כיבוס במכונה בימי חול המועד

הזדמן לידי שיעור של הרב אברהם מיימון ...

מהריק"ש כותב שבני מצרים מפונקים ומחליפים בגדים בכל יום, ולכן התיר לתת לגוי לכבס.
אעתיק את לשון מהריק"ש ויראה הקורא האם אמת הוא שמהריק"ש התיר.

מהריקש.png



החיד"א חולק עליו וכותב שבישראל לא נהגו להחליף בגדים כל יום, ומשמע שמסכים עם סברתו אלא שהמציאות בישראל שונה.
אעתיק את לשון הברכ"י ויראה הקורא האם אמת הוא שהברכ"י כותב שבישראל לא נהגו להחליף בגדים כל יום, והאם משמע שמסכים עם ההיתר.

ברכי יוסף אורח חיים סימן תקלד ס"ק א
ומי שאין לו אלא חלוק אחד וכו'. כתב מהריק"ש בהגהותיו דבמצרים נוהגים לכבס על ידי עכו"ם כל הכלים הצריכים במועד, דכיון דצריכים למועד לכלם הוי כמו שאין לו אלא חלוק אחד, עכ"ל. וקולא יתירא היא זו, ובכמה מקומות ובפרט בארץ הצבי פשט המנהג בהפך. וכן עיקר. ועמ"ש הרב פרישה הובא בספר אליה רבה (אות ה)
 
אעתיק את לשון מהריק"ש ויראה הקורא האם אמת הוא שמהריק"ש התיר.

הצג קובץ מצורף 18985



אעתיק את לשון הברכ"י ויראה הקורא האם אמת הוא שהברכ"י כותב שבישראל לא נהגו להחליף בגדים כל יום, והאם משמע שמסכים עם ההיתר.

ברכי יוסף אורח חיים סימן תקלד ס"ק א
בקיצור ממעוותי הספרים כדי להמציא היתרים. אין כאן ויכוח זה שחור לבן.
 
אעתיק את לשון מהריק"ש ויראה הקורא האם אמת הוא שמהריק"ש התיר.

מחמם את הלב לראות שנרשמת לפורום במיוחד עבור זה, אני מקווה שאין משהו אישי מאחרי הדברים בינך לבין הגאון הנ"ל, ובאת רק להאיר ולהעיר כדרכה של תורה.

ואם כן, בוודאי תשמח לדעת שאת הדברים אמר בדרשתו אגב שיטפיה, ומצוי שדרשנים טועים (ראה לדוגמא כמה דברים לא מדוייקים יש באחת הדרשות של הרב עובדיה), אבל בקונטרס שכתב בענין כיבוס במכונת כביסה בחוה"מ הביא את הדברים כהווייתם, בדיוק כפי שציטטת ממהריק"ש וחיד"א.

(גם כתבתי את הדברים מתוך הזכרון לאחר שמיעת הדרשה, ולא כתמליל של הדרשה, יש לראות שוב בפנים מה אמר במדוייק).

מצ"ב דבריו.
 

קבצים מצורפים

בקיצור ממעוותי הספרים כדי להמציא היתרים. אין כאן ויכוח זה שחור לבן.

זה שחור לבן שאתה מוציא שם רע בהסתמך על סיכום וידאו שכתבתי מתוך זכרון דברים בעלמא, ועט מיד על הפגר להכתירו בתארי גנאי כ"מעוותי הספרים" עוד לפני שביררת מי נגד מי ולמה.

אעתיק לשונו בקונטרס הנ"ל, שהביא דברים כהווייתם במדוייק:

"בוא וראה שאין אני מגיד חדשות, אלא יסודות הנ"ל אשר כתבתי כתובים כבר בדברי גדולי האחרונים, דהנה העיד מרא דאתרא דמצרים הגאון המהריק"ש (בהגהותיו סימן תקלד) ש'במצרים נוהגים לכבס ע"י עכו"ם כל הכלים הצריכים במועד דכיון דצריכים למועד לכלם הוי כמו שאין לו אלא חלוק אחד'. ומנהג מצרים זה הובא בהרבה מספרי הפוסקים, והם בספר עיקרי הד"ט (סימן כה אות ד), ובשו"ת קול אליהו (חלק א אורח חיים סימן לב), ובבאר היטב (סימן תקלד ס"ק ג), ובשער המפקד (הלכות יום טוב דף צד ע"א נהר פקוד אות ט), ובארץ חיים (סימן תקלד עמוד 156 הוצאת מכון הכתב), ובספר דברי מנחם (הגהות הטור סימן תקלד אות ג).

אמנם רבינו החיד"א בברכי יוסף (סימן תקלד ס"ק א) לאחר שהביא את דברי המהריק"ש כתב 'וקולא יתירא היא זו, ובכמה מקומות ובפרט בארץ הצבי כשם המנהג בהפך, וכן עיקר'.

