לקראת עונת הרישום- האם עולם הישיבות הספרדי קטן יותר?

[מעיינות חכמה]

בשבועות ובחודשים הקרובים תחל עונת הרישום לישיבות הגדולות וכולנו נוצף בחוברות וכתבות (ממומנות כמובן) המפרגנות לישיבות הגדולות ומתארות את ה'ביקוש חסר התקדים'.
בשנים האחרונות נהוג לכתוב בכל מקום כזה כי עולם התורה הספרדי מבחינה כמותית חוצה את ה4000 בחורים שעולים לישיבות גדולות ואף עובר את רעהו האשכנזי.
רק שבמספרים, איכשהו זה לא מסתדר.
לצורך העניין בואו נתמקד בישיבות המובילות.
ש"א בישיבת יסודות התורה ויסודות במושב מונה באיזור ה70 בחורים כל שנה, סה"כ 140 בערך. + 50 במאור התורה, 70 בדעת חיים, 80 באש התלמוד, 100 בבאר התלמוד, 90 בבית שמעיה, 150 ברכסים. הגענו בסה"כ ל650 בחורים בערך.
ש"א בישיבת פונוביז' לבד מונה 400 בחורים. חברון 280, תפרח 250 בערך, וולפסון 250. חצינו את ה1000 בחורים ועוד לא דיברנו על בית מתיתיהו, אור ישראל, תורה בתפארתה (200 בחורים). כל בר בי רב יודע שהרשימה האחרונה עוקפת את קודמתה לא רק בכמות.
אז - האם באמת הפער בין עולם התורה הספרדי לאשכנזי עדיין גדול כל כך?
האם כל הדיבורים ששומעים כל שנה על כמויות אדירות וכו' באמת עורבא פרח?
או שעולם הישיבות האשכנזי מתפשר על איכות יותר מהספרדי?

 

[יפתח בדורו]

יש כאן שלוש תשובות:
הראשונה שהבייס של ישיבה ליטאית הוא הרבה יותר גדול.
א. ישיבה כמו פוניבז' מקבלת גם 30 אחוז ספרדים, גם צ'אלמערים גם חסידים גם צולים וגם בחורים ירושלמים ככה שזה בייס הרבה יותר גדול.
ב. יש המון ישיבות טובות קטנות יותר עם 50 בשיעור, כמו קול יעקב ברית יעקב בנין אב תפארת לוי שערי תבונה וכו' ואצל האשכנזים המערכת יותר ריכוזית.
ג. בהחלט ההגדרה למצויין אצל הליטאים היא הרבה פחות מאשר אצלנו

 

[שאינו יודע לשאול]

לצורך העניין בואו נתמקד בישיבות המובילות.
ש"א בישיבת יסודות התורה ויסודות במושב במאור התורה, בדעת חיים, באש התלמוד, בבאר התלמוד,בבית שמעיה ברכסים

פונוביז' חברון תפרח וולפסון בית מתיתיהו, אור ישראל, תורה בתפארתה (200 בחורים). כל בר בי רב יודע שהרשימה האחרונה עוקפת את קודמתה לא רק בכמות.

לא כולה עוקפת באיכות ולא בכל ההשוואות שתעשה בחלק מהמקרים יש אולי פערים בסגנון ובמזג אבל באיכות ובוודאי בעמקות ולמדנות ועמל התורה, הרבה פעמים המצב הפוך אם כי להערכתי עדיין לא ברוב.

בשבועות ובחודשים הקרובים תחל עונת הרישום לישיבות הגדולות וכולנו נוצף בחוברות וכתבות (ממומנות כמובן) המפרגנות לישיבות הגדולות ומתארות את ה'ביקוש חסר התקדים'.
בשנים האחרונות נהוג לכתוב בכל מקום כזה כי עולם התורה הספרדי מבחינה כמותית חוצה את ה4000 בחורים שעולים לישיבות גדולות ואף עובר את רעהו האשכנזי.

אז - האם באמת הפער בין עולם התורה הספרדי לאשכנזי עדיין גדול כל כך?
האם כל הדיבורים ששומעים כל שנה על כמויות אדירות וכו' באמת עורבא פרח?
או שעולם הישיבות האשכנזי מתפשר על איכות יותר מהספרדי?

