דנתי בענין זה עם מורי הוראה ולמסקנה יצא שאפשר לבשל או לאפות בתנור חלבי אחר בשרי מיד, ע"י ניקיון יסודי ולאחריו חימום של התנור כעשרים דקות, שזהו ליבון קל (שאם יניח נייר טישיו יחרך) מפני ש"היתרא בלע".
וכן ראיתי שהשיב הרב בנימין שמואלי באתר הידברות (ונקט חצי שעה). אך הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר (חלק ה' יו"ד סימן ז') נקט 20 דק'.
אך תמוה מה שכתב ביביע אומר הנ"ל שלכתחילה יש להמתין מעת לעת (באפיית דברים יבשים מבשר או חלב) ובדיעבד המיקל בתוך מעל"ע יש לו על מה לסמוך וציין לאחרונים רבים שכתבו כן. ועברתי על תשובתו ולא הבנתי מהיכן יצא חומרא זו של מעת לעת.
וזה נגד שו"ע מפורש באו"ח סי' תק"ט, "מותר ללבן ביום טוב כלי ברזל שאפו בו פלאדי"ן של גבינה ואחר הליבון יאפה בו פשטיד"א של בשר והוא שכשיתלבן יתנו אותו על המאכל מיד אבל אם הוא בלוע מנבילה וכיוצא בה אסור ללבנו אפילו לאפות בו דבר היתר".
ואיירי שאפה בו באותו יום גבינה ומיד עשה ליבון קל ואפה בשר, ואיירי בליבון קל, כמובא במפרשים שם.
ובפרט שבנדון דידן האוכל לא מונח על התנור עצמו אלא על התבניות (והתבניות מיוחדות לחלבי או לבשרי ולא צריכות הכשר) וכל הנדון בתנור הוא חשש של זיעה שנבלעת וחוזרת, ואחר ניקוי של חומר פוגם, החשש הוא רחוק מאוד. ובשלמא אם מצריכים או זה או זה, ניחא, דהיינו או להמתין 24 שעות ואז הטעם הבלוע הוא פגום, או להכשיר התנור ע"י חימום 20 דקות בחום גבוה (וכן כתב בשו"ת דבר חברון יו"ד ח"ב סי' פח), אבל שניהם למה לי?
ויש לצרף לנד"ד את דעת הפמ"ג שזיעת אוכלין אינה כאוכלין ממש, וכ"כ בשו"ת משאת משה סימן ד, ובשו"ת משכנות הרועים, ובפתחי תשובה.
ויש לצרף גם מה שכתב בספר אבן יקרה שזיעה שנבלעה בדפנות חמות כמו בתנור, היא נשרפת ואינה נבלעת כלל. והביא ראיה מפסחים דף ע"ו שצלו שני פסחים בתנור אחד ולא חששו שיבלע בו הזיעה ויהיה אינו מנוי על הפסח.
ויש לצרף גם סברת הרא"ש שקדירה רותחת אינה מספיקה לבלוע זיעה, וא"כ בנד"ד דפנות התנור אינן בולעות.
ויש לצרף גם סברת הגר"ש קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת (תליתאה ח"א סי' קעו) ועוד פוסקים דס"ל שכל שנבלע מעיקרה ע"י זיעה אין חוזר ואוסר ע"י זיעה.
ובשו"ת בית היוצר כתב שיש כאן כמה ספיקות, שמא התייבשה הזיעה מחמת החום, ושמא לא נפלה לתוך התבשיל, וגם מסתמא יש שישים כנגד הזיעה הנופלת לתבשיל, ושמא הזיעה רק עולה למעלה ולא יורדת למטה.
