שמעתי פעם תשובה בעלבטיש
שברצפה של הקומה השניה היו חורים ורווחים
וזבל הבהמות והחיות היה נופל לבדו לקומה לקומה שלמטה, או עם קצת עזרה
וזבל בני האדם היה ממש קצת ביחס לכל זה.
שתי תשובות מוסריות:
1) שמעתי מהרב פנגר: בא ללמד אותנו שזבל - לא חכמה לזרוק אותו, החכמה הכי גדולה היא להתמודד אתו (לכל אחד יש מצבים ודברים של זבל שיכול להשליך אותם מעליו, אבל מצד שני יכול לקחת ולהתמודד איתם).
2) אפ' שכל העולם כולו מלוכלך, ואף אחד לא רואה מה שקורה בחוץ - לא משליכים זבל ברחוב, יש בזה חוסר דרך ארץ.
וב-40 יום האלו, מה היו עושים עם הזבל? היו חייבים קומה בשביל זה.
באמת מעניין להעמיד אוקימתא. מהיכי תיתי שלא זרקו מהחלון? אולי הקומה של הזבל נועדה לזבל של 40 הימים הראשונים ואח"כ באמת זרקו מהחלון? (זה יתרץ גם איך קומה אחת של זבל הספיקה לשנה שלימה...)
שמעתי פעם תשובה בעלבטיש
שברצפה של הקומה השניה היו חורים ורווחים
וזבל הבהמות והחיות היה נופל לבדו לקומה לקומה שלמטה, או עם קצת עזרה
וזבל בני האדם היה ממש קצת ביחס לכל זה.