כוונות בעת אכילת הסופגנייה בחנוכה

אור יעקב

חבר בכיר
הצטרף
4/5/25
הודעות
3,091
1. לקיים מנהג אכילת מאכלים מטוגנים זכר לברכת ה' בשמן וכפי שכתב ר' מימון אבי הרמב"ם. (עיין נטעי גבריאל פרק נ"א)

2. לברך על המחיה שמזכירים בו את המזבח זכר לכך שלא היה ניתן לטהרו, ודווקא מטוגן שברכתו לעולם על המחיה (הליכות שלמה מועדים עמ' שיח - וע"ע כמה טעמים לאכילת הסופגנייה בשו"ת אב"א בם ח"ד עמ' נה)

3. בסופגנייה חלבית לקיים מנהג אכילת מאכלי חלב שהוזכר בר"ן ובעוד ראשונים.

4. לקיים מצוות סעודה לפוסקים האומרים שיש מצווה בסעודות אלה. (וא"צ דווקא בפת)

5. לקיים מצוות דאורייתא של על המחיה לרוב הפוסקים ולהרבות במצוות כנגד זה שרצו להשכיח תורתנו.


"יאכלו ענווים וישבעו" (רק אל תשמינו...)
 
6. לאכול בזהירות, ולשים לב למבוגרים, מידי שנה שומעים על סכנות חנק.
זה מזכיר לי מעשה ידוע על הגרי"ס או הח"ח שרכש לחתנו טלית חדשה כנהוג, והחתן שאל אותו מה לכוון בעת ההתעטפות הראשונה שלראשונה מתעטף בטלית גדול, והשיב לו לכוון היטב שלא יפגעו הציציות בסובבים בשעה שמתעטף שלא יגרום צער לזולת
 
1. לקיים מנהג אכילת מאכלים מטוגנים זכר לברכת ה' בשמן וכפי שכתב ר' מימון אבי הרמב"ם. (עיין נטעי גבריאל פרק נ"א)

2. לברך על המחיה שמזכירים בו את המזבח זכר לכך שלא היה ניתן לטהרו, ודווקא מטוגן שברכתו לעולם על המחיה (הליכות שלמה מועדים עמ' שיח - וע"ע כמה טעמים לאכילת הסופגנייה בשו"ת אב"א בם ח"ד עמ' נה)

3. בסופגנייה חלבית לקיים מנהג אכילת מאכלי חלב שהוזכר בר"ן ובעוד ראשונים.

4. לקיים מצוות סעודה לפוסקים האומרים שיש מצווה בסעודות אלה. (וא"צ דווקא בפת)

5. לקיים מצוות דאורייתא של על המחיה לרוב הפוסקים ולהרבות במצוות כנגד זה שרצו להשכיח תורתנו.


"יאכלו ענווים וישבעו" (רק אל תשמינו...)

 
ואינו דומה למנהג אכילת סופגניות שהזכיר מרן זצוק"ל בספרו ומנהג קדום לדבר.

גם מנהג הסביבון נזכר כבר בספרים הקדושים שיחות הר"ן ובני יששכר, וחלילה להלעיג על זה!
ברור לכל מבין שעיקר כונת הגרע"י היא לתת לעיקר את מקומו העיקרי, ולמשני את מקומו המשני.
ודון מינה ואוקי באתרא דסופגניות.
ואם באמת חשקה נפשך להתפלפל בעומק השמן הנדרש לסופגניה, וגדרי אבקת סוכר - יש כבר ספר שנתחבר על כך בשנים האחרונות.
 
גם מנהג הסביבון נזכר כבר בספרים הקדושים שיחות הר"ן ובני יששכר, וחלילה להלעיג על זה!
ברור לכל מבין שעיקר כונת הגרע"י היא לתת לעיקר את מקומו העיקרי, ולמשני את מקומו המשני.
ודון מינה ואוקי באתרא דסופגניות.
ואם באמת חשקה נפשך להתפלפל בעומק השמן הנדרש לסופגניה, וגדרי אבקת סוכר - יש כבר ספר שנתחבר על כך בשנים האחרונות.
לא באתי להלעיג ח"ו.

כוונתי היא רק שמנהג אכילת הסופגניות הוא יותר קדום.

כמובן ששניהם אינם העיקר והדבר העיקרי זה לימוד התורה.
 
הניסוח כוונות לא מדויק זה מזכיר כוונות של אכילת בלילה הראשון של סוכות/פסח או כוונות הלעיסה ע''פ המקובלים
 
ראשי תחתית