עלון 'אשכול יוסף'

[אשכול יוסף]

סגולת הזיכרון ו10 תירוצים בפרשה

 

[אשכול יוסף]

"אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽה' וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽה'" (ט"ו א')​

10 תירוצים בעלון השבועי "אשכול יוסף":
איך הזכירו ישראל בשירת הים שם ה' לאחר תיבה אחת באומרם: "אשירה לה'" והלא אין מזכירים ישראל את השם אלא לאחר ב' תיבות ומלאכי השרת לאחר ג' תיבות?
בית המדרש למתיקות ועריבות התורה​

 

[אשכול יוסף]

"וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו" (י"ח א')

הלא מיליארדי אנשים מכל האומות בעולם שמעו את הניסים שאירעו לישראל ביציאת מצרים, קריעת הים ומלחמת עמלק ומדוע רק יתרו שמע ובא להתגייר?
5 תירוצים בגיליון המצורף:​

 

[אשכול יוסף]

משפטים

 

[אשכול יוסף]

11 תירוצים מדוע נשים חייבות בבניית בית המקדש והלא אין בונים בלילה

 

[אשכול יוסף]

מדוע לא היה נח לחכמים במעשהו של יוסף בן סמאי שמשום כבוד שבת מנע מהגויים לכבות את השריפה שפרצה בחצירו?
חידות ועוד

 

[אשכול יוסף]

העלון השבועי "אשכול יוסף" לפרשת ויקרא תשפ"ו

 

[אשכול יוסף]

פנינים וחידושים על הגדש"פ, פיקנטי ומיוחד לליל הסדר: לשלוף ולנאום​

 

[אשכול יוסף]

פרשת שמיני: איזה מכשול שייך בברכת כהנים שלכן צריכים הכהנים להתפלל ולבקש שלא יהיה בברכתם מכשול ועוון?
ועוד עניינים הקשורים לספירת העומר​

 

[אשכול יוסף]

"וּבִמְלֹ֣את׀ יְמֵ֣י טָהֳרָ֗הּ לְבֵן א֣וֹ לְבַת֒ תָּבִ֞יא כֶּ֤בֶשׂ בֶּן־שְׁנָתוֹ֙ לְעֹלָ֔ה וּבֶן־יוֹנָ֥ה אוֹ־תֹ֖ר לְחַטָּ֑את אֶל־פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵֽן" (י"ב ו')

מה פשעה וחטאתה של היולדת שצריכה להביא קרבן חטאת?​

על מי רק האבא מתאבל ולא האחים והאחיות ולא הבנים ולא הבנות?

קישור לשיעורי המחברhttps://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/ravs/2441/1/1​

 

[מאמין בניסים]

מה פשעה וחטאתה של היולדת שצריכה להביא קרבן חטאת?​

נדה ל"א ב'

שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קרבן, אמר להן בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה לפיכך אמרה תורה תביא קרבן.

 

[אשכול יוסף]

"וַיְדַבֵּ֤ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקָרְבָתָ֥ם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻֽתוּ" (ט"ז א')

11 תירוצים: יש להפליא ולהשתומם איך יתכן שנדב ואביהוא שהיו צדיקי הדור ובמיתתם כיפרו על דורם ונתקדש המשכן, אמרו על משה ואהרן: אימתי ימותו שני זקנים הללו ואנחנו ננהיג את הדור?? ​

 

[אשכול יוסף]

"וַיְדַבֵּ֤ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקָרְבָתָ֥ם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻֽתוּ" (ט"ז א') העלון השבועי "אשכול יוסף" לפרשת אחרי מות:
11 תירוצים: איך יתכן שנדב ואביהוא שהיו צדיקי הדור ובמיתתם כיפרו על דורם ונתקדש המשכן, אמרו על משה ואהרן: אימתי ימותו שני זקנים הללו ואנחנו ננהיג את הדור??
מצ"ב גיליון נוסף: עם 70 קושיות על מעשה רשב"י במערה

"המערה"​

?הדים רבים בכל רחבי הארץ עם הופעת הספר החדש שרבים ציפו לו: "המערה" | גילויים חדשים, הברקות והרחבה וליבון במעשה רשב"י בהיותו במערה 13 שנים | אוצר ייחודי ומקיף על מעשה רשב"י השופך אור חדש בכל המעשה | מעשה רשב"י בהיותו במערה עם 70 קושיות חזקות על המעשה | על כל קושיא תירוצים רבים! | בנוסף: הרחבה בענייני רשב"י, ההילולא, והעליה מירונה | מנהגי ל"ג בעומר | וגם הרהורים בעקבות אסון הר מירון לתקפ"ץ | מאת המחבר והיוצר הגאון רבי יוסף חי סימן טוב שליט"א ראש ישיבת "כרם יוסף" ומחבר סדרת הספרים "אשכול יוסף" עה"ת וכרם יוסף על הש"ס |