באופן כללי לגבי טענתך שהתחברתי אליה מאוד, לי הקטן הרבה פעמים יש את ההרגשה שהמקומות שעושים רעש עצום [בין השאר כאן ובגליונות ובעלונים בבתי הכנסת ובאתרים וכן הלאה] בפועל הם הפחות מיוחדים, ומנציחים את הטעויות הישנות רק בצורה חדשה, ודווקא המקומות שאין להם פרסום אגרסיבי שם באה לידי ביטוי האיכות התורנית של הדור החדש שבהחלט לא היתה עד לפני נניח עשור.
אולי במקומות הכי טובים והכי מבוקשים זה באמת לא קשור לפרסום כי שם מגיעים בסוף כולם אבל עובדה שגם אצלם לא תמצא פרסום אגרסיבי ותעמולה מוגזמת.
נקודה נוספת כל בוגר של עולם התורה הליטאי [ת"ת ישי"ק ישי"ג כוללים] שנחשף בבת אחת לעולם התורה הספרדי משנה את דעתו לטובה על אותו עולם... [כמוני וכמו רבים מחבריי שעוסקים בתחום בדרך כזו או אחרת], ויש לאותם משני דעה משקל בשידוכים ובמוסדות לילדים וכו'.
ונקודה אחרונה - אני לא רוצה לחשוף פרטים, אבל אני נמצא בעמדה שמאפשרת לי תצפית ישירה על המתחולל בסערת מוחם של טובי בנינו בני ש"ג ביותר מישיבה אחת, באופן בלתי אמצעי, ובכמויות לא מבוטלות, ולמיטב התרשמותי אין לאף אחד בעיה בעצם ללכת לכתחילה לישיבה ספרדית, פשוט יש להם טענות ענייניות על הישיבות הספרדיות המובילות, שקשה להתווכח איתם וזה חוזר על עצמו פעם אחר פעם, וגם אותם טענות קשורות ביסודן זו לזו להבנתי הקלושה.

 

[מעיינות חכמה]

באופן כללי לגבי טענתך שהתחברתי אליה מאוד, לי הקטן הרבה פעמים יש את ההרגשה שהמקומות שעושים רעש עצום [בין השאר כאן ובגליונות ובעלונים בבתי הכנסת ובאתרים וכן הלאה] בפועל הם הפחות מיוחדים, ומנציחים את הטעויות הישנות רק בצורה חדשה, ודווקא המקומות שאין להם פרסום אגרסיבי שם באה לידי ביטוי האיכות התורנית של הדור החדש שבהחלט לא היתה עד לפני נניח עשור.

נכון מאוד. הדוגמא הכי קיצונית זה מודעות הרחוב שמפורסמות בשנים האחרונות באנונימיות מוחלטת וכל מטרתן היא רק יח"ץ. דבר שלא קיים בעולם הליטאי.

לא כולה עוקפת באיכות ולא בכל ההשוואות שתעשה בחלק מהמקרים יש אולי פערים בסגנון ובמזג אבל באיכות ובוודאי בעמקות ולמדנות ועמל התורה, הרבה פעמים המצב הפוך אם כי להערכתי עדיין לא ברוב.

באופן כללי לגבי טענתך שהתחברתי אליה מאוד, לי הקטן הרבה פעמים יש את ההרגשה שהמקומות שעושים רעש עצום [בין השאר כאן ובגליונות ובעלונים בבתי הכנסת ובאתרים וכן הלאה] בפועל הם הפחות מיוחדים, ומנציחים את הטעויות הישנות רק בצורה חדשה, ודווקא המקומות שאין להם פרסום אגרסיבי שם באה לידי ביטוי האיכות התורנית של הדור החדש שבהחלט לא היתה עד לפני נניח עשור.
אולי במקומות הכי טובים והכי מבוקשים זה באמת לא קשור לפרסום כי שם מגיעים בסוף כולם אבל עובדה שגם אצלם לא תמצא פרסום אגרסיבי ותעמולה מוגזמת.
נקודה נוספת כל בוגר של עולם התורה הליטאי [ת"ת ישי"ק ישי"ג כוללים] שנחשף בבת אחת לעולם התורה הספרדי משנה את דעתו לטובה על אותו עולם... [כמוני וכמו רבים מחבריי שעוסקים בתחום בדרך כזו או אחרת], ויש לאותם משני דעה משקל בשידוכים ובמוסדות לילדים וכו'.
ונקודה אחרונה - אני לא רוצה לחשוף פרטים, אבל אני נמצא בעמדה שמאפשרת לי תצפית ישירה על המתחולל בסערת מוחם של טובי בנינו בני ש"ג ביותר מישיבה אחת, באופן בלתי אמצעי, ובכמויות לא מבוטלות, ולמיטב התרשמותי אין לאף אחד בעיה בעצם ללכת לכתחילה לישיבה ספרדית, פשוט יש להם טענות ענייניות על הישיבות הספרדיות המובילות, שקשה להתווכח איתם וזה חוזר על עצמו פעם אחר פעם, וגם אותם טענות קשורות ביסודן זו לזו להבנתי הקלושה.

