש להקל לכו"ע. וכל אחד ישאל את רבותיו.
לא קשור לאשכול.בעניין החומרות, חשוב לציין שיש להזהר שלא לעשות מהעיקר טפל ומהטפל עיקר, כי לפעמים אדם משקיע את כל כולו בחומרות ומרוב שהוא לחוץ "להקפיד" ולהחמיר מאוד, הוא שוכח שיש את עיקר המצווה לקיימה בשמחה ולכוון בה כראוי וכו'. ולכן כל אחד צריך לבדוק היטב אם יש בכוחו להחזיק בחומרה מבלי לגרוע מעצם קיום המצוה כראוי...
דבר נוסף, הרבה פעמים החומרות נובעות מסיבות שלא לשם שמים, וכל אחד יעשה את החשבון נפש האישי שלו שהוא לא מתכוון בחומרות לשם יוהרא או לשם מחלוקת וכדו' ועל כך אפשר לומר מה שאמרו חז"ל 'אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכון ליבו לשמים' וכלול בכך שהמחמיר במצוה לא יתנשא על מי שלא מחמיר, כי בזה יצא שכרו בהפסדו, ורחמנא ליבא בעי.