"אצלו" - הכוונה לרס"ג. [והכל הובא באנציקלופדיה].
מש"כ שמונה בערב הפסח - לכאורה הכוונה אחרי שחכמים אסרו באכילה מתחילת השעה החמישית.
ומש"כ "ושעה בתחלת ליל חמשה עשר" - לכאורה כפי שממשיך האיסור הוא לאכול כל דבר, ולאו דווקא חמץ; ומה זה שייך לכאן.
וצ"ל שהרמז הוא על כל סוגי איסור אכילה.
והנה איסור זה של תחילת ליל ט"ו - הוא בוודאי מדרבנן, וא"כ דרש זה הוא כעין אסמכתא,
ושפיר י"ל שגם השעה שלאחר הפסח שאסור לאכול בה - היא רק מדרבנן.
עוד מבואר בדבריו שהשעתיים הנוספות על השמונה שעות של ערב פסח הן חסירות, ושעה של ליל ט"ו - אי"ז שעה מדויקת, אלא הזמן שלוקח לעשות קידוש והגדה, וגם השעה שאחרי פסח - כנראה שאין חיוב שעה שלימה, אלא איזשהו זמן.
[ואולי כוונתו שצריך לחכות להבדלה; אך המג"א כותב שאין צורך לחכות להבדלה].