לא באתי להתווכח עם המהפכה שקיימת בשטח, שיותר ויותר בחורים מצוינים רוצים ללכת לישיבות ספרדיות, זה עובדה.
רק שבשונה מפרסומים שונים כמות הבחורים הספרדים המצוינים פחותה בהרבה מהישיבות האשכנזיות, וזו גם עובדה.
גם אם נניח שישיבות יסודות לב ומאור התורה הם ברמה של פונוביז' וחברון, זה עדיין פער של פחות מ200 בחורים מול 700.

 

[שמעון טרבלסי]

לא זוכר פרסום שהישיבות הספרדיות הם הרוב, אלא שכמות העולים לישי"ג הספרדים הם הרוב, כולל אלו שהולכים לישיבות ליטאיות.

 

[מבקש אמת]

אגב באותו ענין מעולם לא הצלחתי להבין אייך יתכן שישיבות כמו יסודות וכדו' נשארות עשר שנים על 70 בחורים בשיעור? להיכן נעלם הגידול הטבעי שקיים בישיבות אשכנזיות שמכפילות את עצמם.

 

[מעיינות חכמה]

אגב באותו ענין מעולם לא הצלחתי להבין אייך יתכן שישיבות כמו יסודות וכדו' נשארות עשר שנים על 70 בחורים בשיעור? להיכן נעלם הגידול הטבעי שקיים בישיבות אשכנזיות שמכפילות את עצמם.

שאלה טובה. בכל אופן במאור התורה ויסודות לב טוענים שהבעיה היא חוסר מקום וכשיעברו למבני קבע זה ייפתר. (מאור התורה מתעדת לעבור לסנהדריה ויסודות לב לאלעד).

 

[דמדומי זריחה]

ולמיטב התרשמותי אין לאף אחד בעיה בעצם ללכת לכתחילה לישיבה ספרדית, פשוט יש להם טענות ענייניות על הישיבות הספרדיות המובילות, שקשה להתווכח איתם וזה חוזר על עצמו פעם אחר פעם, וגם אותם טענות קשורות ביסודן זו לזו להבנתי הקלושה.

אז צריך פשוט להציף את הטענות ולדון עליהם...
מה טענותיהם? ומה ניתן לעשות, לפתור, ליצור...
פעמים רבות טענות 'ענייניות' יכולות להיות גם כיסוי לשיקולי יוקרה, מיתוג, "ומה יאמרו"....
צריך להבחין היטב....

לטעמי בדבר אחד לא כדאי לגעת ב'כמות' של הישיבות הספרדיות שנשארות קטנות מהישיבות הליטאיות, והדבר הזה כדאי שיישאר, זה יוצר מימוש ומיצוי של הבחורים בישיבה עם יכולת לקשר נורמלי בין רב לתלמיד ו'בחורים לא נאבדים' בישיבה או יתירה מזאת במהלך חייהם...
כמובן שזה לא יתאים לאלו הדוגלים ב'שיווק בכל מחיר' ...

 

[שמעון טרבלסי]

לטעמי בדבר אחד לא כדאי לגעת ב'כמות' של הישיבות הספרדיות שנשארות קטנות מהישיבות הליטאיות, והדבר הזה כדאי שיישאר, זה יוצר מימוש ומיצוי של הבחורים בישיבה עם יכולת לקשר נורמלי בין רב לתלמיד ו'בחורים לא נאבדים' בישיבה או יתירה מזאת במהלך חייהם...
כמובן שזה לא יתאים לאלו הדוגלים ב'שיווק בכל מחיר' ...

אתה שוכח את כל אלו שנאבדו מהדרך, בגלל המשגיח ותלמיד...
יש גם פלוס בישיבה גדולה, שאין מבט בוחן על כל תלמיד, ונותנים לבחורים בגרות, ונותנים בהם אמון.

