א. יסוד הספק: האם פטור קטן הוא חסרון ב'גברא' או ב'שיעור'?
בעת עמדנו בפרשת מתן תורה, בה הפכו ישראל ל"ברי מצווה" וקיבלו עליהם עול תורה ומצוות, יש לחקור ביסוד פטורו של הקטן מהן.
איתא בגמרא (יומא עד.) דפליגי רבי יוחנן וריש לקיש בדין "חצי שיעור", וקיימא לן כרבי יוחנן דסבירא ליה שחצי שיעור אסור מן התורה משום ד"חזי לאצטרופי". מעתה ילה"ק: מדוע פטרה התורה את הקטן מן המצוות והאיסורים, והלא לכל הפחות נחשב מעשהו כ"חצי שיעור", ואם כן תיאסר עליו העבירה מן התורה אף בלא עונש?
סברא זו, המדמה את מעשה הקטן לחצי שיעור, אינה חקירה תיאורטית גרידא, אלא מצינו לה יסוד איתן בדברי ה
רשב"א (מגילה יט:), שכתב להדיא שקטן במצוות הוי כעין "חצי שיעור". ואם כן, אם חצי שיעור יונק את איסורו מן התורה, מדוע אין אנו אומרים שמעשה הקטן אסור הוא מדאורייתא, ורק מחמת חסרון שנים הופקע מעונש?
ב. חילוק ה'חקרי לב': בין חסרון כמותי לליקוי מהותי בדעת
ביישוב קושיא זו, ביאר בספר
'חקרי לב' (או"ח ח"ב עמ' ר"ח) יסוד עמוק בחילוק שבין חסרון "כמות" לחסרון "איכות". חצי שיעור נאסר מן התורה משום שהחפץ או המעשה הם בעצמותם חפצא של איסור, ורק ה"שיעור" הכמותי הוא שחסר בו. מה שאין כן בקטן, שאין פטורו נובע מחמת חסרון בשיעור המעשה, אלא מחמת
חסרון דעת. כיוון שאין לקטן דעת צלולה, הרי הוא כמי שאינו בגדר ציווי כלל, וליקוי זה ב"גברא" מפקיע את המעשה מלהיחשב אפילו כ"חצי" של מצווה או עבירה.
אולם מאידך, בשו"ת
'דברי יציב' (או"ח סי' מו) נקט בדרך המקבילה, שמעשה הקטן אכן נחשב כעין חצי שיעור, וזאת משום שסוף סוף הוא "בר אצטרופי" לכשיגדל, ויש במשמעות מעשיו כעת משום התחלה והכנה לחלות החיוב העתידית.
ג. ביאור ה'דבר יהושע': שיטת ר' יוחנן בסוגיית "להפרישו"
ביאור מחודש ומהדהד בזה כתב ב
שו"ת 'דבר יהושע' (סי' לד), ביישוב סוגיית הגמרא ביבמות (קיד.). שם נחלקו האם "קטן אוכל נבלות בית דין מצווים להפרישו", והנה ר' יוחנן הוא לשיטתו:
כיוון שר' יוחנן סובר שחצי שיעור אסור מן התורה, הרי שאיסור התורה מושתת על ה"חפצא" ולא רק על ה"גברא". ממילא, גם כשמעשה האיסור נעשה על ידי קטן שאין בו דעת שלמה, אין המעשה עומד בחלל הריק, אלא יש בו חלות של "איסור תורה" מצד חצי שיעור. כיוון שיש כאן איסור דאורייתא מהותי, שוב אין ביד בית הדין להעלים עין, ורמיא עלייהו חובה להפרישו.
נמצאנו למדים, שלפי ר' יוחנן, גדר "להפרישו" אינו רק דין צדדי במצות חינוך, אלא השלכה ישירה של איסור חצי שיעור – המלמדת שחלות התורה קיימת בחפץ האיסור גם כשעושהו עדיין לא הגיע לכלל דעת.
ועיין בזה עוד בס' 'מרב כל' המקיף וכולל סוגיית חצי שיעור בצורה מאלפת, שהרחיב היריעה אף בנידון זה, עיין
הספר הנפלא מרב כל
