למה משה לא נכנס לארץ ישראל?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אברך
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

אברך

חבר ותיק
הצטרף
17/12/24
הודעות
126
בסוף הפרשה (ו א) אומר רש"י: 'עַתָּה תִרְאֶה' – הִרְהַרְתָּ עַל מִדּוֹתַי: לֹא כְּאַבְרָהָם שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (בראשית כא,יב), וְאַחַר כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ "הַעֲלֵהוּ לְעוֹלָה" (בראשית כב,ב), וְלֹא הִרְהֵר אַחֲרֵי מִדּוֹתַי. לְפִיכָךְ עַתָּה תִרְאֶה – הֶעָשׂוּי לְפַרְעֹה תִּרְאֶה, וְלֹא הֶעָשׂוּי לְמַלְכֵי שִׁבְעָה אֻמּוֹת כְּשֶׁאֲבִיאֵם לָאָרֶץ (שמות רבה ה,כג; סנהדרין קי"א ע"א).
וקשה הרי נאמר מפורש בתורה(במדבר כ יב): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם".
 
במהרש"א סנהדרין קיא תירץ שקודם יציאת מצרים הייתה גזירה בלי שבועה, ואז משה רבינו עוד היה יכול להתפלל לביטולה, ובמי מריבה נתווספה שבועה.
ועיי"ש עוד מה שהאריך בזה.
 
בסוף הפרשה (ו א) אומר רש"י: 'עַתָּה תִרְאֶה' – הִרְהַרְתָּ עַל מִדּוֹתַי: לֹא כְּאַבְרָהָם שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (בראשית כא,יב), וְאַחַר כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ "הַעֲלֵהוּ לְעוֹלָה" (בראשית כב,ב), וְלֹא הִרְהֵר אַחֲרֵי מִדּוֹתַי. לְפִיכָךְ עַתָּה תִרְאֶה – הֶעָשׂוּי לְפַרְעֹה תִּרְאֶה, וְלֹא הֶעָשׂוּי לְמַלְכֵי שִׁבְעָה אֻמּוֹת כְּשֶׁאֲבִיאֵם לָאָרֶץ (שמות רבה ה,כג; סנהדרין קי"א ע"א).
וקשה הרי נאמר מפורש בתורה(במדבר כ יב): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם".
מה הסתירה?
יכול להיות שהיה זוכה ליכנס לארץ ולהכניס אליה את ישראל, אבל לראות מה יעשה לז' אומות... - לא יראה
 
אפשר להוסיף בכאן את דבריו המפורסמים של המגלה עמוקות (ואתחנן אופן הכ') בפנימיות הענין:

1737494577618.png
 
אנסה לבאר כמה שידי יד כהה מגעת:
הטענה על משה רבינו היתה שהוא התבונן על הרגע, על עכשיו, על הנראה והגלוי, לא כאבות שכל חייהם חיו את עיקרי הייחוד בלי לזוז מהם לא למעלה ולא למטה, האבות לא התפללו בשום מקום, וגם לא אמרו שירה, כל רגע שהוא, בין גדול בין קטן בין נעים בין מר היה טיפה אחת מקדושת השי"ת שמו.
משה הלך מדרגתם, חטא באז ותיקן באז, אבל לא ניתן שכרו אלא במידת אז, כיוון שנתן עניו ביום ובשעה הזאת לא זכה לראות בישועת ה' הניצחית, אין הכוונה שנגזר עליו שלא יכנס לארץ, בהחלט יתכן שהיה זוכה להגיע למדרגת הקודש של ארץ ישראל - אבל את ההבטחה על זה הוא לא קיבל, הוא לא נקבע להיות מנהיג ישראל בשעה ההיא. ומן הרגע שלא נקבע כן גורלו הצליחה מידת הדין לקטרג.
 

בין הסדרים:

ראשי תחתית