לפסוע בסיום התפלה, כשמישהו מתפלל מאחור
- יוזם האשכול מרוקאי
- תאריך התחלה
ישנה תשובה של הגר"מ מזוז שליט"א (בהסכמה לספר שעוסק בנושא איני זוכר את שמו) שכתב שאם עומד בתוך ד"א של המתפלל ופוסע אל תוכן (ממילא), אין בזה איסור, שהרי בין כה נמצא בתחום השכינה ועוד שהרי כעת מפריע לו יותר שממתין בקוצר רוח שיסיים תפילתו.
[אמנם במשנ"ב כתוב להדיא שגם אם נמצא בתוך הד"א אסור לו לפסוע.
[אמנם במשנ"ב כתוב להדיא שגם אם נמצא בתוך הד"א אסור לו לפסוע.
נ"ל אשי ה' לרא"ש חדוק. ונ"ל שנד' גם בשו"ת בית נאמן. ואולי אור נאמן יעלה לנו זאת.
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,259
השו"ע כתב (בסימן ק"ב סעיף ה', ומקורו מהאורחות חיים), כי מי שסיים תפילתו, לא יפסע בסיום תפילתו ג' פסיעות, באם המתפלל לאחריו לא סיים תפילתו, וכן נתפשט המנהג בקהילות ישראל.
שורש הענין הוא הגמ' בברכות (כז.) המביאה מעשה שבו רבי ירמיה בר אבא התפלל את תפילת השבת מאחורי רב. רב סיים, אך לא פסע את שלשת הפסיעות אחורנית, כיון שהתפלל רבי ירמיה מאחוריו. הגמרא לומדת מכאן כי "אסור לעבור כנגד המתפללין".
הגמרא ממשיכה להביא שכן נאמר על-ידי רבי יהושע בן לוי, ושוב שואלת מסיפור מעשה נוסף: "איני? והא רבי אמי ורבי אסי חלפי [עברו]!". לכך מיישבת הגמרא: "רבי אמי ורבי אסי חוץ לארבע אמות הוא דחלפי".
הטעם לזה מובא במשנה ברורה (קב, טו) וביאור הלכה (שם, בשם מאמר מרדכי), והוא מחשש שהעובר לפני המתפללים יפריע לכוונת המתפלל. טעם זה אף עולה מדברי פוסקים נוספים.
הגר"מ מאזוז ראש ישיבת כסא רחמים כתב בספרו "בית נאמן" (סימן י, וכן בהסכמה לספר אשי ה') דבר מחודש: כל הנאמר בגמ' ובשו"ע הוא כאשר ע"י פסיעת הג' פסיעות נכנס לתוך ד' אמות של חברו, אבל אם מלכתחילה התפלל בתוך ד' אמות של חבירו, כמו שמצוי בבתי הכנסת שעומדים צפופים, אין שום איסור לפסוע, כיוון שכבר נמצא בתוך ד' אמותיו.
ואדרבה, כאשר אינו פוסע ג' פסיעות והוא מסובב את ראשו מידי כמה רגעים לראות אם המתפלל סיים תפילתו, הרי הוא מפריע לו פי כמה וכמה.
והוסיף שכן המנהג פשוט בחו"ל, שמעולם לא ראינו לא רב ולא חכם ולא דיין שהסתכלו בסיום תפילתם לראות אם יש מישהו עומד מאחוריהם בתפילה שימתינו ולא יפסעו שלש פסיעות.
ודייק זאת מדברי הפר"ח, "דכשפוסע ג' פסיעות, הוא מתקרב ובא בגבולו של זה שהתפלל אחריו".
שורש הענין הוא הגמ' בברכות (כז.) המביאה מעשה שבו רבי ירמיה בר אבא התפלל את תפילת השבת מאחורי רב. רב סיים, אך לא פסע את שלשת הפסיעות אחורנית, כיון שהתפלל רבי ירמיה מאחוריו. הגמרא לומדת מכאן כי "אסור לעבור כנגד המתפללין".
הגמרא ממשיכה להביא שכן נאמר על-ידי רבי יהושע בן לוי, ושוב שואלת מסיפור מעשה נוסף: "איני? והא רבי אמי ורבי אסי חלפי [עברו]!". לכך מיישבת הגמרא: "רבי אמי ורבי אסי חוץ לארבע אמות הוא דחלפי".
הטעם לזה מובא במשנה ברורה (קב, טו) וביאור הלכה (שם, בשם מאמר מרדכי), והוא מחשש שהעובר לפני המתפללים יפריע לכוונת המתפלל. טעם זה אף עולה מדברי פוסקים נוספים.
הגר"מ מאזוז ראש ישיבת כסא רחמים כתב בספרו "בית נאמן" (סימן י, וכן בהסכמה לספר אשי ה') דבר מחודש: כל הנאמר בגמ' ובשו"ע הוא כאשר ע"י פסיעת הג' פסיעות נכנס לתוך ד' אמות של חברו, אבל אם מלכתחילה התפלל בתוך ד' אמות של חבירו, כמו שמצוי בבתי הכנסת שעומדים צפופים, אין שום איסור לפסוע, כיוון שכבר נמצא בתוך ד' אמותיו.
ואדרבה, כאשר אינו פוסע ג' פסיעות והוא מסובב את ראשו מידי כמה רגעים לראות אם המתפלל סיים תפילתו, הרי הוא מפריע לו פי כמה וכמה.