וביאור דברי המהריק"ש, כיון שהם צריכים לכמות של בגדים בחול המועד כיון שהם מתלכלכים בזיעה, הרי שלכל הבגדים יש להם דין של בגדי פשתן שצריך לכבס אותם תמיד, ולכן גם כשיש הרבה בגדים עדיין הוא כמו איש שיש לו רק חלוק אחד, וזה כמו הסברא שכתבנו שכיון שהרגילות הוא להחליף כל יום הרי זה דומה להיתר של מטפחות...

ונראה ברור שגם הברכי יוסף שחלק על דברי המהריק"ש וסובר שאין להתיר כיבוס על ידי עכו"ם הגם שאין טרחה לישראל עדיין דבר האסור לישראל אין להתירו על ידי עכו"ם, שהרי אם הישראל יכבס את בגדיו באותה דרך שהגוי מכבס את הבגדים הוא יעבור על דברי חז"ל, משא"כ במכונת כביסה שאין טרחה בכיבוס בפועלת הכיבוס בין על יד גוי ובין על ידי ישראל, וברור שהטריחה היא קשורה לניוול וכמו שכתבנו לעיל".

סיכום דבריו:

ממהריק"ש רואים ענין אחר לגמרי, והוא שמותר לכבס מה שצריך למועד, דהוי כחלוק אחד (והוא יסוד אחר להתיר כיבוס כל מה שרגילים להחליף, וכבר התיר הגר"ע יוסף לכבס בגדי זיעה שרגילים להחליף תדיר).

החיד"א יודה במכונת כביסה שאין בה טרחה וממילא גם לא שייך בה גזירת הניוול וכנ"ל שהם קשורים זה בזה.
 
זה שחור לבן שאתה מוציא שם רע בהסתמך על סיכום וידאו שכתבתי מתוך זכרון דברים בעלמא, ועט מיד על הפגר להכתירו בתארי גנאי כ"מעוותי הספרים" עוד לפני שביררת מי נגד מי ולמה.
האמת שסמכתי על כבודו שאני מכירו כאן בפורום כשוחר אמת ודייקן שלא תביא דברים לא נכונים בשמו, ועמו ועמך המחילה.
ומכל מקום גם לפי מה שכתב כאן דברים לא מובנים לי
אעתיק לשונו בקונטרס הנ"ל, שהביא דברים כהווייתם במדוייק:

"בוא וראה שאין אני מגיד חדשות, אלא יסודות הנ"ל אשר כתבתי כתובים כבר בדברי גדולי האחרונים, דהנה העיד מרא דאתרא דמצרים הגאון המהריק"ש (בהגהותיו סימן תקלד) ש'במצרים נוהגים לכבס ע"י עכו"ם כל הכלים הצריכים במועד דכיון דצריכים למועד לכלם הוי כמו שאין לו אלא חלוק אחד'. ומנהג מצרים זה הובא בהרבה מספרי הפוסקים, והם בספר עיקרי הד"ט (סימן כה אות ד), ובשו"ת קול אליהו (חלק א אורח חיים סימן לב), ובבאר היטב (סימן תקלד ס"ק ג), ובשער המפקד (הלכות יום טוב דף צד ע"א נהר פקוד אות ט), ובארץ חיים (סימן תקלד עמוד 156 הוצאת מכון הכתב), ובספר דברי מנחם (הגהות הטור סימן תקלד אות ג).

אמנם רבינו החיד"א בברכי יוסף (סימן תקלד ס"ק א) לאחר שהביא את דברי המהריק"ש כתב 'וקולא יתירא היא זו, ובכמה מקומות ובפרט בארץ הצבי כשם המנהג בהפך, וכן עיקר'.

וביאור דברי המהריק"ש, כיון שהם צריכים לכמות של בגדים בחול המועד כיון שהם מתלכלכים בזיעה, הרי שלכל הבגדים יש להם דין של בגדי פשתן שצריך לכבס אותם תמיד, ולכן גם כשיש הרבה בגדים עדיין הוא כמו איש שיש לו רק חלוק אחד, וזה כמו הסברא שכתבנו שכיון שהרגילות הוא להחליף כל יום הרי זה דומה להיתר של מטפחות...
המחלוקת שלהם על ידי גוי
והוא בא ומכני סברא חדשה שלא שערום רבותינו הללו מעולם.
הרי אם במיעוט טרחא הדבר מותר הרי ע''י גוי ודאי שהדבר יהיה מותר גם כן. וזה עצמו פרכא למה שכתב אחר כך
ונראה ברור שגם הברכי יוסף שחלק על דברי המהריק"ש וסובר שאין להתיר כיבוס על ידי עכו"ם הגם שאין טרחה לישראל עדיין דבר האסור לישראל אין להתירו על ידי עכו"ם, שהרי אם הישראל יכבס את בגדיו באותה דרך שהגוי מכבס את הבגדים הוא יעבור על דברי חז"ל, משא"כ במכונת כביסה שאין טרחה בכיבוס בפועלת הכיבוס בין על יד גוי ובין על ידי ישראל, וברור שהטריחה היא קשורה לניוול וכמו שכתבנו לעיל".
לא
סיכום דבריו:
זה שלך? או שלו?
ממהריק"ש רואים ענין אחר לגמרי, והוא שמותר לכבס מה שצריך למועד, דהוי כחלוק אחד (והוא יסוד אחר להתיר כיבוס כל מה שרגילים להחליף, וכבר התיר הגר"ע יוסף לכבס בגדי זיעה שרגילים להחליף תדיר).
צריך להוסיף על ידי גוי!!!!
החיד"א יודה במכונת כביסה שאין בה טרחה וממילא גם לא שייך בה גזירת הניוול וכנ"ל שהם קשורים זה בזה.
הוא מתווכח בגוי, ומנין להתיר על פי דבריו בישראל?

