בפרשת ויגש פרק מ"ז פסוק כ"ט יעקב אומר ליוסף "..אל נא תקברני במצרים" רש"י מביא מספר תירוצים (ביניהם הטעם שיעקב חשש שמא יעשוהו אלוקה), מדוע, חומש תורה תמימה מוסיף עוד תירוץ, שיעקב אבינו חשש שמא המצרים לא יניחו לקחת את גופו ועצמותיו של יעקב ולכן אמר אל נא תקברני במצרים מלכתחילה, וצ"ע שהרי בגאולת מצרים המצרים אמרו - תברחו מפה! וא"כ שידעו שבנ"י ישארו את יעקב היה משביע את בניו שיקחו אותו שיעלו את עצמותיו ביציאת מצרים, אז למה שהמצרים יעשו בעיות ולא יתנו לבנ"י לקחת את עצמות יעקב ולצאת מהארץ?
וי"ל עוד תירוץ שכידוע יעקב אבינו כבר מבחינתו היה מוכן לגאולה האמיתית והשלימה אך ה"צאן" בניו - בנ"י עוד לא מוכנים, וא"כ אז בגאולת מצרים לא רצה שיטרחו והתעכבו בשביל להוציא את עצמותיו, (למרות שזה לא לוקח הרבה זמן) אך אמר שאם כבר אפשר לצאת ממצרים לגאולה, אני לא יעכב את בנ"י אפי' לא לדקה אחת! ולכן ציווה לקוברו מלכתחילה בא"י,
לכאורה צ"ע על דברי רש"י, שהטעם הוא שיעקב חשש שמא יעשוהו (את יעקב) עבודת אלילים, שהרי לכאורה אצל אדה"ר מובא בפדר"א, סה"ד בתחילתו, שאדה"ר ג"כ חשש על גופו שמא יעשוהו ע"ז\(אלוקה) ולכן העמיק את ארונו מערה לפנים ממערה באדמה, וע"כ צ"ע מה עניין שיעשוהו (יעקב) ע"ז, אם על המקום או על העצמות, אם נאמר שהכוונה לעצמות - לכן עזר מה שעשה אדה"ר, ואם נאמר שהכוונה למקום, אז זה הסיבה של רש"י, השפתי חכמים כותב שאם רש"י היה כותב רק את ה- שמא יעשוני עבודת אלילים, היה מצווה להשליכו לנילוס, ולכן הוסיף את הצער מגילגול מחילות, מכאן משמע שה "שמע יעשוני עבודת אלילים" לא רק על העצמות אלא גם על המקום, שלכן לא נקבר בקרקע אלא "נקבר" בנילוס ששם התיבה זזה, ולמה לא נקבר בנילוס כדי שלא יהיה צער גילגול מחילות, אז מה יסבור רש"י על מעשה אדה"ר לפי הפרדר"א, שמה זה עזר רק להעמיק את הארון באדמה? אם הרי המקום זה עניין העשיית עבודת אלילים, (לפי השפתי חכמים - לפי רש"י)?
וי"ל עוד תירוץ שכידוע יעקב אבינו כבר מבחינתו היה מוכן לגאולה האמיתית והשלימה אך ה"צאן" בניו - בנ"י עוד לא מוכנים, וא"כ אז בגאולת מצרים לא רצה שיטרחו והתעכבו בשביל להוציא את עצמותיו, (למרות שזה לא לוקח הרבה זמן) אך אמר שאם כבר אפשר לצאת ממצרים לגאולה, אני לא יעכב את בנ"י אפי' לא לדקה אחת! ולכן ציווה לקוברו מלכתחילה בא"י,
לכאורה צ"ע על דברי רש"י, שהטעם הוא שיעקב חשש שמא יעשוהו (את יעקב) עבודת אלילים, שהרי לכאורה אצל אדה"ר מובא בפדר"א, סה"ד בתחילתו, שאדה"ר ג"כ חשש על גופו שמא יעשוהו ע"ז\(אלוקה) ולכן העמיק את ארונו מערה לפנים ממערה באדמה, וע"כ צ"ע מה עניין שיעשוהו (יעקב) ע"ז, אם על המקום או על העצמות, אם נאמר שהכוונה לעצמות - לכן עזר מה שעשה אדה"ר, ואם נאמר שהכוונה למקום, אז זה הסיבה של רש"י, השפתי חכמים כותב שאם רש"י היה כותב רק את ה- שמא יעשוני עבודת אלילים, היה מצווה להשליכו לנילוס, ולכן הוסיף את הצער מגילגול מחילות, מכאן משמע שה "שמע יעשוני עבודת אלילים" לא רק על העצמות אלא גם על המקום, שלכן לא נקבר בקרקע אלא "נקבר" בנילוס ששם התיבה זזה, ולמה לא נקבר בנילוס כדי שלא יהיה צער גילגול מחילות, אז מה יסבור רש"י על מעשה אדה"ר לפי הפרדר"א, שמה זה עזר רק להעמיק את הארון באדמה? אם הרי המקום זה עניין העשיית עבודת אלילים, (לפי השפתי חכמים - לפי רש"י)?
