משניות כלים פרק ט משנה ח

[משיב כהלכה]

"מן האמצע נכנס, מהצד אינו נכנס". ראיתי מי שמפרש שהוא כמלוא הנקב ושווה לו אבל לא נכנס לנקב. ואינני מבין כיצד אינו נכנס, אם שווה לנקב.

 

[נוריאל עזרא]

"מן האמצע נכנס, מהצד אינו נכנס". ראיתי מי שמפרש שהוא כמלוא הנקב ושווה לו אבל לא נכנס לנקב. ואינני מבין כיצד אינו נכנס, אם שווה לנקב.

במשנה ז כן הוא גם בברטנורא:
"ואע"פ שאין הנקב גדול שיכנס פי מרדע במלואו, הואיל ושוה הסדק מלוא פי המרדע".
אנחנו רגילים לקרוא "נקב" או "סדק" לחלל עצמו, כפי הנראה הם קוראים נקב וסדק לצורה שמקיפה את החלל הנ"ל(והיינו שיעור כלשהו מהכלי עצמו בצורה של החלל וכמו שמציירים משולש למשל ויש לו את עובי הקו וכן את חללו). ואם המרדע שווה לצורה שמקיפה החלל שוב אינו יכול לכנס.

אכן הברטנורא כנראה מסתמך על הרמב"ם ולשונו של הרמב"ם מעט שונה:
"ועניין שלא נכנס - הוא שידבק בשווי המרדע על הסדק ויהיה כמותו בשווה."
יש ברמב"ם תוספת לשון שכתוב "על הסדק" ויהיה כמותו בשווה. וכנראה באמת כוונתו ששוה ל"על הסדק" כלומר להיקף שלו ולא לחלל עצמו.

נ.ב - כל זה כתבתי לפום ריהטא ואיני בסוגיא וייתכן ואני שוגה בדברים פשוטים.