כיסוי ראש אחר חדר יחוד

אור יעקב

חבר ותיק
הצטרף
4/5/25
הודעות
567
ישנה שאלה שהתעוררה לי מזמן ולא מצאתי לה תשובה עדין...

לכל אותם שנוהגים לעשות חדר יחוד אחר החופה והכלה מגיעה בשערותיה הטבעיות או עם תוספות שיער (או עם פאה לאוסרים).
איך הכלה ביום הכי קדוש שלה שבה נמחלים לה כל העוונות יוצאת ככה בגילוי ראש אחרי שהיא א"א גמורה!?

- ידועה דעת המ"ב ורעק"א ועוד דכבר משעת "האירוסין" האשה צריכה לכסות את הראש.

- אולם מרן הגרע"י זצוק"ל כתב שלהלכה אפי' שמעיקר הדין האשה נשואה אחר החופה (וכמו ב"חופת נדה") כיון שעדין לדעת מרן השו"ע היא עדין לא נשואה כי לא עשו "יחוד" יכולה להמשיך להיות ללא גילוי ראש. עיי"ש.

- וא"כ אם עושים חדר יחוד לכולי עלמא האשה נשואה ואין לה על מה לסמוך בכך!

- ואפי' חדר יחוד פתוח וכדו' (שבדרך כלל זה לא קורה...) מועיל להחשיבה כנשואה דרוב ככל הפוסקים סוברים שאפי' "ייחוד שלא ראוי לביאה" קונה. (ועיין מ"ב סי' שלט ס"ק לב)

- וא"כ אפי' שמנהג הייחוד נתפשט גם אצל חלק מהספרדים, מ"מ צריך לזכור שתחילת מנהג זה הגיע מהאשכנזים והם היו מגיעות או עם כיסוי לבן דק או עם פאה. אבל כיום שרוב הכלות הספרדיות באות בשערם הטבעי או עם "תוספות" לכל היותר, וודאי שאין על מה לסמוך.

- ולכן או שלא יעשו חדר יחוד...
- ואם הכלה חשוב לה וכדו' או שראשי הישיבה מכריחים אותו, לפחות תשים "פאה" (ולאוסרים "פאה" לפחות שלא יעשו ייחוד גמור ולא ינעלו דמחזי להצטרף לס"ס בנ"ל)
 
מרן הגאב"ד שליט"א בעטרת שלמה הביא ב' הדעות אי חייבת בכיסוי ראש או לא, וכתב שלמעשה מותר גם לסמוך על המקלים, עיין שם.
 
ידועה דעת המ"ב ורעק"א ועוד דכבר משעת "האירוסין" האשה צריכה לכסות את הראש

"ידועה דעת המ"ב ורעק"א"... מעניין מהיכן העתקת משפט דמגוגי זה.

רוב הפוסקים סוברים שארוסה אינה חייבת לכסות את הראש אע"פ שדינה כאשת איש גמורה, וכן סוברים הגאונים (המובאת בשטמ"ק בכתובות ט"ו, וכן נראה דעת רבנו גרשום), והב"ח (אה"ע כא), וחלקת מחוקק (שם), ודגול מרבבה (שם), ומג"א (או"ח ע"ה), ומחצית השקל (שם), והגר"א (שם), והפמ"ג (שם), וחוות יאיר (סי' קצ"ו), ושבות יעקב (ח"א ק"ג), וישועות יעקב (אה"ע כ"א), ובשו"ת משאת משה (חלק ב' סימן ז'), ובשו"ת ימי יוסף בתרא (חלק אבן העזר סימן ב'), ובשו"ת די השב (חלק אבן העזר סימן ד'), ובשו"ת שערי רחמים (חלק אבן העזר סימן י"ז), ובשו"ת יד אליהו (סימן ע"ט), ובשו"ת יחוה דעת (חלק ה' סימן ס"ב), אין שום חיוב לארוסה לכסות שערותיה. ובשדי חמד (מערכת דת יהודית אות א', בד"ה ולענין) כתב שיתכן שאם היו רואים המהר"י הלוי וסיעתו דברי השיטה מקובצת בשם הגאונים, היו חוזרים בהם ומבטלים דעתם כנגד דעת הגאונים.
 
