נודעה בשערים שיטת הרמב"ן (השגות לספר המצוות, מ"ע ה') כי עיקר חיוב תפילה מן התורה הוא 'בעת צרה'. ויש לעיין בטיבם של פרקי התהילים הנאמרים בציבור בעתות מצוקה לאחר סדר התפילה, האם יש לראות בהם המשך ישיר לחובת התפילה דאורייתא, אשר אם כן - הרי שהמתפללים מחויבים להישאר בבית הכנסת לאמירתם מדין תורה, או שמא גדרם שונה ואינם אלא נספח למנהג וכה"ג.
חובת הַזְּעָקָה: האם אמירת תהילים בעת צרה היא חיוב גמור מן התורה ?
- יוזם האשכול התורה
- תאריך התחלה
