תולדות אל יאוש, במשנתו של הרבי מליובוויטש

[בית יוסף להבה]

שמעתי השבוע רעיון נפלא בשם הרבי מליובוויטש.
ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו.
ופירש"י שרצה לעכב על ידו של עשו מלצאת ראשון.
והקשה הרב הנ"ל, שאחרי שעשיו הוציא ראשו ורובו ודינו כילוד מפני מה המשיך יעקב להחזיק בו.
ולמד מזה הרב יסוד גדול, שגם אחרי הנפילה והשבירה והכשלון, השאיפה תשאר לגמרי במקומה, כי בסופו של דבר אדם יזכה למה שמגיע לו וראוי לו אם ימשיך לרצות בו.
ואין חיך מתוק מזה.

 

[אד יעלה]

שמעתי השבוע רעיון נפלא בשם הרבי מליובוויטש.
ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו.
ופירש"י שרצה לעכב על ידו של עשו מלצאת ראשון.
והקשה הרב הנ"ל, שאחרי שעשיו הוציא ראשו ורובו ודינו כילוד מפני מה המשיך יעקב להחזיק בו.
ולמד מזה הרב יסוד גדול, שגם אחרי הנפילה והשבירה והכשלון, השאיפה תשאר לגמרי במקומה, כי בסופו של דבר אדם יזכה למה שמגיע לו וראוי לו אם ימשיך לרצות בו.
ואין חיך מתוק מזה.

התשובה אינה מובנת.
ובפשטות הוא ניסה לעכב ולא הצליח.
ואולי ניסה לעשות כרכתו אחותו שאע''פ שעשיו יצא ראשון אבל יחצוץ בינו לרחם ולא יקדש עיין חולין ע. ובתוס' שם.

 

[בית יוסף להבה]

התשובה אינה מובנת.
ובפשטות הוא ניסה לעכב ולא הצליח.
ואולי ניסה לעשות כרכתו אחותו שאע''פ שעשיו יצא ראשון אבל יחצוץ בינו לרחם ולא יקדש עיין חולין ע. ובתוס' שם.

השאלה היא אחרי שכבר יצא ראשו ורובו למה המשיך להחזיק.
והתשובה היא, שצריך להמשיך להחזיק בכל כח ומן השמיים ירחמו.

 

[תחשוב טוב יהיה טוב]

בשם הרבי

מלעלוב

 

[אד יעלה]

השאלה היא אחרי שכבר יצא ראשו ורובו למה המשיך להחזיק.
והתשובה היא, שצריך להמשיך להחזיק בכל כח ומן השמיים ירחמו.

אינו מובן
הלא כיון שיצא רוב כבר נולד
וכי גם לאחר שיצאו שניהם מהבטן יתפוס לו ברגלו
ומן השמיים ירחמו
אתמההההה

 

[בית יוסף להבה]

אינו מובן
הלא כיון שיצא רוב כבר נולד
וכי גם לאחר שיצאו שניהם מהבטן יתפוס לו ברגלו
ומן השמיים ירחמו
אתמההההה

יש לזה שיעור גבול מסויים.
יש לך תשובה אחרת?
בא תכתוב אותה.

 

[שאינו יודע לשאול]

במשנה בבכורות ח א מבואר שבכור שיצא ראשו [דהוי בזה ילוד גמור] ושוב החזירו ויצא אחיו - הוי אחיו בכור לנחלה, א"כ יש לומר על דרך הפשט שרצה יעקב להשיב את עשיו אל רחם אמם, ויצא הוא ראשון, ועכ"פ לעניין נחלה יהיה ראשון.
[ולאו מלתא זוטרתא היא, שהרי עשיו ירש חלק מהבטחת אברהם קיני קניזי וקדמוני שהר שעיר הוא אדום הוא אחד מהם כמבואר ברש"י על ברית בין הבתרים, ובגמ' קידושין יח ע"א שזה היה בתורת ירושה שישראל יורש את אביו.]

 

[אד יעלה]

יש לזה שיעור גבול מסויים.
יש לך תשובה אחרת?
בא תכתוב אותה.

עניתי לעיל

 

[בית יוסף להבה]

עניתי לעיל

תשובתך דלעיל לא הספיקה ליישב למה החזיק לאחר שכבר יצא ראשו ורובו וכמעט כולו.

 

[בית יוסף להבה]

במשנה בבכורות ח א מבואר שבכור שיצא ראשו [דהוי בזה ילוד גמור] ושוב החזירו ויצא אחיו - הוי אחיו בכור לנחלה, א"כ יש לומר על דרך הפשט שרצה יעקב להשיב את עשיו אל רחם אמם, ויצא הוא ראשון, ועכ"פ לעניין נחלה יהיה ראשון.
[ולאו מלתא זוטרתא היא, שהרי עשיו ירש חלק מהבטחת אברהם קיני קניזי וקדמוני שהר שעיר הוא אדום הוא אחד מהם כמבואר ברש"י על ברית בין הבתרים, ובגמ' קידושין יח ע"א שזה היה בתורת ירושה שישראל יורש את אביו.]

השאלה היא כנ"ל, אחרי שכבר יצא כמעט כולו.

 

[שאינו יודע לשאול]

ראשית, אע"פ שבפשטות אכן יצא כולו ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת, עדיין אין הכרח שיציאת עשיו היתה בשלמות ממש, אם כי אני מסכים שזו וודאי הפשטות.
שנית, מנין לכת"ר שברוב אברים לא מועיל חזרה אל הרחם לעניין נחלה ?

 

[שאינו יודע לשאול]

עיין בטושו"ע רעז ו ובדרישה [וחזר על דבריו בסמ"ע] וש"ך וט"ז.
ובתוי"ט על המשניות שם וכמדומה שהב"ח חולק ואין עיתותי בידי לעיין.
עכ"פ העולה שם שהמציאות היא שאם הוא חוזר פנימה הוא נפל, אבל כך או כך גם אם יצא כולו ממש וחזר פנימה, השני שיצא הוא הראשון לעניין נחלה.
וכל הפוסקים שם מביאים דברי המהר"י כץ מקראקא שחלק בזה, אבל הסכמת רוב ככל הפוסקים שם שזה מועיל.
א"כ י"ל שפיר שזו היתה כוונתו של יעקב אבינו