או עם פאה לאוסרים

האם בכוונה תפסת את שתי השיטות לחומרא, כדי להגדיל את השאלה?

המצדדים בחדר יחוד, ברובם מתירים פאה, ולא קשיא מידי.

מעניין מדוע אינך שואל מה עושה אשה עם מטפחת למחרת החתונה, לשיטת האוסרים פאה, המצדדים במהר"י קצנלנבוגן ובאר שבע וסיעתם שאסרו מטפחת בתוקף. שלא לדבר על גילוי שתי אצבעות, ארבע וחמש.
 
נידון כבר באורך כאן.
פחות דנו שם לגבי הכיסוי ראש.
וכבר השיבו על דבריך הרב @כהן כאן, והרב @כהנא דמסייע כאן.
לא קשור לנושא של כסוי ראש במחילה מכת"ר.
וכמדומה שרוב בני התורה הנוהגים בחדר יחוד הכלות מכסות ראשיהן כדין בפאה.
היום זה פחות נפוץ...
תשאל בסביבה ותראה שרבים מהבנות מעדיפות לעשות "תוספות" לכל היותר ולא פאה.
האם בכוונה תפסת את שתי השיטות לחומרא, כדי להגדיל את השאלה?

המצדדים בחדר יחוד, ברובם מתירים פאה, ולא קשיא מידי.

מעניין מדוע אינך שואל מה עושה אשה עם מטפחת למחרת החתונה, לשיטת האוסרים פאה, המצדדים במהר"י קצנלנבוגן ובאר שבע וסיעתם שאסרו מטפחת בתוקף. שלא לדבר על גילוי שתי אצבעות, ארבע וחמש.
הרב @משיב כהלכה
שתדע שתפסתי את הצורה הכי עדינה שיכולה להיות כדי לא לעורר את הנושא הזה וזה כי אני מכבד את כת"ר.
- כל השאלה שלי אם לא שמת לב זה לעורר על הרבה מהבנות שעושות חדר יחוד ולא לובשות פאה כמו שהדגשתי כמה פעמים.
 
"ידועה דעת המ"ב ורעק"א"... מעניין מהיכן העתקת משפט דמגוגי זה.

רוב הפוסקים סוברים שארוסה אינה חייבת לכסות את הראש אע"פ שדינה כאשת איש גמורה, וכן סוברים הגאונים (המובאת בשטמ"ק בכתובות ט"ו, וכן נראה דעת רבנו גרשום), והב"ח (אה"ע כא), וחלקת מחוקק (שם), ודגול מרבבה (שם), ומג"א (או"ח ע"ה), ומחצית השקל (שם), והגר"א (שם), והפמ"ג (שם), וחוות יאיר (סי' קצ"ו), ושבות יעקב (ח"א ק"ג), וישועות יעקב (אה"ע כ"א), ובשו"ת משאת משה (חלק ב' סימן ז'), ובשו"ת ימי יוסף בתרא (חלק אבן העזר סימן ב'), ובשו"ת די השב (חלק אבן העזר סימן ד'), ובשו"ת שערי רחמים (חלק אבן העזר סימן י"ז), ובשו"ת יד אליהו (סימן ע"ט), ובשו"ת יחוה דעת (חלק ה' סימן ס"ב), אין שום חיוב לארוסה לכסות שערותיה. ובשדי חמד (מערכת דת יהודית אות א', בד"ה ולענין) כתב שיתכן שאם היו רואים המהר"י הלוי וסיעתו דברי השיטה מקובצת בשם הגאונים, היו חוזרים בהם ומבטלים דעתם כנגד דעת הגאונים.
אני מסכים עם כל מילה...
כוונתי שאפי' שדעתם כך, מ"מ מרן הגרע"י זצוק"ל ועוד פוסקים דחו דבריהם והתירו אפי' בנשואה כל עוד לא עשתה ייחוד, אבל משעשתה זה דוחק מאוד גדול לצאת בגילוי ראש כמו שנתבאר.
 
