לפסוק הלכה רק אחרי שלמד את כל הש"ס!

[יעקבי]

ראיתי השבוע בספר על מרן הגר"י צדקה זצוק"ל,
כי אמר שהדרך לפסוק הלכה, היא רק אחרי שלמד את כל הש"ס!

(אם למישהו יש צילום מהספר של סורוסקי, אשמח אם יעלה).

 

[א. כהן]

כיו"ב איתא בפרק המקבל (ב"מ קט:), אמר, כי מטית  לשחיטת קדשים תא ואקשי לי. וכתב ע"ז הערוך (ערך שחט), וז"ל: פירוש, אם קרית כל התלמוד וידעת דרכו, אז תבא תיקשי לי, שכיון שקרית הכל תרגיש ותבין הטעם שאומר לך. עכ"ל.

וכ"כ הרמב"ן בב"מ (שם), וז"ל: ועיקר הפירוש, כדברי ר"ח, שפירש דדחויי מדחי ליה, ואמר ליה, עדיין לא שנית כל התלמוד ולא ידעת דרכו, וכשתגיע לסדר קדשים ושנית הכל תא אקשי לי, שיתברר לך טעמו. וכן פירשה רבינו האיי גאון. עכ"ל.

וכ"כ הר"ן (שם), בזה"ל: עדיין אינך בקי בפירכי והויי דגמרא, שלא שמשת כל צרכך, לכי מטית [ל]שחיטת קדשים תא אקשי לי. עכ"ל. וכ"כ הרא"ש (שם, סי' לח): ופירוש כי מטית לשחיטת קדשים, כלומר, אחר שתתחכם ותלמד בכל מקום תוכל להקשות לי, כי עתה (אין) [אינך. כצ"ל] ראוי להקשות לי. עכ"ל.

[ואע"פ שרש"י שם (בד"ה כי) פירש (כי מטית לשחיטת קדשים וכו') באופ"א, מ"מ רוב הראשונים לא פירשו כן. ועוד, שבודאי רש"י לא חולק על עצם הדבר, אלא ששם אינו צריך להגיע לפירושם של הראשונים הנ"ל שם, כי בלא"ה פירש שפיר, אלא שהראשונים הנ"ל שיש להם שיטה אחרת בגמרא שם הוצרכו לפרש כן בשונה מרש"י. כיועיי"ש. וק"ל].

חזינן מכ"ז דע"י שאדם קונה ידיעה בתורה, ראשו מתחדד יותר להבין דרך הש"ס וישרותו. וזה אחד  ממטרות לימוד הבקיאות.

וכך היה אומר רבי ברוך בער (הובא בדש"ת ח"ג עמ' תסה,  הערה ד), צריך ללמוד עם ראש של גמרא, ואיך משיגים ראש של גמ', ע"י רכישת ידיעות רחבות בש"ס.  עכ"ל.

וכעי"ז ביאר המכתב סופר (בדרשותיו סי' י', הו"ד בספר  מדריך לבן תורה ליקוטים מתורת החת"ם סופר זצ"ל, עמ' נג בהערה) את הגמ' בשבת (סג.) ליגמר איניש והדר ליסבר, כי א"א למסבר שמעתתא, להמציא המצאות מדעתיה דנפשיה וכל מה שהשכל מוליד מעצמו מבלי שהוציא כן הדיוק לשון המקראות או דברי חז"ל אשר לנו לעינים תורה שבע"פ, בכלל ילדי זנונים הם סברות  משובשות, וכו'. עכ"ל. וע"ש עוד מה שביאר בזה.

ושו"ר בשו"ת דברי יציב (חיו"ד סי' קלה) שכתב, וז"ל: כי דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר [ירושלמי ר"ה דף י"ז ע"א, כריתות י"ד ע"א בתוד"ה אלא דרפרם], ורוב העניינים חוזרים ונשנים בכמה מקומות וקובץ על יד ירבה. וגם רוב הלימוד והידיעות מחדדים את השכל ומתעורר כח הזכרון, וכאשר  יראה בעצמו במשך הזמן. עכ"ל.

ויל"ע מה הגדר בזה, דהרי זה ברור שלא לכל דבר צריך את כל הש"ס בשביל זה [ויתכן גם שבדורינו שיש ספרים לרוב, ובחיפוש קל ניתן להגיע לכל הצדדים שנאמרו בזה, משתנה הגדר].​

 

[אחיסמך]

ראיתי השבוע בספר על מרן הגר"י צדקה זצוק"ל,
כי אמר שהדרך לפסוק הלכה, היא רק אחרי שלמד את כל הש"ס!

(אם למישהו יש צילום מהספר של סורוסקי, אשמח אם יעלה).

