משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,741
"בא אחיך במרמה"....
ואחד כתב לתרץ בשם הרב יעקב חיים סופר שליט"א שעשו מיד 'קלט' מי גנב לו את הברכה, והיה הדבר מובן מאליו, ויצחק אבינו ע"ה לא 'גילה' לעשו כי יעקב גנב לו, אלא רצה לפייס ולהרגיע את עשו, "בא אחיך", הדגש הוא שסוף כל סוף זה אחיך, ולפייסו אתא.
ולפי זה לא מובן כלל מדוע הוסיף "במרמה".
ובכן נראה לבאר ע"פ מה שגילה רבינו האריז"ל ב"לקוטי תורה" (פרשת תולדות והביאו הרב פנחס פרידמן בדרשתו) שהטעם שנכנסה רבקה אמנו כל כך בעובי הקורה שיכנס יעקב ליצחק אביו לקבל הברכות שביקש למסור לעשו, עד כדי כך שקיבלה עליה את הקללות של יצחק אם יגלה שיעקב נטל ממנו את הברכות במרמה, כמו שכתוב "ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקולי ולך קח לי". ומבאר הענין בלשון קדשו:
"עלי קללתך בני. דע כי רבקה גלגול חוה, ובעבורה נתקלל האדם שהוא יעקב, דשופרא דיעקב מעין שופרא דאדם, ועתה היו צריכין לתקן בשמיעה זאת לטובה, כמו ששמע אז לרעה, כמו שכתוב "כי שמעת לקול אשתך". וזהו אך שמע בקולי, שהמיעוט הוא דהשתא הוה שמיעה לטובה, מכלל דתחילה לרעה".
ובזוהר הקדוש (פרשת תולדות קלח.) מבואר שעשו הוא הנחש הקדמוני שהחטיא את אדם וחוה בחטא עץ הדעת. וזהו שכתוב "ויהי עשו איש יודע ציד". ומפרש בתרגום אונקלוס ובתרגום יונתן: "והוה עשו גבר נחשירכן". וכתב השל"ה הקדוש (פרשת תולדות) בשם הציוני שהן שתי מילים: "נחש ירכן, שהיה סימן נחש על ירכו של עשו, לרמוז כי הוא מסטרא דנחש".
לכן נתחכם עשו הוא הנחש להשתמש שוב בשקריו לשאול את יצחק אביו "אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן", כדי שיחשוב שהוא מדקדק במצוות וימסור לו את הברכות, וחשב בכך להערים על הקב"ה שקילל את הנחש הקדמוני. וזהו שמבואר בזוהר הקדוש (פרשת תולדות קמג.), כי כשאמר יצחק לעשו (שם כז-ז): "ואברככה לפני ה'", נזדעזע כסא הכבוד ואמר, איך אפשר שהנחש שנתקלל בחטא עץ הדעת יצא מקללתו. אולם הקב"ה הפר עצת רשע על ידי רבקה גלגול חוה, שהתחכמה על עשו הנחש שהפיל אותה בגלגול הראשון ברשתו, ופעלה שיעקב גלגול אדם הראשון יקבל את הברכות.
הנה כי כן יאירו עינינו להבין נפלאות גלגלי ההשגחה עליונה, איך הקב"ה מסבב כל הסיבות הזמין בפונדק אחד את החוט המשולש: רבקה אמנו גלגול חוה, יעקב אבינו גלגול אדם הראשון, עשו הרשע הוא הנחש הקדמוני, שכבר נפגשו יחד בגלגול הראשון כאשר ידו של הנחש היתה על העליונה להפיל אותם ברשתו, והקב"ה קילל אותו קללה נמרצת: "ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה".
לכן חשב עתה עשו גלגול הנחש את מחשבתו הרעה להערים כביכול על הקב"ה, על ידי שיקבל את הברכות מיצחק אביו ויצא מכלל ארור לכלל ברוך, עד שבאה רבקה גלגול חוה שהערים עליה הנחש בדברי שקר בגלגול הראשון, ועתה בגלגול רבקה פקדה על יעקב גלגולו של אדם הראשון לקיים מה שכתוב (תהלים יח-כז): "ועם עיקש תתפתל", שיערים על עשו הוא הנחש לקבל הברכות מיצחק אביו, ובכך יצא מהקללות שנתקלל בגלגול אדם הראשון לברכות שבירכו אביו.
ולפ"ז מבואר "בא אחיך במרמה" דהיינו בחכמה, וסידר את העניינים כדי שנחש כמוך יקבל את המגיע לו. ולא היה בזה משום לשון הרע, כי הסביר לו איך החכמה העליונה גרמה שלא יקבל את הברכות, וזה מה שמגיע לו בעצם.
