לספרדים אין לומר ביו"ט שחל בשבת או"א רצה נא במנוחתנו!
- יוזם הנושא כהן
- תאריך התחלה
זהו מנהג מאוחר.
המנהג המקורי גם באשכנז לא לומר, וכפי שהוא במחזור הדרת קדש שנ"ט [ולמעלה בקודש]
מה זה קשור לרצה נא במנוחתנו? הם סברו שבמוסף צריך לומר את כל הנ"ל.
באותה תפלה הם לא הזכירו רצה נא במנוחתנו.
אין 4 עדות אלא ב' עדות.
וצרפת, ופרובנס, וקטלוניא, וגאוני בבל והרמב"ם ועוד.
אוסופי בכדי לא מוספינן
ישמחו במלכותך הם אומרים גם בשבת רגילה רק במוסף. הצילום שהבאת כנראה מתפילה אחרת.
הנה צילום מאותו מחזור עצמו במוסף, גם ישמחו במלכותך וגם רצה במנוחתינו
כי זה נוסח מובהק של שבת ואינו מסדר התפלה של יו"ט. ואעפ"כ לא ראו כל חסרון להוסיפו בתפילה של יו"ט.
במוסף כנראה שכן. (אם כי לא ברור למה בשאר תפילות לא, וכפי שנתקשה הלבוש והורה לומר בכל התפלות)
4 עדות שלא הקפידו שלא להוסיף הוספות של שבת.
דומני שזהו נוסח תפילה אחד, או עכ"פ התפצלות של נוסח אחד. עכ"פ אין נפק"מ כ"כ בזה כל זמן שלא שמענו שיש בכך קפידא לשיטתם.
הרמב"ם ועוד גם לא הזכירו שבת סמוך לחתימה. אז לדעתו יש קפידא בכך שלא להזכירו?
אז כנראה שיש הבדל בין מוסף לשאר התפלות.
מי שהוסיף במוסף - אין ללמוד ממנו לשאר התפלות. זהו דין במוסף.
לא צריך קפידא כדי שלא להוסיף.
אדרבה לא צריך להוסיף כל עוד לא שמענו 'מהקדמונים' שצריך להוסיף.
הרמב"ם גם לא הזכיר שבת ביעלה ויבוא בתפלת שבת וחג כך שודאי אין ללמוד ממנו
לא מוסיפים.
'חוס' מופיע כבר בחלק מהקדמונים.
הכונה היא שלדידן אין ללמוד מדברי הרמב"ם.
בכל אופן. כיון שבסידורי ספרד ועוד נוסחאות לא הוסיפו, וגדולי עולם כהב"י ועוד התפללו בהם ולא הורו להוסיף - אין לנו להוסיף דבר מדעתנו.
אם יש איזה צד שההוספה במקום זה יש בה גריעותא וכפי שהסביר בעל המאמר - אף אם יש ספק קל, עדיף לחזור למנהג הקדום והבטוח.
וכיון שיש לומר כך וכך - נשאר במנהג הקדום ולא נשנה.
תמוה עד מאוד
מעניין לציין דברי הב"י באחד מתירוציו על לשון הטור
בית יוסף אורח חיים סימן תצ
ואפשר שרבינו לא היה מפרש מסיים בשל שבת כדפירש רש"י דאחתימה קאי אלא היינו לומר שאחר שהזכיר קדושת היום חוזר ומזכיר של שבת כגון ישמחו במלכותך וכו' ולא איירי תנא קמא לענין חתימה והא דאמר רבי אף חותם בה מקדש השבת וישראל והזמנים היינו כשם שמזכיר ענין שבת וענין קדושת היום בברכה זו כך צריך לחתום בשניהם.
בית יוסף אורח חיים סימן תצ
ואפשר שרבינו לא היה מפרש מסיים בשל שבת כדפירש רש"י דאחתימה קאי אלא היינו לומר שאחר שהזכיר קדושת היום חוזר ומזכיר של שבת כגון ישמחו במלכותך וכו' ולא איירי תנא קמא לענין חתימה והא דאמר רבי אף חותם בה מקדש השבת וישראל והזמנים היינו כשם שמזכיר ענין שבת וענין קדושת היום בברכה זו כך צריך לחתום בשניהם.