מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבואו אל הקודש לפני ה׳ ובצאתו ולא ימות (כח לה)
פירש רש״י מכלל לאו אתה שומע הן, אם יהיו לו לא יתחייב מיתה, הא אם יכנס מחוסר אחד מן הבגדים הללו חייב מיתה בידי שמים.
והקשה הרמב״ן הרי החיוב של מחוסר בגדים הוא רק על עבודה, ואילו בקרא כתיב "ובצאתו ולא ימות", משמע דאיכא חיוב מיתה גם על מחוסר בגדים ביציאה, והרי אין ביציאתו עבודה.
ויש לתרץ לפי שיטת הר״י מאורליינש בתוס׳ יומא ה: דאיכא חיוב על כניסת מחוסר בגדים להיכל גם בלא עבודה, אלא על עצם כניסתו, וילפינן ליה מדכתיב והיו על אהרן ועל בניו בבואם אל אוהל מועד. ורק אם לא נכנס להיכל אלא שהיה בעזרה אז בעינן שיעבוד עבודה בכדי שיתחייב.
ולפי״ז י״ל דזהו ג״כ דעת רש״י, וכן נראה מלשונו שכתב "הא אם יכנס" מחוסר בגדים, משמע דהחיוב על הכניסה ולא על העבודה.
ולפי זה מבואר בקרא דאיכא חיוב גם על יציאה בלא בגדים, ועל כרחך היינו גם כשנכנס בבגדים שלמים ובפנים נחסרו מהבגדים, דאם נכנס בלא כל הבגדים תיפו״ל מ"בבואו", ו"בצאתו" איצטריך דלא די בזה שהיו עליו בגדים בבואו אלא צריך שיהיו עליו ג״כ בצאתו ואם בצאתו לא היו עליו בגדים חייב מיתה, וכדברי הרמב״ן הנ״ל ד"ולא ימות" קאי גם על "בצאתו".
והנה בשער המלך כלי המקדש פ״י ה״ד כתב דמחוסר בגדים בהיכל חייב רק על "כניסתו", אבל אם נכנס בבגדים ופשט אותם בפנים פטור, וטעמו משום דמקור האיסור הוא מדכתיב "בבואם אל אוהל מועד" וא״כ החיוב הוא רק על הביאה. אכן לפירושינו הנ״ל בדעת רש״י מבואר כאן דל״כ, אלא החיוב ג״כ אם נכנס בבגדים ופשט אותם בפנים, דבפירוש אמרה התורה דגם ביציאה מחוסר בגדים חייב, ועל כרחך היינו בנכנס בבגדים ואח״כ פשט אותם, וכנ״ל.
והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבואו אל הקודש לפני ה׳ ובצאתו ולא ימות (כח לה)
פירש רש״י מכלל לאו אתה שומע הן, אם יהיו לו לא יתחייב מיתה, הא אם יכנס מחוסר אחד מן הבגדים הללו חייב מיתה בידי שמים.
והקשה הרמב״ן הרי החיוב של מחוסר בגדים הוא רק על עבודה, ואילו בקרא כתיב "ובצאתו ולא ימות", משמע דאיכא חיוב מיתה גם על מחוסר בגדים ביציאה, והרי אין ביציאתו עבודה.
ויש לתרץ לפי שיטת הר״י מאורליינש בתוס׳ יומא ה: דאיכא חיוב על כניסת מחוסר בגדים להיכל גם בלא עבודה, אלא על עצם כניסתו, וילפינן ליה מדכתיב והיו על אהרן ועל בניו בבואם אל אוהל מועד. ורק אם לא נכנס להיכל אלא שהיה בעזרה אז בעינן שיעבוד עבודה בכדי שיתחייב.
ולפי״ז י״ל דזהו ג״כ דעת רש״י, וכן נראה מלשונו שכתב "הא אם יכנס" מחוסר בגדים, משמע דהחיוב על הכניסה ולא על העבודה.
ולפי זה מבואר בקרא דאיכא חיוב גם על יציאה בלא בגדים, ועל כרחך היינו גם כשנכנס בבגדים שלמים ובפנים נחסרו מהבגדים, דאם נכנס בלא כל הבגדים תיפו״ל מ"בבואו", ו"בצאתו" איצטריך דלא די בזה שהיו עליו בגדים בבואו אלא צריך שיהיו עליו ג״כ בצאתו ואם בצאתו לא היו עליו בגדים חייב מיתה, וכדברי הרמב״ן הנ״ל ד"ולא ימות" קאי גם על "בצאתו".
והנה בשער המלך כלי המקדש פ״י ה״ד כתב דמחוסר בגדים בהיכל חייב רק על "כניסתו", אבל אם נכנס בבגדים ופשט אותם בפנים פטור, וטעמו משום דמקור האיסור הוא מדכתיב "בבואם אל אוהל מועד" וא״כ החיוב הוא רק על הביאה. אכן לפירושינו הנ״ל בדעת רש״י מבואר כאן דל״כ, אלא החיוב ג״כ אם נכנס בבגדים ופשט אותם בפנים, דבפירוש אמרה התורה דגם ביציאה מחוסר בגדים חייב, ועל כרחך היינו בנכנס בבגדים ואח״כ פשט אותם, וכנ״ל.