למדני חוקיך ע"י הש"ץ בספירת העומר

[אור יעקב]

האם ש"ץ או רב שהוצרך לספור ספירת העומר ושכח יום אחד לספור יוכל לספור ולומר אחר שם ה' למדני חוקיך?
א. מצד שאומר אלוקינו בה"א לכאורה אין בעיה כיון שאומר זאת דרך שבח ולא בתור ברכה (דלא הזכיר שם ה')
ב. יש גם עוד נידון מצד שהקהל עונים אמן והשאלה אם יש בכך איסור? (או כיון שזה בכלל לא ברכה אין שום איסור לענות אמן)

- בספר "ויאר לנו" (עמ' סד) העלה שהדבר מותר ואין בעיה של הנידונים הנ"ל. (וכן מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א הזכיר זאת בשיעורו בחצי משפט את הפתרון הנ"ל)

- יש לעוד מישהו מידע בנושא?

 

[כהן]

ג. מה אם מישהו יוצא יד"ח ממנו??

 

[אור יעקב]

ג. מה אם מישהו יוצא יד"ח ממנו??

בדרך כלל מי שרוצה לצאת יד"ח יוצא רק בברכה וסופר בעצמו, וא"כ זה שלא יצא ממנו יד"ח הברכה עדין "ברכות אינם מעכבות" ויוכל להמשיך בספירת העומר.
(אלא שיש לדון אם הש"ץ רשאי כן למנוע ברכה מאדם אחר משום כבוד הבריות שלו...)

 

[כהן]

בדרך כלל מי שרוצה לצאת יד"ח יוצא רק בברכה וסופר בעצמו, וא"כ זה שלא יצא ממנו יד"ח הברכה עדין "ברכות אינם מעכבות" ויוכל להמשיך בספירת העומר.
(אלא שיש לדון אם הש"ץ רשאי כן למנוע ברכה מאדם אחר משום כבוד הבריות שלו...)

אבל הוא רוצה ומתכנן לצאת יד"ח 'בברכה' מהש"צ. יש כאן גניבת דעת ועוד.

 

[אור יעקב]

אבל הוא רוצה ומתכנן לצאת יד"ח 'בברכה' מהש"צ. יש כאן גניבת דעת ועוד.

(אלא שיש לדון אם הש"ץ רשאי כן למנוע ברכה מאדם אחר משום כבוד הבריות שלו...)

 

[מחשבות טובות]

אבל הוא רוצה ומתכנן לצאת יד"ח 'בברכה' מהש"צ. יש כאן גניבת דעת ועוד.

(אלא שיש לדון אם הש"ץ רשאי כן למנוע ברכה מאדם אחר משום כבוד הבריות שלו...)

אי"ז מניעה גרידא בהסכמה, ואף לא בכוח הזרוע כאשר הלה יכול לילך לשמוע מאיש אחר, אלא יש כאן מניעה בשקר, בר מן הא דהוי גניבת דעת ועוד.

 

[מתוק מדבש]

אבל הוא רוצה ומתכנן לצאת יד"ח 'בברכה' מהש"צ. יש כאן גניבת דעת ועוד.

אבל עדיף שהרב לא יתבייש.
למעשה זה נדון חלומי ובלתי מציאותי שאף א' לא ירגיש.
רק בגדר דרוש וקבל שכר
ודרך אגב תחדיר שאסור לרב לברך ודלא כהביה"ל והגר"א מלכה.

 

[מתוק מדבש]

אי"ז מניעה גרידא בהסכמה, ואף לא בכוח הזרוע כאשר הלה יכול לילך לשמוע מאיש אחר, אלא יש כאן מניעה בשקר, בר מן הא דהוי גניבת דעת ועוד.

לשקר מותר לצורך מניעת בושה.
וגניבת דעת אין כאן כל שיש לו מטרה צדדית ולא לגנוב דעת אחרים וכמש"כ בסי' רכח.

 

[אור יעקב]

למעשה זה נדון חלומי ובלתי מציאותי שאף א' לא ירגיש.
רק בגדר דרוש וקבל שכר

למה? תחשוב שהרב מנגן את הברכה והציבור עונים "ברוך הוא וברוך שמו" הוא יכול להבליע בשקט "למדני חוקיך"...

 

[דעה את ה']

א. מצד שאומר אלוקינו בה"א לכאורה אין בעיה כיון שאומר זאת דרך שבח ולא בתור ברכה (דלא הזכיר שם ה')

הא לא ברירא לי כלל [ודברי החוו"ד בסי' ק"י בכללי ס"ס סעי' כ' ידועים, וצ"ע הרבה].

אלא שהיה נ"ל פשוט כמ"ש

תחשוב שהרב מנגן את הברכה והציבור עונים "ברוך הוא וברוך שמו" הוא יכול להבליע בשקט

שיחשבו שאמר אז אלו'.

 

[דעה את ה']

האם ש"ץ או רב שהוצרך לספור ספירת העומר ושכח יום אחד לספור יוכל לספור ולומר אחר שם ה' למדני חוקיך?

יש חידוש גדול יותר, שזה מועיל בספיקות, שאם אמר "למדני חוקיך" מ"מ אי"ז הפסק בברכה, אא"כ רוצה בכך. וצ"ע הרבה.

ולפי"ז אין בעיה גם

אם מישהו יוצא יד"ח ממנו??

שיכול להתנות בזה. וצ"ע במקורות העניינים, ולא ברירא לי.