 

[כאחד העם]

ובנתיים הישיבות הגדולות של האשכנזים הם ברף שבין 500 לאלף , פוניבז' - מעל 1000, בתפארתה- 1000 , עטרת שלמה [סורוצקין] כ 1000 , וולפסון- מעל 1000 , חברון מעל 1000 , תפרח , סלבודקא , בית מתתיהו , גרודנא [בא"י] , מאור התלמוד, אורחות תורה, כל אחת מהן כ- 500 ויש עוד מלא שלא כתבתי.

אצל הספרדים - הכי גדול שיש היא "רכסים" ואחת היא ופרסמה הכתוב , כל השאר נע בין 150 ל - 300 בקושי

כך שמה ששומעים כל פעם - שהציבור הספרדי הוא "הכי גדול" בעולם התורה לא מסתדר עם המציאות

 

[שמעון טרבלסי]

ובנתיים הישיבות הגדולות של האשכנזים הם ברף שבין 500 לאלף , פוניבז' - מעל 1000, בתפארתה- 1000 , עטרת שלמה [סורוצקין] כ 1000 , וולפסון- מעל 1000 , חברון מעל 1000 , תפרח , סלבודקא , בית מתתיהו , גרודנא [בא"י] , מאור התלמוד, אורחות תורה, כל אחת מהן כ- 500 ויש עוד מלא שלא כתבתי.

אצל הספרדים - הכי גדול שיש היא "רכסים" ואחת היא ופרסמה הכתוב , כל השאר נע בין 150 ל - 300 בקושי

כך שמה ששומעים כל פעם - שהציבור הספרדי הוא "הכי גדול" בעולם התורה לא מסתדר עם המציאות

הדיבור הוא על השיעורים הנמוכים, ותיקח בחשבון שבכל הישיבות האשכנזיות יש כמה עשרות אחוזים בחורים ספרדים.

 

[דמדומי זריחה]

אתה שוכח את כל אלו שנאבדו מהדרך, בגלל המשגיח ותלמיד...
יש גם פלוס בישיבה גדולה, שאין מבט בוחן על כל תלמיד, ונותנים לבחורים בגרות, ונותנים בהם אמון.

ברור, זה העיקרון והקו היסוד של ישי"ג ומי שלא נוהג כך הוא סה"כ משגיח בישי"ק לבחורים גדולים...

וכפי שאמר הרב שלמה הופמן בשם שהמשגיח שלו (לא זוכר את שמו ואת הניסוח המדויק כרגע...) כשהסביר לו על ההבדל בין ישי"ק לישי"ג כשהמשגיח קורא בשביל מה? בישי"ק להעיר איך נהגת, וביש"ג לכוון לברר יחד (זה רוח הדברים)

 

[כאחד העם]

הדיבור הוא על השיעורים הנמוכים,

מתמטית זה לא מסתדר עם המציאות , כי אם לשי' השיעור הנמוך אצל הספרדים הוא גבוה , להוי אומר ששנה לאחמ"כ יש כבר שני שיעורים גבוהים ולאחר שלש שנים יותר וכו' ותוך ארבע שנים הישיבה צריכה להיות כ- 1000 בחורים.

וכן להיפך- אם אצל האשכנזים השיעור הנמוך הוא קטן, אז שנה לאחמ"כ יש כבר שני שיעורים קטנים ותוך ארבע שנים כל הישיבה מתקטנת.

אך לבנתיים כבר שנים ע"ג שנים הישיבות הנ"ל ברף 500 ו- 1000 , ואצל הספרדים הרף הוא 200 300 [במקרה הטוב].

 

[שמעון טרבלסי]

מתמטית זה לא מסתדר עם המציאות , כי אם לשי' השיעור הנמוך אצל הספרדים הוא גבוה , להוי אומר ששנה לאחמ"כ יש כבר שני שיעורים גבוהים ולאחר שלש שנים יותר וכו' ותוך ארבע שנים הישיבה צריכה להיות כ- 1000 בחורים.

וכן להיפך- אם אצל האשכנזים השיעור הנמוך הוא קטן, אז שנה לאחמ"כ יש כבר שני שיעורים קטנים ותוך ארבע שנים כל הישיבה מתקטנת.

אך לבנתיים כבר שנים ע"ג שנים הישיבות הנ"ל ברף 500 ו- 1000 , ואצל הספרדים הרף הוא 200 300 [במקרה הטוב].

