כיצד נוהגים בער"פ שחל בשבת לעניין סעודה שלישית?

[איש מאסף]

הנה יש כמה אפשרויות בזה:
א. לחלק בבוקר לשתי סעודות ולהספיקן לפני סו"ז אכילת חמץ
ב. לקיים סעודה שלישית בפירות ותבלינים
ג. לאכול מצה מטוגנת ששמעתי אומרים שאינה בכלל איסור אכילת מצה לפני פסח
ד. י"א שאין חובה בכלל בסעודה שלישית

כיצד נהגו פוסקי הספרדים בדבר זה?

 

[כותל המזרחי]

אני לא יודע מה נהגו פוסקי הספרדים.

אבל בשלחן ערוך כתוב מפורש שאין קשר בין ס"ג לתפילת מנחה.

ועוד פטנט לקיים ס"ג ע"י פירות או מצה עשירה ומצה מטוגנת שאין יוצאים בה י"ח בפסח.

ממילא לרוצים לקיים את זה עם לחם אז שיתפללו מוקדם שיעשו הפסקה ואח"כ יטלו ידיים שוב לסעודה. וזה פחות מומלץ כי זה ממש אכילה גסה. אא"כ הוא אוכל ממש דברים קלים או כזית ממש והשאר משאיר לס"ג.

ומי שהוא רוצה לקיים סעודה שלישית בנחת יכול עם פירות וכדו'.

 

[המעורר]

פירות
ויותר מהודר מצה מבושלת - לפני שעה עשירית

 

[איש מאסף]

או מצה עשירה ומצה מטוגנת שאין יוצאים בה י"ח בפסח.

ג"א שמעתי, אך לא נהירא מה התועלת בזה, הרי זה מזונות.
האם יש בזה עניין?
או שמי שחפץ לברך מזונות יעשה כן.

עם פירות וכדו'.

לכאו' תבשיל יותר מכובד, וא"כ אולי ראוי לאכול את החמין בס"ג אולי

 

[ידידיה]

ויותר מהודר מצה מבושלת - לפני שעה עשירית

לא פשוט בכלל.

 

[כותל המזרחי]

ג"א שמעתי, אך לא נהירא מה התועלת בזה, הרי זה מזונות.
האם יש בזה עניין?
או שמי שחפץ לברך מזונות יעשה כן.


לכאו' תבשיל יותר מכובד, וא"כ אולי ראוי לאכול את החמין בס"ג אולי

אדרבה.

 

[קושטא קאי]

בזוה"ק בפרשת אמור דף צה כתוב שרשב"י היה עושה את הסעודה שלישית הנ"ל בד"ת

 

[הנר המערבי]

בהאי עניינא -
קושיה שנשלחה אלי מאת אחד הת"ח שליט"א

סעודה שלישית בפת לשיטת ר' שמעון

בכף החיים (סי' תמ"ד ס"ק יח) הביא שבזוהר הקדוש (פרשת אמור דף צה) כתב דרשב"י היה עוסק בער"פ שחל בשבת במעשה מרכבה במקום סעודה שלישית.
ויש לעיין לשיטת בעל המאור (ג. בדפי הרי"ף) דלרבי שמעון שסובר (דף כח:) דליכא לאו דאכילת חמץ קודם הלילה, אלא רק מצוות עשה של תשביתו, א"כ באכילתו שמבערו מהעולם מקיים מצות תשביתו. וביותר לפי דברי הטור (סימן תמג) שסובר דלר"ש שרי באכילת חמץ עד הלילה, א"כ תקשי אמאי הוצרך ר"ש לבטל מנהגו, והרי לשיטתו היה יכול לקיים בזה מצות עשה דתשביתו, והיה מקיים בזה גם אכילת פת בסעודה שלישית?

 

[ציון הלא תשאלי]

לא פשוט בכלל.

???

 

[ישראל איפרגן]

???

ההיתר של פת מבושל אחר סו"ז אכילת חמץ...
מ"מ מנהג הספרדים כמרן השו"ע להקל
ואף רבים מבני אשכנז וכמש"כ להדיא המשנ"ב ועוד.

 

[זולדן]

ג"א שמעתי, אך לא נהירא מה התועלת בזה, הרי זה מזונות.

י"א שזה המוציא כיון שכבר א"א לאכול חמץ,
כמובן בתנאי שיבשל כזית בחתיכה אחת.

 

[ידידיה]

י"א שזה המוציא כיון שכבר א"א לאכול חמץ,
כמובן בתנאי שיבשל כזית בחתיכה אחת.

וי"א שהרי זה כבא על ארוסתו בבית חמיו שלא כדרכה...

