שיר כְּבָר לֹא נִיסָן

[איש מאסף]

כתבתי בכאב רב, בו' באייר תשפ"ד, בתפילה שהשנה נזכה!


כבר לא ניסן / 14.05.2024

הֵם כֻּלָּם כְּבָר כָּאן
הַחֻצְפָּה וְהַגֶּפֶן
הַכַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ וּזְקֵנִים עוֹמְדִים
דְּהִירָה אִינְפְלַצְיוֹנִית וּמֵדַלְיוֹת זָהָב בְּזִנּוּק
לְיֶּקֶב בִּמְרוֹמֵי הַר מְפֻנֶּה
הַמַּלְכוּת הָפְכָה וְהַגָּלִיל בִּקְרַב הֲגַנָּה
הֲגָבְלָן הִפְקִיר בָּנָיו, וּכְבָסֵיהֶם נִבָּטִים מֵחַלּוֹנוֹת רַמָדָּה וּלְמִי אִכְפַּת בִּכְלָל
מִי הָרֹאשׁ וְאִם אָשֵׁם
וּמֵחָכְמַת סוֹפְרִים וְתוֹכֵחָה
אֶקְשֶׁן הֻכְרַז
מְלָכִים נוֹעֲדוּ וְנִצְּבוּ
הַתַּסְרִיט כָּתוּב וְהָעֵצָה נִטְּלָה
וְהַכַּפְתּוֹר דָּרוּךְ לְמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת
מִפְּצָצָה
וְעַכְשָׁו כְּבָר לֹא נִיסָן
עַכְשָׁו כְּבָר לֹא נִיסָן
וְדִּבַּרְנוּ שֶׁתָּבוֹא
בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה
שֶׁאָמַרְתָּ שֶׁעֲתִידִים אָנוּ בּוֹ
יָכוֹל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ
תַּלְמוּד לוֹמַר הַמְתֵּן
בְּלֵיל הַמְּשֻׁמָּר חִכִּיתִי לְךָ
זֶה שֶׁאֶשְׁתָּקַד שִׁמַּרְתָּ
וַאֲפִלּוּ לֹא
בְּלֵיל הַקְּרִיעָה חִכִּיתִי לְךָ
קְצֵה אַפִּי טָבַע כְּבָר מִזְּמַן
וְלֹא בָּאתָ
בְּכָל לַיְלָה קָרוּעַ אַחֵר חִכִּיתִי
נֶאֶכְלָה לְבָנָה
לֹא הֵכַנְתִּי בֶּגֶד כְּאוֹתוֹ צַדִּיק
וַאֲנִי חִכִּיתִי
לַיְלָה לַיְלָה
לַיְלָה לַיְלָה
אוּלַי פִּתְאוֹם
אוּלַי בְּהֶסַּח דַּעַת נִטְרֶפֶת וְהוֹלֶכֶת
אוּלַי בִּרְסִיס לֵב שֶׁהֻתַּר לְפִרְסוּם וּלְמִרְמָס

בְּיוֹם הַשּׁוֹאָה
כְּבָר שָׁאַלְתִּי מִי צָרִיךְ
הָיָה לָנוּ אֶחָד בִּזְמַן שֶׁאָמַרְתָּ לִרְקֹד

חָשַׁבְתִּי
חִשַּׁבְתִּי
כִמְעַט נָפְחָה רוּחִי

עַכְשָׁו כְּבָר לֹא נִיסָן
עַכְשָׁו טְלַאי צָהֹב מִדַּי
מִתְמַהְמֵהַּ מִדַּי
עַכְשָׁו גָּלוּת

 

[אלישמע]

אכן כואב,
אך אנחמך, ואע"פ שיתמהמה אחכה לו, כי בוא יבוא לא יאחר.