למה יש קדיש לפני שמו"ע בערבית?

[סייג לחכמה שתיקה]

ואין לומר גאולה אריכתא כי א"כ גם בשחרית נגיד.
וגם אין לומר בגלל רשות כי הרי קיבלוה כחובה.
ועוד שמה נענה בליל שבת שלפי הזוהר (המובא בנו"כ סי' רסח) הוא חובה.

 

[אלישמע]

ואין לומר גאולה אריכתא כי א"כ גם בשחרית נגיד.
וגם אין לומר בגלל רשות כי הרי קיבלוה כחובה.
ועוד שמה נענה בליל שבת שלפי הזוהר (המובא בנו"כ סי' רסח) הוא חובה.

אותו דבר קשה למה עונים אמן אחר השכיבנו, והא בעינן לסמוך גאולה לתפילה.

 

[ממדבר מתנה]

וגם אין לומר בגלל רשות כי הרי קיבלוה כחובה.

אע"פ שקיבלוה כחובה, ביסודה היא רשות.
ועיין ב"י ריש סימן נה מה שהביא בשם הראב"ד, דקדיש אחר ברכות ק"ש נתקן הואיל ותפלת ערבית רשות, ויש שהולכים קודם שמונה עשרה ולא ישמעו קדיש.

ועוד שמה נענה בליל שבת שלפי הזוהר (המובא בנו"כ סי' רסח) הוא חובה.

ע"פ הקבלה יש טעם אחר למה שאומרים קדיש קודם שמונה עשרה דוקא בערבית ולא בשחרית, ואין בזה הבדל בין שבת לחול.

 

[אברימי]

גם יש לשאול איך אומרים קדיש בלי לומר פסוקים לפני כן, (וכמו ששאלו כאן).

 

[אברימי]

וגם אין לומר בגלל רשות כי הרי קיבלוה כחובה.

לכאו' רשות זה סיבה למה לא לומר קדיש.
הרי יש שלא אומרים קדיש לפני תפילת ערבית (כמדו' ליטאים ותימנים בלדים), מכיון שתפילת ערבית רשות.

 

[רק תורה]

כבר הקשה כן הרב בית דוד על א"ח סימן רלו בהשמטות תקלו, לפי המבואר בפוסקים שם דהקדיש תלי באמירת יראו עינינו והפסוקים שהם בבחינת תפילה

דז"ל הטור

"ומה שנוהגין להפסיק בפסוקים ויראו עינינו וקדיש, לפי שבימים ראשונים היו בתי כנסיות שלהם בשדות, והיו יראים להתאחר שם עד זמן תפילת ערבית, ותקנו לומר פסוקים אלו שיש בהם י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות שיש בתפילת ערבית, ונפטרין בקדיש, ועתה שחזרו להתפלל ערבית בבתי כנסיות לא נתבטל מנהג הראשון... ויש מן הגדולים שנהגו לא לאמרם."

וכן מבואר בשא"פ וצ"ע

 

[ממדבר מתנה]

כבר הקשה כן הרב בית דוד על א"ח סימן רלו, לפי המבואר בפוסקים שם דהקדיש תלי באמירת יראו עינינו והפסוקים שהם בבחינת תפילה

דז"ל הטור


וכן מבואר בשא"פ וצ"ע

לכאורה לפי דברי הראב"ד שהביא הב"י בסימן נה אתי שפיר.

ועיין ב"י ריש סימן נה מה שהביא בשם הראב"ד, דקדיש אחר ברכות ק"ש נתקן הואיל ותפלת ערבית רשות, ויש שהולכים קודם שמונה עשרה ולא ישמעו קדיש.

 

[רק תורה]

לכאורה לפי דברי הראב"ד שהביא הב"י בסימן נה אתי שפיר.

וזה כשיטת רב עמרם ורב נטרונאי שהובאה בטור שם דלא בעי למסמך גאולה לתפילה של ערבית משום דתפילת ערבית רשות, אבל הטור והש"ע נקטי כדעת הראשונים שדחו שיטתם.