והוא תמוה לפי הבנתי.
 
מצורפים דבריו.

בענין כלי פשתן הלך לפלפל אם קל לכבסן או קשה לכבסן, כאשר להדיא בראשונים (רש"י, רבינו גרשום, פסקי הרי"ד, ריא"ז, ר"ש בן היתום, ר"ן, נימוקי יוסף, ראב"ד, תלמיד רבינו יחיאל) טעם היתר כיבוסן הוא משום שאין בזה טרחה, ובזה יש להתמקד.

אח"כ הביא דברי הרמב"ם שצריכים כיבוס תמיד, ושוב בהתעלם מהראשונים הנ"ל, כמעט עשרה ראשונים (שמוכרח לדון בדבריהם, כיצד זה מסתדר עם הטעם של ניוול).

עכ"פ, לדברי הרמב"ם יש היתר מרווח אחר - דאין הבדל בין בגדי זיעה לבגדים אחרים, שניהם מותר לכבס אם רגיל להחליף תמיד, ואין זה שונה מכלי פשתן.

ואם מותר לכבס ביד שהוא טורח גדול, על אחת כמה וכמה לחיצת כפתור, ועל אחת כמה וכמה להוסיף בגדים למכונה שממילא מותר ללחוץ על הכפתור כי היא מכילה בגדי תינוקות.

וכן לפי הר"י מלוניל (ועוד כמה ראשונים) שכלי פשתן מתלכלכים מהר, הרי לפ"ז יש להתיר את רוב הבגדים כיום, מכנסיים וחולצות וכדו' שמתלכלכים מאוד מהר.

לאחר מכן נתן דעתו על הסתירה הנ"ל בראשונים, וכתב יישוב אחר - שאין זה נחשב למלאכה (ומאי נפק"מ, הרי לפי זה גם אפשר להתיר כיבוס במכונה שהוא אינו נחשב למלאכה כלל, בוודאי הרבה יותר מכיבוס כלי פשתן ביד).

ותירוצו תמוה, שהרי בוודאי יש כאן מלאכה, ומה לי כיבוס קל מה לי כיבוס כבד של זמנם, גם אם לא לקח יום שלם אלא רבע יום, הרי זו מלאכה גדולה.

לאחר מכן הביא את הביאור שהביא הרב מימון (לא ראיתי את קונטרסו אלא רק דרשתו כנ"ל), וכתב שהוא קרוב לתירוץ הנ"ל (אבל לא קרוב כלל), ועל ביאור זה כתב שהוא דחוק מאוד, עולם הפוך ראיתי.

בסעיף ז' כתב דברים זרים ומוזרים, בתחילה רצה לומר שאין כוונת כל הראשונים הנ"ל שכיבוס שאין בו טורח אינו בכלל הגזירה... משום "שלא מצינו שום חילוק". ועל זה נאמר "עיניים להם ולא יראו אוזניים", הרי כלי פשתן הוא גופא החילוק, והוא מבואר להדיא מדבריהם. הכיצד אפשר לעצום עיניים ולומר שלא מצינו חילוק?

לאחר מכן כתב שכלי פשתן כיוון שאין טורח בכיבוסם, אינם בכלל "כיבוס". וגם זה לא מובן כלל, הרי זה גופא החילוק של הגמ', שמה שאינו טורח אינו נחשב כיבוס (וממילא יש להתיר בשופי מכונת כביסה), אבל לא יעלה על הדעת להמציא שאין בזה כיבוס כלל, והוא מתכבס מן שמיא...

ואז יצא לפלפל בדין שרייתו זהו כיבוסו, ואין לו קשר להנ"ל.

בסעיף ח' הגיע למכונת כביסה והחל לדקדק באחרוני האחרונים, שש"כ שכתב לאסור כיבוס במכונה מדין ניוול והתעלם מדברי הראשונים על כלי פשתן שאין בהם טורח... עולם הפוך ראיתי: במקום לדקדק בדברי הראשונים, הולך לדקדק בדברי האחרונים ומוכיח מהם שלא דייקו מהראשונים, והנה לך "ראיה".

הרי לפנינו יש נדון אקטואלי, מכונת כביסה שלא שערום אבותינו ולא דנו בזה כלל, האם נלך להביא ראיה מהאחרונים ונתעלם מהראשונים?