פחות דנו שם לגבי הכיסוי ראש.
דווקא חלק חשוב מהדיון שם נסוב על ענין הפאה.
מתוך הספר הבהיר עטרת שלמה או"ח
יב. אמנם אם תעשה חדר יחוד ותבוא עם פא"נ, א"ש לכו"ע, שהרי מעתה היא נשואה לכו"ע וראשה מכוסה.
יג. ואם הכלה מתעקשת לבוא בגילוי הראש, מן הראוי שיורה לה שגם לא תעשה ז' ברכות לאחר הסעודה אם לא עשתה חדר יחוד, מאשר להורות לה תרתי דסתרי.
יד. ועתה נבוא לבירור מנהג הספרדים. כאמור לעיל (אות ו) היו שנהגו שלא לכסות ראשן בחתונה חרף ההבנה שהיא אשת איש.
והנה מנהג זה נראה מיוסד על מ"ש בשו"ת מהר"י הלוי [אחי הט"ז] (ח"א סי' ט), (וע"ע שבות יעקב [ח"א אה"ע סי' קג], וע"ע שו"ת חת"ס [יו"ד סי' קצה]), שמדברי הרא"ש בכתובות גבי יוצאת בהינומה וראשה פרוע, דאפי' אחר החופה ביום ראשון מז' ימי המשתה מותרת בפריעת ראש בפני רבים, כדי לחבבה על בעלה. ע"כ. (והכוונה שבחצר שהוא רק דרבנן, מותרת להיות גלויית ראש בפני רבים, אך לא ברה"ר).
טו. דברים ברוח זו כתב הרב שבתאי לוי בקונ' "שמח תשמח" (אות יד) אלא שהוא כתב (שם, הע' 25) שההיתר שלה הוא מצד מנהגה להיות גלויית ראש קודם החופה בהיותה רווקה וממשיכה זה גם עתה, ואילו תיכנס לחדר יחוד ונתכסתה לעין כל, חייל עליה בצאתה החיוב לכסות ראשה.
טז. אבל אני מפקפק בדבר, דמה בכך שהיתה רווקה, אם כעת היא נשואה שתכסה ראשה. ויותר נראה שהוא מצד שלא נהגו לכסות ראשן בחצר בלילה הזו כדי לחבבה על בעלה, וא"כ מה איכפת אם נתכסתה. ואפי' שכבר התייחדה עם בעלה יחוד הראוי לביאה, מ"מ הן היחוד נעשה שלא ע"מ ביאה כנודע, וא"כ למה לחייבה עוד כיסוי בלילה הזאת קודם הזמן של החיבוב האמיתי. ויל"ע ואכמ"ל.
יז. עכ"פ כלה שבאה עם פאה נכרית, ועושה חדר יחוד יוצאת ידי הכל. (וגם לפי היבי"א, הן איסור פאה אינו אלא מדרבנן ומשום מנהג (יבי"א ח"ה אה"ע סי' ה אות ה-ו) וזה הרבה יותר טוב מאשר להורות לה לבוא גלויית ראש לגמרי, מלבד מה שהוא ברכות לבטלה לדעת מרן).
האמת שאני רואה ששם זה לא כתוב להדיא רק שתשים פאה בחתונה. בשם הגרב''צ. וזכרוני לא דייק.
וגם בקבצים שצורפו שם דנו בזה באריכות
בענין זה, אעלה לכאן משא ומתן בין תרי צנתרי דדהבא, הג"ר יהודה ברכה שליט"א והג"ר אליהו בחבוט שליט"א, וחזקה עליהם שלא הניחו פינה וזוית שלא נגעו בה, ומעיינ"י הישועה הבקיאים בטיב העיון ישפטו ביניהם