והוסיף שכן המנהג פשוט בחו"ל, שמעולם לא ראינו לא רב ולא חכם ולא דיין שהסתכלו בסיום תפילתם לראות אם יש מישהו עומד מאחוריהם בתפילה שימתינו ולא יפסעו שלש פסיעות.
ודייק זאת מדברי הפר"ח, "דכשפוסע ג' פסיעות, הוא מתקרב ובא בגבולו של זה שהתפלל אחריו".
אנו עמלים
חבר
- הצטרף
- 4/1/25
- הודעות
- 86
במ"ב שם וכן בביה"ל הביאו טעם נוסף בשם החיי אדם שמפסיק בין המתפלל לשכינה ולפי"ז אין להקל בכל גווני. (ויל"ד אם ממילא עומד בתוך ד"א הרי ממילא מפסיק בין המתפלל לשכינה, ובפשטות נר' במ"ב שאין לחלק).
אולי כן היה המנהג בג'רבא, אבל וודאי שההלכה הפשוטה היא שאסור, אלא א"כ בכל מיני צדדי היתר בשעת הדחק כשעומד במעבר וכדו', וידוע על הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שמסופר שהפסיד טיסה מחמ"כ ולא השתמש בכל מיני צדדי היתר.
ובדרך אגב שמעתי בשם הרב יעקב יוסף זצ"ל שנשאל בעניין, והשיב שכמובן אין ללמוד משום רב כנגד ההלכה, ובדרך לצות אמר שאולי הם סומכים ע"ז שאותו שמאחוריהם לא כיוון בברכה ראשונה ואין תפילתו תפילה..
כותל המזרחי
חבר פעיל
- הצטרף
- 31/1/25
- הודעות
- 245
היום בבתי הכנסיות שלנו.
נראה שזה בא בגבולו.
נראה שזה בא בגבולו.
אנו עמלים
חבר
- הצטרף
- 4/1/25
- הודעות
- 86
???
לשון המ"ב (סי' ק"ב סקי"ג) "בא בגבולו. ודווקא בביתו, אבל במניין קבוע וכל שכן בבית כנסת צריך לקום דהוא מקום מיוחד לכל אדם, ואפילו אם המקומות קבועים לכל אחד שקנאום בדמים נמי יש להחמיר".
כותל המזרחי
חבר פעיל
- הצטרף
- 31/1/25
- הודעות
- 245
אנו עמלים
חבר
- הצטרף
- 4/1/25
- הודעות
- 86
מקור?
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,259
איהו מותיב לה ואיהו מפרק לה, שהרי בתוך ד' אמות ממילא מפסיק בין המתפלל לשכינה, ואין נפק"מ כמה מפסיק.
המשנ"ב נקט במפורש כ"עולת תמיד" (שער הציון סימן קב סעיף ה) דמיירי גם אם נמצא בתוך ד' אמותיו, אבל הגר"מ מאזוז חולק.
ועיין במאמר מרדכי שם שהכריע להלכה ע"פ הטעם הראשון, "ונראה לפ"ז דאם המתפלל משלשל הטלית על פניו כמו שנוהגי' הרבה דמותר לעבור לפניו".
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,259
זה חידוש של הגר"מ מאזוז, לא מנהג, ומי שנראה בעיניו טעמו, יכול לנהוג כך, נגד "ההלכה הפשוטה"...
ומסתברים דבריו, כי לפי הטעם שכתבו רוב הפוסקים שהוא מפריע לכוונת המתפלל, אם כבר נמצא בתוך ד' אמותיו, אין נפק"מ אם מתקרב קצת או הרבה, כי בכל מקרה מרגיש את נוכחותו. אבל אם עומד במרחק ד' אמות ונכנס לתוך ד' אמותיו, יש בזה הפרעה כשמתקרב אליו.
וכאשר מתחילים שניהם, אזי שניהם באו כל אחד בגבולו של השני עוד לפני התפילה.
וזה מדויק מלשון הפר"ח "דכשפוסע ג' פסיעות הוא מתקרב ובא בגבולו של זה שהתפלל אחריו". מדובר באופן שזה שעומד אחריו התחיל להתפלל לאחריו, ומסביר הפר"ח, דלא תימא שהאחרון נכנס בגבולו של הראשון, אלא להיפך, הראשון נכנס בגבולו של האחרון כאשר פוסע ד' פסיעות.
אנו עמלים
חבר
- הצטרף
- 4/1/25
- הודעות
- 86
וכנראה המ"ב הבין שיש נפק"מ כמה מפסיק כי במה שהולך כביכול דוחק כנפי השכינה. (או שנקט כהצד הראשון שמפריע למתפלל וס"ל שמפריע בכה"ג).
אין לי שום בעיה שינהגו תלמידיו כרבם, אבל כשכותבים כן בפורום ציבורי צריכים לפחות לכתוב שזה נגד המ"ב וכל הפוסקים.
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,259
לא, הוא פשוט ראה ש"עולת תמיד" כתב כן, והביאו להלכה.
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,259
כל אחד שמסתבר לו טעמו יכול לנהוג כן, לא רק תלמידיו.
וזה לא נגד "כל הפוסקים" אלא נגד העולת תמיד. ומדברי הפר"ח משמע כהגר"מ מאזוז.
אנו עמלים
חבר
- הצטרף
- 4/1/25
- הודעות
- 86
נגד המ"ב (שם) והכף החיים (שם סקי"ג).
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,259
המ"ב הביא את העולת יצחק, וכן כף החיים (אות ל').