?גדולי ישראל שליט"א: ספר "המערה" מיוחד מאד ברוחב היקפו ובעומק עיונו, ומחזק הלבבות לשקידת התורה ועמלה, מגלה את אור תורתו של רשב"י באור יקרות המרומם ומגדל השאיפות לחיים צרופים של עמל התורה | בעז"ה ספר "המערה" יתקבל באהבה וחיבה ויביא תועלת לכל המשתוקקים להתרומם בדרך של אורח חיים למעלה למשכיל. כך דברי גדולי ישראל שליט"א בהסכמותיהם הנלהבות לספר "המערה" | להביט בקצה האש של הרשב"י ולהרגיש במערה | הביאו ברכה לביתכם!



ספר "המערה" מעורר בימים אלו גלים אדירים בכל רחבי הארץ, עם רוח התחדשות על המעשה המפורסם של רשב"י בהיותו ספון וטמון ב"מערה" 13 שנה.

לא נוכל להגדיר במילים את ייחודיותו וגודל היצירה של הספר החדש "המערה", אולם מתוך דבריו הקצרים של המחבר והיוצר בהקדמתו לספר "המערה", נוכל לקבל סקירה קצרה קולעת אל המטרה, כדלהלן:

הספר הנוכחי "המערה" אשר אני נותן לפניכם היום בס"ד, סובב והולך על ענייני הרשב"י הפרוסים ברחבי הש"ס, ובייחוד בסוגיא דמעשה רשב"י שברח למערה מפני המלכות, ועסק בתורה במסירות נפש עילאית שלוש עשרה שנה כשכל גופו טמון בחול, יחד עם בנו רבי אלעזר, מתוך התנזרות מוחלטת מכל תענוגי וענייני עולם הזה. ועוד עניינים נפלאים, כאשר תחזה עיני המעיין במישרים. מערכות של קושיות חזקות ותירוצים רבים, דברים נפלאים ומרתקים, השזורים בפנינים יקרים, מתוקים מדבש ונופת צופים, מתורתם של גדולי וגאוני הדורות, בתוספת נופך מרובה בס"ד רבה.

ההתבוננות והעיסוק במעשה רשב"י במערה, שהשליך אחר גבו כל ענייני העולם, והמית עצמו בתורה הקדושה, שלוש עשרה שנה ברצף, מבלי להרגיש או לטעום דבר וחצי דבר מענייני עולם הזה, עד שנעשה כל גופו קודש קודשים, דבר זה מהביל את כל ענייני העולם הזה, וממחיש כשמש הזורחת, שהעולם הזה כלו הבל הבלים, וכל כסף וזהב לא ישוו למילה אחת של תורה, בבחינת "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף". על כן, מלבד התועלת העיונית והלמדנית בחיבור הנוכחי, הרי שבין השורות מבצבץ השראת חיזוק לשקידת ויגיעת התורה, כי אין לך חיזוק גדול ודוגמא מוחשית לאהבת תורה יותר מעובדא דרשב"י במערה.

והנה כבר כשני עשורים, ייחדתי שיעור ביום הילולא דרשב"י לפני התלמידים בלימוד סוגיית מעשה רשב"י במערה, והיינו יושבים בצוותא ומפלפלים ונושאים ונותנים, ומתענגים בתורה מתוך חדוותא דאורייתא ושמחה רבה. ובכל שנה התחדשו בס"ד עוד דברים נפלאים, וקובץ על יד ירבה, עד שבחלוף השנים הגיעו הדברים לכדי ספר שלם, ואקווה שבעז"ה יהיו הדברים לתועלת בקרב תופסי התורה ושוחריה.