אבל אולי איה"נ עדיף למקד את הדיון על כיסוי ראש לאחר חדר יחוד בפני עצמו.
______________________________________________________________________________________________________________________

לא קשור לנושא של כסוי ראש במחילה מכת"ר.
כתבת שם:
ו"האמת" שבחורה ספרדית שלומדת מהאשכנזים לעשות חדר יחוד מתחייבת בכיסוי ראש וביום שנמחלים לה כל העוונות חוטאת ומחטיאה את הרבים.
וע"ז כתבו הרבנים הנז':
כל אלו אינם אמת במחכ"ת.
רואים שלא נכנסת לסוגיות בעיון ברוב הדברים שהעלית.

_______________________________________________________________________________________________________________________

היום זה פחות נפוץ...
תשאל בסביבה ותראה שרבים מהבנות מעדיפות לעשות "תוספות" לכל היותר ולא פאה.
שאלתי בסביבה [את הרבנית שלי] ואמרה כל חברותיה ובנות משפחתה המורחבת, כולם חובשות פאה בחתונתם.

ייתכן שמה שזה פחות נפוץ, הוא אצל כאלו שמחד סוברים כמרן הגר"ע לאסור פאה לחלוטין, ומאידך כן רוצים לעשות חדר יחוד מכל מיני סיבות סביבתיות, ולא מחמת שסוברים כרבנים שנוקטים כן להלכה, ומימלא הם בפלונטר.
 
הרבה מהבנות שעושות חדר יחוד ולא לובשות פאה כמו שהדגשתי כמה פעמים
פחות דנו שם לגבי הכיסוי ראש.

אם אתה רוצה תשובה בסגנון אחר ממה שתקבל בכל מקום, אענה לך:

יסוד מצוות כיסוי הראש אינו כתוב כלל בתורה אלא רמוז בה, ונלמד בדרך אגב מהפסוק "ופרע את ראש" שמזה משמע שהיה מכוסה מעיקרא.

הוא אינו נמנה במניין מצוות עשה, או לא תעשה.

רוב הפוסקים נקטו שהוא איסור דאורייתא, בגלל לשון הגמ' "דאורייתא היא". וממילא לעולם לא יחול בו שינוי כלל ועיקר. זאת בשונה מדת יהודית שתלויה במנהג המקום (ראה כאן, טחנתי את הנושא לאורך 18 עמודים).

אך מהגמ' גופא לא משמע כמותם, אלא שזהו מנהג בנות ישראל שהוזכר בתורה, ולכן מכונה "דת משה", אבל אינו שונה מכל מנהג אחר, ואין לך אלא מה שנהגו.

ולפיכך תמצא בו היתרים מוזרים, כגון:

א. ההיתר לגלות הראש בבית ובחצר, שמפורש בגמ', וטעמו - כך המנהג... וכן פסקו רוב ככל הראשונים.

ב. ההיתר לארוסות לגלות ראשן, אע"פ שדינן כנשואות לכל דבר (וזה סותר הרבה מהטעמים המומצאים בימינו לגבי כיסוי הראש, וחילוקים מומצאים בין רווקות לנשואות).

ג. ההיתר לרווקות שמוזכר בראשונים (אך בגמ' לא משמע) ותמוה מאוד להקל כך באיסור דאורייתא ללא שום סיבה. והראשונים הזכירוהו בפשטות, וכן הגאונים כתבו בפשטות שהאיסור רק לנשואות, ללא טעם וסיבה מדוע לרווקות הותר.