לא הבנתי את החשבון שלך.

 

[מעיינות חכמה]

לטעמי בדבר אחד לא כדאי לגעת ב'כמות' של הישיבות הספרדיות שנשארות קטנות מהישיבות הליטאיות, והדבר הזה כדאי שיישאר, זה יוצר מימוש ומיצוי של הבחורים בישיבה עם יכולת לקשר נורמלי בין רב לתלמיד ו'בחורים לא נאבדים' בישיבה או יתירה מזאת במהלך חייהם...
כמובן שזה לא יתאים לאלו הדוגלים ב'שיווק בכל מחיר' ...

ויכול להיות סיבה נוספת. כידוע לכל איש חינוך ושאינו כן, שכאשר מגדילים את הכמות גם השוליים מתרחבים כפליים.
ממילא אצל הליטאים גם אם השוליים רחבות מאוד הדבר לא נראה בחוץ, משא"כ אצל הספרדים שלצערנו מיד אפשר לזהות בתספורות, לבוש, שפת דיבור ועוד.
יתכן וזהו השיקול המרכזי של ראשי הישיבות הספרדיות

 

[דמדומי זריחה]

ויכול להיות סיבה נוספת. כידוע לכל איש חינוך ושאינו כן, שכאשר מגדילים את הכמות גם השוליים מתרחבים כפליים.
ממילא אצל הליטאים גם אם השוליים רחבות מאוד הדבר לא נראה בחוץ, משא"כ אצל הספרדים שלצערנו מיד אפשר לזהות בתספורות, לבוש, שפת דיבור ועוד.
יתכן וזהו השיקול המרכזי של ראשי הישיבות הספרדיות

לא כתבתי כסיבה אלא כמשאלה הלוואי שזה מה שיקרה למרות היצר "לעשות ישיבות גדולות ומרשימות"...

אני חושב שהראשי ישיבות (הספרדיות) ברמה מספיק גבוהה מלהחשיב שיקול חיצוני/תדמיתי כזה "שלא יראו בחוץ..." לשיקול מרכזי...

כשאני מתכוון רב ותלמיד זה שיהיה פתיחות וכנות שבחור שמתמודד עם אתגרים ניסיונות התמודדויות בדור 2026 כשהוא נמצא בישיבה או כשהוא מתחתן ויוצא לחיים יהיה לו את הר"מ (עם דעת ותבונה...) שקודם כל יכיר אותו, ויידע לייעץ לו, להבין אותו, להדריך אותו וזה לא קיים בישיבות ההמוניות ולכן התופעה של כאלו שיוצאים לשוק העבודה (אני לא מדבר על מי שזה מה שמוטל עליו, אלא על כאלו שיכלו להצליח בעולם התורה..) או גם בטלה סמויה קיימת יותר שם...

דרך אגב אני ברמה האישית (ואלוקים...-את מי שזה מעניין) מעדיף קלקול של תספורות/לבוש/וצורת דיבור, על פני סדרות/סרטים/דיבורים אסורים/בטלה סמויה/כפירה (ריקבון פנימי)....

 

[יפתח בדורו]

ונקודה אחרונה - אני לא רוצה לחשוף פרטים, אבל אני נמצא בעמדה שמאפשרת לי תצפית ישירה על המתחולל בסערת מוחם של טובי בנינו בני ש"ג ביותר מישיבה אחת, באופן בלתי אמצעי, ובכמויות לא מבוטלות

אהממ...

 

[כהנא דמסייע]

אהממ...

רשם?

 

[שאינו יודע לשאול]

אגב באותו ענין מעולם לא הצלחתי להבין אייך יתכן שישיבות כמו יסודות וכדו' נשארות עשר שנים על 70 בחורים בשיעור? להיכן נעלם הגידול הטבעי שקיים בישיבות אשכנזיות שמכפילות את עצמם.

זו בחירה שלהם לקבל פחות אם היו רוצים שיעור של 250 היה להם בקלות להערכתי.

 

[שאינו יודע לשאול]

שאלה טובה. בכל אופן במאור התורה ויסודות לב טוענים שהבעיה היא חוסר מקום וכשיעברו למבני קבע זה ייפתר. (מאור התורה מתעדת לעבור לסנהדריה ויסודות לב לאלעד).

