ליקטתי ליקוטים, אשמח לתיקונים והערות
סכין השחיטה
א. העמדת הסכין
א. העמדת הסכין
לפני השחיטה מחליקים את הסכין שתהיה חלקה לגמרי, יש בזה פערים גדולים בין הכשרויות לאיזו חלקות של סכין שואפים. -ענין החליקות של הסכינים לא ניתן לבאר בכתב זה ענין של הרגשה בשטח וגם ניסוח שונה אצל רבים, יש- חוסר חליקות, חוסר טעם, מגרד, וכו', מה ההגדרה באלו יש אומרים כך ויש אומרים כך.
ב. בדיקת הסכין קודם שחיטה
כתב השו"ע סימן י"ח סעיף ט' בדיקת הסכין צריכה אבשרא ואטופרא ואתלת רוחתא; דהיינו שמוליכה ומביאה על בשר אצבעו, ואח"כ מוליכה ומביאה על צפרנו משלש רוחותיה, שהם פיה ושני צדדיה, כדי שלא יהיה בה פגם כלל. ויבדוק לאט ובכוונת הלב, שלא יפנה לבו לדברים אחרים... וכהיום לא בודקים את הסכין על האצבע, כי אין האצבע מרגשת כלום יחסית לציפורן. אבל בודקים בציפורן -כמובן ביבש- הולכה והבאה משלש רוחותיה= סה"כ 6 בדיקות. (ושמעתי שיש שאין בודקין צדדים, כי טוענים שבימינו שהסכינים דקים אי אפשר שתהא פגימה בצד ולא תורגש בהולכה הבאה במרכז החוד, ובפרט בבודקים מיומנים כפי המצוי במשחטות. ולעומתם טוענים המחמירים שאף שבדרך כלל זה נכון, אך עדיין יש דברים שבאמצע תרגיש שזה גירוד ורק על הצד תתפוס את ההרגש.)
יש שבודקים גם בעיניים, דהיינו שמסתכלים על הסכין כנגד האור, (והמצב המובחר הוא שיש 4 פלורוסנטים בגובה חצי מטר מעל הבודק,) ובזה מכירים פגימות יותר טוב מאשר במישוש.
יש שבודקים גם בעיניים, דהיינו שמסתכלים על הסכין כנגד האור, (והמצב המובחר הוא שיש 4 פלורוסנטים בגובה חצי מטר מעל הבודק,) ובזה מכירים פגימות יותר טוב מאשר במישוש.
ג. בדיקה אחר השחיטה
בראשונים נראה שאפשר לבדוק סכין בלח, ובאחרונים יש שכתבו שעדיף לח ויש שכתבו דאין נפקותא, עכ"פ היו רגילים לבדוק אחר שחיטה בלח. המציאות [וכפי שנכתב גם בעבר בספרי שובי"ם רבים] ש90% מהבודקים לא מרגישים הרגשות דקות בלח, לכן כהיום יש מדקדקים לבדוק ביבש, ובפרט השחיטות הפרטיות, [מחמת סיבוך הייבוש, תדירות הבדיקה ביבש עשויה להיות יותר נמוכה מאשר בלח.]
לגבי בדיקת צדדים אחר שחיטה- אחרי השחזת אבן כל הבדצים הא' דורשים בדיקה ביבש אתלת רוחתא, ויש כאלה שדורשים אתלת רוחתא גם אחרי מגע במפרקת אבל ברטוב. ויש שדורשים תמיד תלת רוחתא זולת בבדיקה אחרונה ביום שאין שוחטין אחריה בלא בדיקה שוב למחר.
לגבי בדיקת צדדים אחר שחיטה- אחרי השחזת אבן כל הבדצים הא' דורשים בדיקה ביבש אתלת רוחתא, ויש כאלה שדורשים אתלת רוחתא גם אחרי מגע במפרקת אבל ברטוב. ויש שדורשים תמיד תלת רוחתא זולת בבדיקה אחרונה ביום שאין שוחטין אחריה בלא בדיקה שוב למחר.
ד. מימצאים בסכין אחר שחיטה
אף כשרות מכובדת לא מקילה באגירת שערה או קרוב לזה, אף לאחר שחיטה. עיקר הקולות הם בהרגשות כל דהו, שיש המקילים בזה לאחר שחיטה. [כנראה הכוונה לבד"ץ י-ם.] [הערה- לשון הרב גלאי בשיעור- אין משחיטה שלא מביאה הרגשים קטנים, במיוחד בגסות.] -השחיטות הפרטיות יותר מחמירים בזה.
נושא נוסף- באוגרת שערה אך פחותה מחגירת ציפורן, שהוא במחלוקת, אם יש גם ספק שמא נפגמה במפרקת, יש שבמקום דחק והפסד ועוד צירופים סומכים על שו"ע הרב שכשר מדין ספק ספיקא.
נושא נוסף- באוגרת שערה אך פחותה מחגירת ציפורן, שהוא במחלוקת, אם יש גם ספק שמא נפגמה במפרקת, יש שבמקום דחק והפסד ועוד צירופים סומכים על שו"ע הרב שכשר מדין ספק ספיקא.
עד כאן מצאתי