שוב הביא משו"ת פלגי מים שדחה מהלך זה (של טרחה) ע"י פירוש הרמב"ם הנ"ל שהקלו רק בכלי פשתן שמתלכלכים מהר. ולא שם לבו למה שדחיתי לעיל, שלפ"ז רוב הבגדים שלנו מותרים בכיבוס (אפילו ביד) כי מתלכלכים מהר.

בסעיף ט' הביא שו"ת חמדה גנוזה (לאחד מגדולי מרוקו שחי בדורנו, הגאון רבי דוד חיים שלוש) שהתיר בפשטות כיבוס בחול המועד במכונה מהטעם הנ"ל שמפורש ברש"י ובראשונים רבים שכלי פשתן הותרו דלא נפיש טרחייהו, וחידש את היסוד הנפלא הנ"ל שהביא הגאון הרב מיימון, שכל גזירת חז"ל שלא יכנס מנוול לחג היתה בבגדים שיש טרחה בכיבוסם ואז ידחה את הכיבוס לחוה"מ, מה שאין כן בכלי פשתן שקלים לכיבוס.

והרב בועז כדורי ניסה לדחות דבריו משום שלהרמב"ם הטעם הוא שמתלכלך מהר, ולא שם לבו שגם הבגדים בזמן הזה כך הם, מתלכלכים מאוד מהר.

עוד ניסה לדחות דבריו שלא יתכן שגזירת חז"ל היתה רק בדבר שיש בו טורח, שלא התירו כיבוס של חלוק אחד מפני שאין בו טורח.

ולדבריו אין הבנה כלל, שהרי לפנינו להדיא כותבים כעשרה ראשונים שכלי פשתן הותרו בכיבוס מפני שאין בהם טרחה, והוא טוען שחז"ל לא חילקו בין טורח ללא טורח, ולא פלוג...

ומה לי חלוק אחד מה לי שני חלוקים, אם יש בו טורח גדול בכיבוסו (כפי שהביא הגאון הרב מימון מספר חוקי הנשים, שבכיבוס דאז היה תהליך שלם) והוא אינו מתכבס מהר?

עוד הקשה, שהיה לחז"ל לחוש שיש טרחה במיון וקיפול הכביסה ותלייתה ולכן היה להם לגזור בכל אופן... אבל להדיא חז"ל לא גזרו בכלי פשתן שאין טורח בכיבוסם (שזה הטעם לכל הראשונים הנ"ל), ולא חשו לזה!

עוד ניסה לדחות מטעם המנהג לאסור כיבוס בכלי פשתן. וכבר השבתי על זה לעיל, חדא דלא דמי כלל כיבוס כלי פשתן ללחיצה על כפתור המכונה, שלא על זה היה המנהג, ועוד - שכבר נהגו כל בית ישראל להפעיל מכונות כביסה עבור הדברים המותרים בכיבוס, והשאלה היא רק האם אפשר להוסיף דברים נוספים למכונה, שהם ממילא נכללים באותה לחיצת כפתור ש"נהגו בה"...

עוד ניסה לדחות שרוב הראשונים לא פירשו כרש"י, ולי נראה להיפך, לפי מה שמנה בעצמו כל מי שהזכיר הטעם משום טורח.

ולסיכום, יש לנו את הגרח"ד שלוש בשו"ת חמדה גנוזה שהתיר כיבוס במכונת כביסה, והגר"ד אקסלורד (אב"ד חיפה) בשו"ת מגדל צופים, והגר"מ מאזוז באור תורה, שהקלו בפשטות בהפעלת מכונת כביסה, רק שהראשון היקל בשופי כדרך חכמי מרוקו, והשנים האחרים הקלו בתנאי שיצטרפו אליהם עוד.

גם מה שכתב שזה בבחינת דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור, ליתא, כי בפועל נוהגים להפעיל מכונות כביסה עבור בגדי קטנים, גרביים, מגבות, גופיות, לבנים וכו' כנ"ל, ואין זה תימה אם מוסיפים עוד בגד למכונה, ואפילו בני הבית לא שמים לב לזה.

בסעיף י' בא להשיב על דברי הגאון הרב מימון, אבל במקום להשיב ישירות על דבריו, הלך להקשות מדוע לפי דבריו תספורת אסור בחוה"מ, הרי אין בזה טורח וחשש שיכנס מנוול (וכמדומה שהרב מימון השיב על זה בדרשתו ואמר שגם בזה יש מתירים בימינו שאין טורח ע"י מכונה, אבל בזמנם היה טורח), ואני לכשעצמי לא מבין כלל את השאלה, הרי בוודאי שיש טורח גם בימינו ללכת לספר ולהסתפר.

לאחר מכן חזר על דבריו הקודמים, שכבר הפרכתי לעיל.

לאחר מכן דן בסניפים שהביא, כגון דברי מהריק"ש, וכתב שלדבריו יש להתיר אף כיבוס ביד במה שצריך לחג, ולא הבנתי מה שאלה יש בזה, אה"נ... אבל עכ"פ מהריק"ש דיבר על שינוי מסויים, ע"י גוי, וגם מכונה היא שינוי (גדול פי כמה), ואתי שפיר.