אם הבנתי נכון הוא מדבר על סדרי גודל של פוניבז' וחברון ותפרח אני לא בטוח שהם רוצים להגיע לגודל הזה

 

[שאינו יודע לשאול]

אז צריך פשוט להציף את הטענות ולדון עליהם...
מה טענותיהם? ומה ניתן לעשות, לפתור, ליצור...
פעמים רבות טענות 'ענייניות' יכולות להיות גם כיסוי לשיקולי יוקרה, מיתוג, "ומה יאמרו"....
צריך להבחין היטב....

לטעמי בדבר אחד לא כדאי לגעת ב'כמות' של הישיבות הספרדיות שנשארות קטנות מהישיבות הליטאיות, והדבר הזה כדאי שיישאר, זה יוצר מימוש ומיצוי של הבחורים בישיבה עם יכולת לקשר נורמלי בין רב לתלמיד ו'בחורים לא נאבדים' בישיבה או יתירה מזאת במהלך חייהם...
כמובן שזה לא יתאים לאלו הדוגלים ב'שיווק בכל מחיר' ...

זה שכת"ר ואני הקטן נשב ונדון כאן להנאתנו לא יפתור את המצב.
לגבי שיקולי יוקרה ומיתוג אני מסכים אבל אני ממש מרגיש שזה רק חלק מהשיקול, ויש גם טענות ענייניות, המענה או השינוי יגיע לענ"ד בכוח המציאות ומהלך השנים הלא רבות הבאות.
לגבי הכמות יש בדברי כת"ר קצת תרתי דסתרי, כי אם צריך לדון על הטענות הענייניות, אולי מן הראוי שהפקת הלקחים תהיה הקמת ישיבה שאין בה את החסרונות הנ"ל, והרי המציאות היא שיש מכנה משותף מסוים באוירה הקיימת בישיבות הוותיקות, ומכנה משותף אחר בין הישיבות היחסית חדשות [15 שנה פחות או יותר אני מגדיר חדשות].

 

[שאינו יודע לשאול]

לא כתבתי כסיבה אלא כמשאלה הלוואי שזה מה שיקרה למרות היצר "לעשות ישיבות גדולות ומרשימות"...

אני חושב שהראשי ישיבות (הספרדיות) ברמה מספיק גבוהה מלהחשיב שיקול חיצוני/תדמיתי כזה "שלא יראו בחוץ..." לשיקול מרכזי...

כשאני מתכוון רב ותלמיד זה שיהיה פתיחות וכנות שבחור שמתמודד עם אתגרים ניסיונות התמודדויות בדור 2026 כשהוא נמצא בישיבה או כשהוא מתחתן ויוצא לחיים יהיה לו את הר"מ (עם דעת ותבונה...) שקודם כל יכיר אותו, ויידע לייעץ לו, להבין אותו, להדריך אותו וזה לא קיים בישיבות ההמוניות ולכן התופעה של כאלו שיוצאים לשוק העבודה (אני לא מדבר על מי שזה מה שמוטל עליו, אלא על כאלו שיכלו להצליח בעולם התורה..) או גם בטלה סמויה קיימת יותר שם...

דרך אגב אני ברמה האישית (ואלוקים...-את מי שזה מעניין) מעדיף קלקול של תספורות/לבוש/וצורת דיבור, על פני סדרות/סרטים/דיבורים אסורים/בטלה סמויה/כפירה (ריקבון פנימי)....

תספורות לבוש וצורת דיבור לא שייכים לקלקול אלא לשטח אחר.
לגבי שאר מרעין בישין שהזכיר כת"ר יש למגינת לב גם אצלנו וגם בטובות ביותר אולי בכמויות פחות מאצל אחינו, אבל באחוזים מי יודע, הלא אצלם כבר הובהר כאן שמספרית הכמויות הרבה יותר גדולות.

 

[שאינו יודע לשאול]

אהממ...

רשם?

חלילה חלילה חלילה.
ומסרב לכל פעולה בסגנון גם כששכרה עבה מאוד בצידה.
אכן המקום שאני עומד בו הוא חריג ומקורי במידת מה, ואיננו תפקיד קלאסי שאפשר למצוא בכל ישיבה.
גם משפט זה עלול לחשוף אותי בקלות למי שמכיר אז אנא לא לשאול יותר, פשוט כשאמרו רשם, ועוד ת"ח כמו הרב @כהנא דמסייע לא יכלתי להתאפק.