ייתכן מאד שהסיפור שייך לקטגוריה זו.

 

[גינת חמד]

ראיתי השבוע בספר על מרן הגר"י צדקה זצוק"ל,
כי אמר שהדרך לפסוק הלכה, היא רק אחרי שלמד את כל הש"ס!

(אם למישהו יש צילום מהספר של סורוסקי, אשמח אם יעלה).

וכי מצינו חולקים ע"ז?

 

[כהנא דמסייע]

ראיתי השבוע בספר על מרן הגר"י צדקה זצוק"ל,
כי אמר שהדרך לפסוק הלכה, היא רק אחרי שלמד את כל הש"ס!

(אם למישהו יש צילום מהספר של סורוסקי, אשמח אם יעלה).

בספר כאילו תערוג הביא כן מהגראי‘‘ל שטיינמן בשם הגרח‘‘ע

 

[אחיסמך]

וכי מצינו חולקים ע"ז?

מי לא חולק על זה?
ראית רב אחד בעולם, שמתנה את הסמיכה בלימוד כל הש"ס?!
כפי הנראה שמעולם לא ראית סמיכה, על ידי רבנים שהם מקובלים בלי ספק גם עליך, וייתכן שגם הרבנים שאתה שואל אותם שאלות לא סיימו מעולם את הש"ס.

דרך אגב, גדול תלמידי הגרב"ב ליבוביץ, רבי נחום פרצוביץ אחרי שנים רבות שכיהן כראש ישיבה, לא גמר את הש"ס, ויש מעשה ידוע איתו, שהוא נשא ונתן עם הרב מבריסק בענייני סדר קדשים והרב מבריסק השיב לו מסוגיא בתמורה, (כמדומני), והוא לא ענה, ואחר כך אמר למקרוביו שלא נעלם ממנו תלמודו, אלא עדיין הוא לא למד את המסכת.
צריך לקחת כל משפט בפרופורציה ריאלית, ולא לדמיין.

 

[כהנא דמסייע]

מי לא חולק על זה?
ראית רב אחד בעולם, שמתנה את הסמיכה בלימוד כל הש"ס?!
כפי הנראה שמעולם לא ראית סמיכה, על ידי רבנים שהם מקובלים בלי ספק גם עליך, וייתכן שגם הרבנים שאתה שואל אותם שאלות לא סיימו מעולם את הש"ס.

דרך אגב, גדול תלמידי הגרב"ב ליבוביץ, רבי נחום פרצוביץ אחרי שנים רבות שכיהן כראש ישיבה, לא גמר את הש"ס, ויש מעשה ידוע איתו, שהוא נשא ונתן עם הרב מבריסק בענייני סדר קדשים והרב מבריסק השיב לו מסוגיא בתמורה, (כמדומני), והוא לא ענה, ואחר כך אמר למקרוביו שלא נעלם ממנו תלמודו, אלא עדיין הוא לא למד את המסכת.
צריך לקחת כל משפט בפרופורציה ריאלית, ולא לדמיין.

מסתבר שכוונת הגדולים הללו, דווקא בנושאים חדשים ומורכבים הדורשים ידיעה בכל חלקי התורה. ולא באו''ח יו''ד בהלכות המצויות.

 

[אחיסמך]

מסתבר שכוונת הגדולים הללו, דווקא בנושאים חדשים ומורכבים הדורשים ידיעה בכל חלקי התורה. ולא באו''ח יו''ד בהלכות המצויות.

זה נכון מאד, ומסתבר שיש פסקים שצריך ללמוד גם את כל הזוהר בשבילם, כדי לקבל שכל של תורה.
והכל תלוי ברמת הפסק.
אבל מהצפת הנושא כאן, מסתבר שהכותב התכוון לפוסקי הלכה בסדר גודל שנפגשים איתם יום יום, ולא פוסקים בסדר גודל עצום.

 

[כהנא דמסייע]

זה נכון מאד, ומסתבר שיש פסקים שצריך ללמוד גם את כל הזוהר בשבילם, כדי לקבל שכל של תורה.
והכל תלוי ברמת הפסק.
אבל מהצפת הנושא כאן, מסתבר שהכותב התכוון לפוסקי הלכה בסדר גודל שנפגשים איתם יום יום, ולא פוסקים בסדר גודל עצום.

ודאי שאין הכוונה להכריע בהלכות מצויות ממשנ''ב וכה''ח.
אינני יודע גם אם זה נקרא פוסק.
אולי יודע הלכות וזה גם חשוב.

פוסק זה דם שמשדד עמקים בסוגיות ואומר הלכה בנושא חדש, או אחרת ממה שהיה מקובל, ע''פ ראיות מהש''ס. ולזה אכן צריך ידיעה בכל הש''ס.