לאחר מכן החליט ש"רוב בני אדם בזמננו יש להם בגדים המספיקים ברווח לכל ימי החג", וגם זה לא נכון במציאות, לא בכל האנשים ולא בכל סוגי הבגדים.

לאחר מכן כתב שיש לדון בדברי המאירי אם בטל הטעם בטל התקנה. ואה"נ יש לדון, וכשידון נשמע מה דן. בינתיים יש לנו עוד סניף בזה (אזכיר שבשיעורו (לא ראיתי קונטרסו) הביא הגאון הרב מימון כמה דוגמאות שהגר"ע יוסף נקט כן, שגזירת חז"ל דאז לא שייכת כיום כי לא על זה גזרו. ובוודאי שלא על מכונת כביסה גזרו).

לאחר מכן כתב לדחות דבר זה ספציפי (שבעצם הוא ראיה שכתב בעל שו"ת אורחותיך למדני), וביאר שיש לחלק בין כלי פלסטיק שלא צריכים טבילה כי לא עליהם גזרו חז"ל אלא על כלים מסוג אחר, לבין מכונת כביסה שאיסור כיבוס הוא על הגברא.

ויש לעיין אם בכלל יש מקום לחילוק זה, שהרי אע"פ שגזרו חז"ל על הגברא שלא יכבס, הרי אין זה כמו בהלכות שבת שמסתכלים על התוצאה, שרייתו זהו כיבוסו, ואסור לנקות גם כתם נקודתי, כי בחול המועד מותר (גם אליבא דהאוסרים כיבוס) לנקות כתם נקודתי בבגד, וכך פסק הגאון ר’ משה פינשטיין זצ"ל בספר הזיכרון מבקשי תורה בענייני יו"ט וחול המועד ח"ב סי' ק"ד, וטעמו שאין זה נחשב כיבוס לעניין חול המועד. וכן פסק בילקוט יוסף, שכתם שנפל בחול המועד על בגדיו ונתלכלכו, מותר לנקותם בחומרי ניקוי, שאין זה בכלל כיבוס שאסרו חכמים. כן פסק גם בספר שמירת שבת כהלכתה חלק ב' סימן ס"ו סעיף ע"ב.

אלא גזירת חז"ל היתה על פעולת הכיבוס של זמנם, וכמדומה שגם הרב מימון דיבר מזה בדרשתו.

אבל מכל מקום, גם סניף זה תלוי בקודמו, שהרי ע"פ דברי רוב הראשונים, גזירת חז"ל היא מלכתחילה על דברים שיש טורח בכיבוסם, ועל דברים שאין טורח (ככלי פשתן) לא גזרו כלל, וממילא מכונת כביסה לא היתה בגזירה זו.
 
האמת שסמכתי על כבודו שאני מכירו כאן בפורום כשוחר אמת ודייקן שלא תביא דברים לא נכונים בשמו, ועמו ועמך המחילה.

סמכת עלי להוציא שם רע? נפלא ביותר.

היות ואני "שוחר אמת ודייקן" כלשונך, כתבתי במפורש שאני מנסה לסכם את דבריו בוידאו לאחר הצפיה בו, והיה עליך להבין שאין זה מילה במילה, ובוודאי שאין מה לדייק דיוקים בדרשות ועל סמך זה להוציא שם רע, במקום לראות מה שכתב בהרחבה בנושא הזה.
 
המחלוקת שלהם על ידי גוי
והוא בא ומכני סברא חדשה שלא שערום רבותינו הללו מעולם.
הרי אם במיעוט טרחא הדבר מותר הרי ע''י גוי ודאי שהדבר יהיה מותר גם כן. וזה עצמו פרכא למה שכתב אחר כך

מהריק"ש כותב במפורש מדוע התיר ע"י גוי, בגלל "שלא דמו להדיא" ולכן עשו שינוי כלשהו.

ובוודאי שלא גרע ממכונת כביסה שהיא הרבה יותר מ"שינוי" ולא דמי כלל לכיבוסם.
 
בסעיף ח' הגיע למכונת כביסה והחל לדקדק באחרוני האחרונים, שש"כ שכתב לאסור כיבוס במכונה מדין ניוול והתעלם מדברי הראשונים על כלי פשתן שאין בהם טורח... עולם הפוך ראיתי: במקום לדקדק בדברי הראשונים, הולך לדקדק בדברי האחרונים ומוכיח מהם שלא דייקו מהראשונים, והנה לך "ראיה".

הרי לפנינו יש נדון אקטואלי, מכונת כביסה שלא שערום אבותינו ולא דנו בזה כלל, האם נלך להביא ראיה מהאחרונים ונתעלם מהראשונים?

שוב הביא משו"ת פלגי מים שדחה מהלך זה (של טרחה) ע"י פירוש הרמב"ם הנ"ל שהקלו רק בכלי פשתן שמתלכלכים מהר. ולא שם לבו למה שדחיתי לעיל, שלפ"ז רוב הבגדים שלנו מותרים בכיבוס (אפילו ביד) כי מתלכלכים מהר.