ד. ההיתר להוציא שיער מחוץ לכיסוי שגם הוא מוזכר בראשונים ונפסק להלכה במהר"ם אלשקר וברמ"א ושאר אחרונים (שהחמירו היכן שנהגו לאסור),

ה. ההיתר המחודש בימינו של "שתי אצבעות" שאין לו שורש וענף ונשען על סברות קלושות ביותר. וכתבו כן גם הגר"מ פיינשטיין וגם הגר"ע יוסף.

מקובל לחשוב שרק הגאון רבי יוסף משאש (רבה של חיפה) טען שהאיסור הוא מדרבנן משום מנהג ותו לא, אבל כשבעה פוסקים כתבו כן ובראשם תרומת הדשן (סימן רמ"ב) בדעת הרמב"ם שכתב בפשטות שאין זה אלא איסור דרבנן, ולא התרגש מהלשון דאורייתא היא, וכתב שפירושו "רמז דאורייתא יש לה".

והפוסקים הנ"ל הטעימו היטב את סברותיהם (לא כאן המקום להביא כל דבריהם, ואם ירצו הקהל - אביא), וכן בשו"ת יחוה דעת האריך להביא ראיות שלשון "דאורייתא היא" לאו דוקא.

וממילא לבוא ולהתיר גילוי ראש לגמרי ישתקע הדבר ולא יאמר (כי רוב הפוסקים נקטו שהוא איסור דאורייתא, וגם המנהג לכסות), אבל אם נהגו לכסות הראש רק לאחר שהכניסה לביתו, ולא אחר חדר ייחוד, יש מקום לומר שאפשר לסמוך על המנהג.

ומי שלא רוצה לסמוך על זה, שיקנה לאשתו פאה שתלבש במהלך החתונה, ובעז"ה תתרגל גם אחר החתונה עם פאה (ואולי זו הסיבה שיוצאים כל כך נגד חדר ייחוד).
 
(ואולי זו הסיבה שיוצאים כל כך נגד חדר ייחוד).
ייש"כ שכתבת זאת במפורש.
התכוונתי קצת לרמז לזה
ייתכן שמה שזה פחות נפוץ, הוא אצל כאלו שמחד סוברים כמרן הגר"ע לאסור פאה לחלוטין, ומאידך כן רוצים לעשות חדר יחוד מכל מיני סיבות סביבתיות, ולא מחמת שסוברים כרבנים שנוקטים כן להלכה, ומימלא הם בפלונטר.
והיינו שהם חוששים שיתרגלו ללכת עם פאה גם לאחר החתונה.
אם כי כיום יש גמחי"ם של פאות לחתונה, ומימלא אין את החשש כ"כ.
 
וממילא לבוא ולהתיר גילוי ראש לגמרי ישתקע הדבר ולא יאמר (כי רוב הפוסקים נקטו שהוא איסור דאורייתא, וגם המנהג לכסות), אבל אם נהגו לכסות הראש רק לאחר שהכניסה לביתו, ולא אחר חדר ייחוד, יש מקום לומר שאפשר לסמוך על המנהג.
דבריך באמת יפים...
אבל סוף כל סוף לא מצינו שום קולא שהיא בשום פוסק להקל לאשה בגלל שלא היה את הייחוד בבית.
 
לא קראתי את כל האשכול,
אבל מרפרוף נראה לי שהשואל והמשיבים כולם מתעלמים מכך שלדעת כל חכמי הספרדים (חוץ מהגר"ע),
היא אשת איש גמורה גם אם לא תעשה חדר יחוד ודלא כמרן, וכן נהגו.
ואם יש מי שסובר שמותר לעשות כמרן לקולא נגד כל הפוסקים, אז מה הבעייה למצוא עוד ועוד קולא ולהתיר עוד כמה דברים.
אא"כ השואל סבור שקבלת הו' מרן היא אחת ויחידה ואין עוד אחריה, אבל אלו שעושים חדר יחוד לא בדיוק סבורים כך.
 
ראשי תחתית