 

[סופר אליהו]

ראה כאן

 

[רק תורה]

ג"א שמעתי, אך לא נהירא מה התועלת בזה, הרי זה מזונות.
האם יש בזה עניין?
או שמי שחפץ לברך מזונות יעשה כן.

זה שולחן ערוך מפורש בסימן תמד - לעשות במצה עשירה

ג. לאכול מצה מטוגנת ששמעתי אומרים שאינה בכלל איסור אכילת מצה לפני פסח

כ"פ המשנה ברורה והרב עובדיה (ורוב הפוסקים), רק להקפיד שתטוגן בפנים השמן

ומי שהוא רוצה לקיים סעודה שלישית בנחת יכול עם פירות וכדו'.

ויותר עם תבשיל שמלפתים את את הפת (אבל עיין חק יעקב ר"ס תמד בדעת הרמ"א), ועוד יותר טוב במזונות, ועוד יותר טוב במצה מבושלת

 

[זולדן]

כ"פ המשנה ברורה והרב עובדיה (ורוב הפוסקים), רק להקפיד שתטוגן בפנים השמן

כך גם דעת מרן זצוק"ל.
עריכה: אולי יש בזה אף בספר בנו "אור אליהו" על פסח.

 

[עת שערי רצון]

הנה יש כמה אפשרויות בזה:
א. לחלק בבוקר לשתי סעודות ולהספיקן לפני סו"ז אכילת חמץ

לפי השו''ע לא מהני כלל, וכ''ה לפי האר''י, כך שאין שאסור לספרדים לנהוג בזה, משום ברכה שאינה צריכה ואין בזה שום ענין להחמיר

ב. לקיים סעודה שלישית בפירות ותבלינים

בכל שבת מי שהוא שבע ביותר יכול לעשות כן כמבואר בשו''ע סימן רצא בסופו

ג. לאכול מצה מטוגנת ששמעתי אומרים שאינה בכלל איסור אכילת מצה לפני פסח

לדעת האול''צ - יש להחמיר, לדעת היבי''א - יש להקל

ד. י"א שאין חובה בכלל בסעודה שלישית

?

כיצד נהגו פוסקי הספרדים בדבר זה?

מסתמא ב' או ג'.

 

[המעורר]

בהאי עניינא -
קושיה שנשלחה אלי מאת אחד הת"ח שליט"א

סעודה שלישית בפת לשיטת ר' שמעון

בכף החיים (סי' תמ"ד ס"ק יח) הביא שבזוהר הקדוש (פרשת אמור דף צה) כתב דרשב"י היה עוסק בער"פ שחל בשבת במעשה מרכבה במקום סעודה שלישית.
ויש לעיין לשיטת בעל המאור (ג. בדפי הרי"ף) דלרבי שמעון שסובר (דף כח:) דליכא לאו דאכילת חמץ קודם הלילה, אלא רק מצוות עשה של תשביתו, א"כ באכילתו שמבערו מהעולם מקיים מצות תשביתו. וביותר לפי דברי הטור (סימן תמג) שסובר דלר"ש שרי באכילת חמץ עד הלילה, א"כ תקשי אמאי הוצרך ר"ש לבטל מנהגו, והרי לשיטתו היה יכול לקיים בזה מצות עשה דתשביתו, והיה מקיים בזה גם אכילת פת בסעודה שלישית?

[ספר הזוהר שלפנינו רחוק מאד מלשקף את עולם ההלכה של תקופת התנאים, והדברים ידועים לכל העוסקים בענין]

 

[המעורר]

לדעת האול''צ - יש להחמיר, לדעת היבי''א - יש להקל

במבושלת לכו"ע שפיר דמי
[לדעת היבי"א יש להקל גם במטוגנת שלא בשמן עמוק?]

 

[עת שערי רצון]

במבושלת לכו"ע שפיר דמי

כנ''ל

 

[זולדן]

במבושלת לכו"ע שפיר דמי

וכמש"כ לעיל:

כך גם דעת מרן זצוק"ל.
עריכה: אולי יש בזה אף בספר בנו "אור אליהו" על פסח.

 

[ציון הלא תשאלי]

ההיתר של פת מבושל אחר סו"ז אכילת חמץ...
מ"מ מנהג הספרדים כמרן השו"ע להקל
ואף רבים מבני אשכנז וכמש"כ להדיא המשנ"ב ועוד.

על שו"G משנ"ב ועוד 100 אחרונים שכתבו לכתחילה - על זה כותבים : "לא פשוט בכלל" ???
זה מעיקר הדין והלכתחילה ביותר לדעת השו"ע ומנהג הספרדים ...