בסעיף ט' הביא שו"ת חמדה גנוזה (לאחד מגדולי מרוקו שחי בדורנו, הגאון רבי דוד חיים שלוש) שהתיר בפשטות כיבוס בחול המועד במכונה מהטעם הנ"ל שמפורש ברש"י ובראשונים רבים שכלי פשתן הותרו דלא נפיש טרחייהו, וחידש את היסוד הנפלא הנ"ל שהביא הגאון הרב מיימון, שכל גזירת חז"ל שלא יכנס מנוול לחג היתה בבגדים שיש טרחה בכיבוסם ואז ידחה את הכיבוס לחוה"מ, מה שאין כן בכלי פשתן שקלים לכיבוס.

והרב בועז כדורי ניסה לדחות דבריו משום שלהרמב"ם הטעם הוא שמתלכלך מהר, ולא שם לבו שגם הבגדים בזמן הזה כך הם, מתלכלכים מאוד מהר.

עוד ניסה לדחות דבריו שלא יתכן שגזירת חז"ל היתה רק בדבר שיש בו טורח, שלא התירו כיבוס של חלוק אחד מפני שאין בו טורח.

ולדבריו אין הבנה כלל, שהרי לפנינו להדיא כותבים כעשרה ראשונים שכלי פשתן הותרו בכיבוס מפני שאין בהם טרחה, והוא טוען שחז"ל לא חילקו בין טורח ללא טורח, ולא פלוג...

ומה לי חלוק אחד מה לי שני חלוקים, אם יש בו טורח גדול בכיבוסו (כפי שהביא הגאון הרב מימון מספר חוקי הנשים, שבכיבוס דאז היה תהליך שלם) והוא אינו מתכבס מהר?

עוד הקשה, שהיה לחז"ל לחוש שיש טרחה במיון וקיפול הכביסה ותלייתה ולכן היה להם לגזור בכל אופן... אבל להדיא חז"ל לא גזרו בכלי פשתן שאין טורח בכיבוסם (שזה הטעם לכל הראשונים הנ"ל), ולא חשו לזה!

עוד ניסה לדחות מטעם המנהג לאסור כיבוס בכלי פשתן. וכבר השבתי על זה לעיל, חדא דלא דמי כלל כיבוס כלי פשתן ללחיצה על כפתור המכונה, שלא על זה היה המנהג, ועוד - שכבר נהגו כל בית ישראל להפעיל מכונות כביסה עבור הדברים המותרים בכיבוס, והשאלה היא רק האם אפשר להוסיף דברים נוספים למכונה, שהם ממילא נכללים באותה לחיצת כפתור ש"נהגו בה"...

עוד ניסה לדחות שרוב הראשונים לא פירשו כרש"י, ולי נראה להיפך, לפי מה שמנה בעצמו כל מי שהזכיר הטעם משום טורח.

ולסיכום, יש לנו את הגרח"ד שלוש בשו"ת חמדה גנוזה שהתיר כיבוס במכונת כביסה, והגר"ד אקסלורד (אב"ד חיפה) בשו"ת מגדל צופים, והגר"מ מאזוז באור תורה, שהקלו בפשטות בהפעלת מכונת כביסה, רק שהראשון היקל בשופי כדרך חכמי מרוקו, והשנים האחרים הקלו בתנאי שיצטרפו אליהם עוד.

גם מה שכתב שזה בבחינת דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור, ליתא, כי בפועל נוהגים להפעיל מכונות כביסה עבור בגדי קטנים, גרביים, מגבות, גופיות, לבנים וכו' כנ"ל, ואין זה תימה אם מוסיפים עוד בגד למכונה, ואפילו בני הבית לא שמים לב לזה.
לא הבנתי מה עוזר לך הדמיון לפשתן, הרי השו"ע (סי' תקלד סעי' ב) אוסר למעשה לכבס פשתן.
אא"כ כוונתך שכיון שאיסורו הוא מטעם שנהגו בו איסור, זה לא שייך במכונת כביסה שלא היה בה מנהג. מחילה שלא קראתי את כל דבריך כעת, ואולי כתבת זאת.
אבל לכאו' גם במכונת כביסה נהגו כולם לאיסור. ופוק חזי מאי עמא דבר.
 
השאלה שלך היא צדדית, לא על "הדמיון לפשתן" אלא על שבפועל השו"ע אסר משום מנהג, ועניתי על זה:

עוד ניסה לדחות מטעם המנהג לאסור כיבוס בכלי פשתן. וכבר השבתי על זה לעיל, חדא דלא דמי כלל כיבוס כלי פשתן ללחיצה על כפתור המכונה, שלא על זה היה המנהג, ועוד - שכבר נהגו כל בית ישראל להפעיל מכונות כביסה עבור הדברים המותרים בכיבוס, והשאלה היא רק האם אפשר להוסיף דברים נוספים למכונה, שהם ממילא נכללים באותה לחיצת כפתור ש"נהגו בה"...
 
מהריק"ש כותב במפורש מדוע התיר ע"י גוי, בגלל "שלא דמו להדיא" ולכן עשו שינוי כלשהו.