ואחד כתב לתרץ בשם הרב יעקב חיים סופר שליט"א שעשו מיד 'קלט' מי גנב לו את הברכה, והיה הדבר מובן מאליו, ויצחק אבינו ע"ה לא 'גילה' לעשו כי יעקב גנב לו, אלא רצה לפייס ולהרגיע את עשו, "בא אחיך", הדגש הוא שסוף כל סוף זה אחיך, ולפייסו אתא.
ולפי זה לא מובן כלל מדוע הוסיף "במרמה".
ובכן נראה לבאר ע"פ מה שגילה רבינו האריז"ל ב"לקוטי תורה" (פרשת תולדות והביאו הרב פנחס פרידמן בדרשתו) שהטעם שנכנסה רבקה אמנו כל כך בעובי הקורה שיכנס יעקב ליצחק אביו לקבל הברכות שביקש למסור לעשו, עד כדי כך שקיבלה עליה את הקללות של יצחק אם יגלה שיעקב נטל ממנו את הברכות במרמה, כמו שכתוב "ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקולי ולך קח לי". ומבאר הענין בלשון קדשו:
"עלי קללתך בני. דע כי רבקה גלגול חוה, ובעבורה נתקלל האדם שהוא יעקב, דשופרא דיעקב מעין שופרא דאדם, ועתה היו צריכין לתקן בשמיעה זאת לטובה, כמו ששמע אז לרעה, כמו שכתוב "כי שמעת לקול אשתך". וזהו אך שמע בקולי, שהמיעוט הוא דהשתא הוה שמיעה לטובה, מכלל דתחילה לרעה".
ובזוהר הקדוש (פרשת תולדות קלח.) מבואר שעשו הוא הנחש הקדמוני שהחטיא את אדם וחוה בחטא עץ הדעת. וזהו שכתוב "ויהי עשו איש יודע ציד". ומפרש בתרגום אונקלוס ובתרגום יונתן: "והוה עשו גבר נחשירכן". וכתב השל"ה הקדוש (פרשת תולדות) בשם הציוני שהן שתי מילים: "נחש ירכן, שהיה סימן נחש על ירכו של עשו, לרמוז כי הוא מסטרא דנחש".
לכן נתחכם עשו הוא הנחש להשתמש שוב בשקריו לשאול את יצחק אביו "אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן", כדי שיחשוב שהוא מדקדק במצוות וימסור לו את הברכות, וחשב בכך להערים על הקב"ה שקילל את הנחש הקדמוני. וזהו שמבואר בזוהר הקדוש (פרשת תולדות קמג.), כי כשאמר יצחק לעשו (שם כז-ז): "ואברככה לפני ה'", נזדעזע כסא הכבוד ואמר, איך אפשר שהנחש שנתקלל בחטא עץ הדעת יצא מקללתו. אולם הקב"ה הפר עצת רשע על ידי רבקה גלגול חוה, שהתחכמה על עשו הנחש שהפיל אותה בגלגול הראשון ברשתו, ופעלה שיעקב גלגול אדם הראשון יקבל את הברכות.
הנה כי כן יאירו עינינו להבין נפלאות גלגלי ההשגחה עליונה, איך הקב"ה מסבב כל הסיבות הזמין בפונדק אחד את החוט המשולש: רבקה אמנו גלגול חוה, יעקב אבינו גלגול אדם הראשון, עשו הרשע הוא הנחש הקדמוני, שכבר נפגשו יחד בגלגול הראשון כאשר ידו של הנחש היתה על העליונה להפיל אותם ברשתו, והקב"ה קילל אותו קללה נמרצת: "ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה".
לכן חשב עתה עשו גלגול הנחש את מחשבתו הרעה להערים כביכול על הקב"ה, על ידי שיקבל את הברכות מיצחק אביו ויצא מכלל ארור לכלל ברוך, עד שבאה רבקה גלגול חוה שהערים עליה הנחש בדברי שקר בגלגול הראשון, ועתה בגלגול רבקה פקדה על יעקב גלגולו של אדם הראשון לקיים מה שכתוב (תהלים יח-כז): "ועם עיקש תתפתל", שיערים על עשו הוא הנחש לקבל הברכות מיצחק אביו, ובכך יצא מהקללות שנתקלל בגלגול אדם הראשון לברכות שבירכו אביו.
ולפ"ז מבואר "בא אחיך במרמה" דהיינו בחכמה, וסידר את העניינים כדי שנחש כמוך יקבל את המגיע לו. ולא היה בזה משום לשון הרע, כי הסביר לו איך החכמה העליונה גרמה שלא יקבל את הברכות, וזה מה שמגיע לו בעצם.
