באנר תרומה

לשמח את האשה בכל ימי החג

אברימי

חבר ותיק
הצטרף
1/1/25
הודעות
1,034
שמעתי על רב שאמר שהמצווה היא לקנות בגד וכד' לאשה בכל יום מימי החג, כיון שצריך לשמח את אשתו ברגל, ואם קונה לה בגד שלובשת רק יום אחד, הרי שהשאר הימים היא אינה שמחה מחמת זה, ולכן צריך לקנות לה בגד לכל יום מימות החג. (אא"כ קונה לה בגד ממש ממש יקר שאז יתכן שהשמחה מלווה אותה בכל ימי החג).

בפשטות חשבתי לדחות בכך שלא כתוב "חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו בכל הרגל", אלא "ברגל".
וכל אדם שתגיד לו: "אני צריך שבשבוע הקרוב תשמח אותי" יבין שאמור להביא לך משהו אחד שישמח אותך ולא בכל יום.
וכן לא שמענו על מעשה רב שנהג כך.

יש למישהו מקור לדברי אותו רב שטען כן, או דחיה ברורה לדבריו שאפשר לומר לו ולדחות אותו?
 
לכאורה הוא צודק,

שהרי מקור הדין של לשמח אשתו ברגל הוא מהגמ' (פסחים קט.) ושם הגמרא מדמה את שמחת האשה לשמחת האיש,

ושמחת האיש היא בבשר ויין. ובביהמ"ק השמחה היתה בבשר השלמים. והרי שלמי שמחה היו קרבים כל ימי החג.

וכן בימינו שאין ביהמ"ק - וכי דין שמחה הוא רק פעם אחת שאוכל בשר ויין?

כך גם נשים, החיוב לשמחן בכל יום ויום מהרגל.
 
חשבתי אולי להוכיח ממש"כ במשנה בכתובות סד: שצריך לתת לאשה "מנעלים ממועד למועד", שצריך לתת רק פעם אחת בכל חג.
אולם לכאו' זה אינו, שכן מנעלים אשה לובשת בכל ימי החג, ולכן י"ל דדי במה שקרונה לה מנעל אחד לחג. (וה"ה בתכשיט).
אבל החידוש הוא שאם קונה לה בגד, שידוע מ'מסכת נשים' שאינה לובשת את אותו בגד בכמה (או עכ"פ בכל) ימות החג, הרי שבכה"ג לא גרם לה לשמחה מחמת מתנתו בכל ימי החג.
ואמנם יש לדון מצד זה שבמתנה יש גם עניין של הערכה וכו', וזה בוודאי מלווה אותה כל ימי החג, ולא רק עצם השימוש במתנה עצמה.
 
באותו עניין,

בפשטות, נראה שלשמח את האשה היינו ע"י רכישת תכשיט או בגד,

העניין הוא בגמרא לא כ"כ משמע כן,

"ונשים במאי? תני רב יוסף: בבבל - בבגדי צבעונין, בארץ ישראל - בבגדי פשתן מגוהצין".

הרי בגדי פשתן מגוהצין לא משמע דווקא חדשים, אלא פשוט מגוהצין - וזה יכול להיות בכל יום ויום מימי החג.
 
באותו עניין,

בפשטות, נראה שלשמח את האשה היינו ע"י רכישת תכשיט או בגד,

העניין הוא בגמרא לא כ"כ משמע כן,

"ונשים במאי? תני רב יוסף: בבבל - בבגדי צבעונין, בארץ ישראל - בבגדי פשתן מגוהצין".

הרי בגדי פשתן מגוהצין לא משמע דווקא חדשים, אלא פשוט מגוהצין - וזה יכול להיות בכל יום ויום מימי החג.
עכ"פ בש"ע (תקכט, ב) כתוב כן במפורש: "והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו".
 
ראשי תחתית