ובוודאי שלא גרע ממכונת כביסה שהיא הרבה יותר מ"שינוי" ולא דמי כלל לכיבוסם.
מהריק''ש: במצרים נוהגים לכבס ע"י עכו"ם כל הכלים הצריכים במועד דכיון דצריכים למועד לכלם הוי כמו שאין לו אלא חלוק אחד'.

'וקולא יתירא היא זו, ובכמה מקומות ובפרט בארץ הצבי כשם המנהג בהפך, וכן עיקר'.
ואתה בא ללמוד מזה לעשות מלאכה לישראל בידיים כיון שהיא טרחא יתירה??????

אני יכול להבין שאולי אין מכאן קושיא מוחלטת

אבל להשתמש בשמות של פוסקים ידועים ומפורסמים, להיתר שאין לו רמז בדבריהם, הוא במחילה מכבוד תורתו, דבר לא הגון, והוא גילוי פנים בתורה שלא כהלכה.

זו הדעה שלי.

מותר לך לחשוב אחרת.

ומותר לי לחשוב כך.

חג שמח
 
ואתה בא ללמוד מזה לעשות מלאכה לישראל בידיים כיון שהיא טרחא יתירה??????

אל תתייחס אליי, בסך הכל ציטטתי את דבריו. אם אני הייתי כותב תשובה הלכתית בנושא, לא הייתי מצטט כלל את החיד"א.

והוא לא "השתמש בשמו של החיד"א" אלא רק ציטט דבריו (כחולק על מהריק"ש!) ואגב כתב שגם להחיד"א יש להתיר במכונת כביסה, כי הוא סובר שאין נפק"מ בין כיבוס שהוא טורח גדול, אם נעשה ע"י היהודי או נעשה ע"י הגוי, הרי מכל מקום שייכת גזירת חז"ל שלא יכנס מנוול לחג.

אבל במכונת כביסה שאין בה שום טורח, יודה גם החיד"א להקל, בפרט כאשר אין בעיה מצד המנהג (כנ"ל).

לסיכום:

הרב מימון כתב שגם להחיד"א האוסר בכיבוס ע"י גוי יש להתיר במכונה.

אתה המצאת שהוא "השתמש בשמו להיתר שאין לו רמז בדבריו", וכך התרת לעצמך שוב לשפוך עליו עביט של שופכין, מגלה פנים בתורה שלא כהלכה וכו'.

ושוב הוצאת שם רע לחינם.
 
אל תתייחס אליי, בסך הכל ציטטתי את דבריו. אם אני הייתי כותב תשובה הלכתית בנושא, לא הייתי מצטט כלל את החיד"א.

והוא לא "השתמש בשמו של החיד"א" אלא רק ציטט דבריו (כחולק על מהריק"ש!)
צטט ממה שהבאת משמו לפני כן:
"בוא וראה שאין אני מגיד חדשות, אלא יסודות הנ"ל אשר כתבתי כתובים כבר בדברי גדולי האחרונים"....
 
עברית פשוטה: הוא מתכוון למהריק"ש שציטט מיד, וכל גדולי האחרונים שהביאו דבריו, ולאחר מכן כותב שגם לדברי החיד"א יש להתיר.
 
עברית פשוטה: הוא מתכוון למהריק"ש שציטט מיד, וכל גדולי האחרונים שהביאו דבריו, ולאחר מכן כותב שגם לדברי החיד"א יש להתיר.
מה לעשות שגם מהריק''ש לא דומה לנושא.
מהריק''ש: במצרים נוהגים לכבס ע"י עכו"ם כל הכלים הצריכים במועד דכיון דצריכים למועד לכלם הוי כמו שאין לו אלא חלוק אחד'.
ואתה בא ללמוד מזה לעשות מלאכה לישראל בידיים כיון שהיא לא טרחא יתירה??????
מה הקשר?
 
מלבד מה שמזכיר 'גדולי האחרונים' כאילו מצא רבים, ואין כאן אלא אחד שאפשר להעמיס בו בדוחק רב.. לדעתי אפילו אינו יכול לסחוב. אבל אני בחיים לא שמעתי רב שלומד בצורה כזאת.
 
מה לעשות שגם מהריק''ש לא דומה לנושא.

כי לא הבנת את הנושא, טענו בחיטים וכו'.

הנושא (שלגביו הוא הביא את מהריק"ש) הוא לא היתר כיבוס משום שאין טרחה, אלא היתר כיבוס בגדים שרגילים להחליף כל יום. ואצטט דבריו שכתב לפני כן:

"אמנם בסוג בגדים או בכמות בגדים שהרגילות לכבס אותם גם קודם המועד וגם לאחר המועד, הרי שוב אין חשש שיכנס למועד כשהוא מנוול כיון שזו הרגילות, והנה בזמן הזה הרגילות היא שמחליפים בגדים בכל יום (אולי יש הבדלים בין גברים לנשים, אבל גם אצל גברים ישנם בגדים שמחליפים בכל יום), וממילא שוב נפל טעם הגזירה שיכנס למועד כשהוא מנוול".
 
מלבד מה שמזכיר 'גדולי האחרונים' כאילו מצא רבים, ואין כאן אלא אחד שאפשר להעמיס בו בדוחק רב

מה שכתבת להעמיס בדוחק אינו נכון וכפי שהרחבתי לעיל, אבל מה שכתבת שמצא רק אחד זו כבר בעיה בקריאה:

ומנהג מצרים זה הובא בהרבה מספרי הפוסקים, והם בספר עיקרי הד"ט (סימן כה אות ד), ובשו"ת קול אליהו (חלק א אורח חיים סימן לב), ובבאר היטב (סימן תקלד ס"ק ג), ובשער המפקד (הלכות יום טוב דף צד ע"א נהר פקוד אות ט), ובארץ חיים (סימן תקלד עמוד 156 הוצאת מכון הכתב), ובספר דברי מנחם (הגהות הטור סימן תקלד אות ג).
 
כי לא הבנת את הנושא, טענו בחיטים וכו'.

הנושא (שלגביו הוא הביא את מהריק"ש) הוא לא היתר כיבוס משום שאין טרחה, אלא היתר כיבוס בגדים שרגילים להחליף כל יום. ואצטט דבריו שכתב לפני כן:

"אמנם בסוג בגדים או בכמות בגדים שהרגילות לכבס אותם גם קודם המועד וגם לאחר המועד, הרי שוב אין חשש שיכנס למועד כשהוא מנוול כיון שזו הרגילות, והנה בזמן הזה הרגילות היא שמחליפים בגדים בכל יום (אולי יש הבדלים בין
גברים לנשים, אבל גם אצל גברים ישנם בגדים שמחליפים בכל יום), וממילא שוב נפל טעם הגזירה שיכנס למועד כשהוא מנוול".
תסלח י אבל אין קשר בין היתר על ידי גוי שאפילו בשבת יש דברים שמיקלים לצורך גדול, לבין לעשות מלאכה על ידי ישראל. זה לא קשור.
הרחבתי לעיל, אבל מה שכתבת שמצא רק אחד זו כבר בעיה בקריאה:
כל אלה ציטטו את מנהג מצרים על ידי גוי. והוא לא קשור.

בקיצור אין כאן התחלה של דימוי מילתא למילתא ישרה.

ואם אתה מתעקש שזה דומה. בכבוד אבל מה שברור לי כשמש אינני יכול לעקם.

הסברא של הרב מזוז עומדת בפני עצמה. אבל כל הנסיון הזה לקשר למנהג מצרים מהריק''ש חיד''א. לא מתקבל על ליבי.
 
תסלח י אבל אין קשר בין היתר על ידי גוי שאפילו בשבת יש דברים שמיקלים לצורך גדול, לבין לעשות מלאכה על ידי ישראל. זה לא קשור.

יש כאן שני דברים:

א. היסוד שכל הבגדים הצריכים במועד, רגילים להחליפם וכו', דינם כדין מי שיש לו חלוק אחד, שרשאי לכבסו.

ב. היסוד שגוי נחשב שינוי ולכן מותר, ומכונת כביסה היא שינוי פי כמה וכמה, ולמעשה אין כאן פעולת כביסה.
 
כל אלה ציטטו את מנהג מצרים על ידי גוי. והוא לא קשור.

מה שקשור הוא היסוד של חלוק אחד. וחבל שלא טרחת לקרוא את הקונטרס לפני שרצת להשיג עליו. ולא רק שלא קראת את הקונטרס, אלא גם לא פתחת את המקורות שציין, ואתה רץ לכתוב שהם רק "ציטטו את מנהג מצרים".

אצטט מתוכו:

"ובעצם זה מה שהשיג על דברי רבינו החיד"א מהר"א בן שמעון בספרו שער המפקד (נהר פקוד אות ט דף צד ע"א) וז"ל 'דמה קולא יתירה היא, הלא מי שאין לו אלא חלוק אחד שרי לכבסו במועד אפילו על ידי ישראל גופיה, ובתוספות במועד קטן יד ע"א ד"ה שאין לו, מבואר דפירוש מי שאין לו אלא חלוק אחד אין הכוונה דכשמכבס חלוקו הרי הוא נשאר ערום, אלא רצונו דיש לו שני חלוקים, וכשמכבס האחד לצורך יום טוב האחרון, הריהו לובש חולק אחד, וטעם ההיתר כיון שאין לו להחליף חלוק נקי ליום טוב האחרון הותר לו לכבסו ואם כן הרגילים להחליף בגדים פעמים או שלוש בשבוע מפני החום והזיעה צריכים לכולם מקרי, ודינו כמי שאין לו אלא חלוק אחד, ומהריק"ש היה במצרים כנודע אשר שם החום והזיעה גדול מאוד והוי צורך המועד ואין זו קולא יתירה חס ושלום'. עכ"ל. והדברים מפורשים וכתובים ככל אשר כתבנו לעיל".
 
ראשי תחתית