בנוסף, בעז"ה יהיו הדברים לתועלת מגידי שיעורים ומרביצי תורה, לתבל דבריהם בדברי תורה נעימים, דברים ערבים על שומעיהם, שיחושו הכל וירגישו מתיקות ועריבות טוב התורה. כפי שנוכחתי וראיתי שלימוד זה היווה עבור התלמידים תחליף לעליה מירונא, להמשיך את השקיעות התורה מבלי לצאת מכותלי הישיבה, והיינו מרגישים בחינה גבוהה מההשתטחות על הציון, כמו שכתבו בסה"ק שטוב יותר לעיין בתורת הצדיק מלהשתטח על קברו, כי על ידי העיון בתורתו מתעלה יותר בחינת וקדושת והשפעת שורש נשמתו להידבק בנשמת הצדיק. ומצינו בגמרא ב"ק (טז:) גבי חזקיהו מלך יהודה, "וכבוד עשו לו במותו" (דברי הימים ב' ל"ב), שהושיבו ישיבה על קברו, שיעסקו שם התלמידים בתורה. ורש"י בסוף יבמות (קכב.), כתב בשם תשובת הגאונים שאדם גדול שמת היו מתקבצים ת"ח מכל המקומות מידי שנה ובאים עם שאר העם, ללמוד ולהושיב ישיבה על קברו לכבודו. הרי שעיקר המעלה לעסוק בתורת הצדיק, יותר מלהשתטח על קברו. ובנוסף עי"ז מובטח שימליץ טוב, כמו שכתב בספר חסידים (סימן רכ"ד), שכל האומר דבר שמועה מפי הצדיקים, הרי הם מתפללים עליו בעולם האמת ומליצים עליו טובה. וראה מ"ש עוד בזה בסימן ל"ח. עד כאן מדברי המחבר והיוצר בהקדמתו לספר "המערה".

הקריאה המרתקת והלימוד המופלא בספר "המערה", מכניסה את הקורא לתחושה מופלאה, כאילו רשב"י והמערה כאן ועכשיו, וכאילו יושב הוא לציד של התנא האלקי רשב"י זיע"א. נושאים מרתקים ומגוונים, כמו למשל האם רשב"י רחץ במשך 13 שנות שהותו במערה? מדוע ל"ג בעומר הוא יום שמחה? האם מבטלין ת"ת לעליה מירונה? מהו טעם שריפת המדורות בל"ג בעומר?

עוצמת ספר "המערה" באה לידי ביטוי בכך שהספר אינו עוסק דוקא בענייני ל"ג בעומר, אלא הרבה במשנתו של הרשב"י והרחבה גדולה במעשה רשב"י בהיותו טמון במערה 13 שנים. כשם שרשב"י ומירון הם מנת חלקם של כולם וכל ימות השנה, כך ספר "המערה", עונה לדרישתם של כולם, רבנים, דרשנים, מגידים, תלמידים, ועמך בית ישראל, ולכל ימות השנה!

בין 70 הקושיות שנקבצו ובאו בספר "המערה" על ידי המחבר והיוצר הגאון רבי יוסף חי סימן טוב שליט"א ראש ישיבת "כרם יוסף" ומחבר סדרת הספרים "אשכול יוסף" על התורה, "כרם יוסף" על הש"ס, "טבעת יוסף" חופה וקידושין", "שלהבת יוסף חי" ועוד: הרי אסור לדבר בשבח עובדי עבודה זרה, והיאך ר' יהודה דיבר בשבח מלכות רומי? למה ר' יוסי שתק ולא הביע דעתו, אם כדברי ר' יהודה או כרשב"י? היאך רשב"י גינה את מלכות רומי בפני יהודה בן גרים, שהיה בן גר וגיורת? למה מסדרי התלמוד, קבעו וחתמו בתלמוד את שמו של יהודה בן גרים, ולא חששו לאיסור לשון הרע? מדוע מלכות רומי לא העלתה לגדולה גם את יהודה בן גרים, כמו שהעלתה את ר' יהודה בר אלעאי? מדוע ראתה מלכות רומי בדברי רשב"י גנאי גדול, עד כדי גזירת דין מוות? למה נטמן רשב"י, ולא מסר נפשו על קידוש השם? למה רשב"י לקח עמו למערה את בנו ר"א, וגרם צער לו ולאמו? מדוע נענש רשב"י שהוצרך לגלות, והלא הביע דעת תורה כנגד מלכות רומי, וכל כוונתו היתה לקנא קנאת ה'? היאך מתחילה ברח רשב"י לבית המדרש, והלא זה המקום הראשון שהרומיים יחפשוהו שם? למה אשת רשב"י היתה מביאה להם רק לחם ומים, ולא הביאה להם מאכלים משובחים? היאך רשב"י ור"א נהנו ממעשה ניסים? היאך היה מותר לרשב"י לאכול מעץ החרובים ולא חשש לאיסור ערלה? למה ברא להן הקב"ה דוקא עץ חרובים ומעיין מים, ולא פירות משובחים יותר? מדוע לא נעשה נס לרשב"י ור"א גם במלבושים? היאך בשבת הטמינו עצמם בחול, ולא חששו לאיסור השוואת גומות ובונה וסותר? כאמור כל אלו רק חלק מהקושיות, ועוד עשרות קושיות, ועל כל קושיא תירוצים רבים. את ספר "המערה" ניתן להשיג בחנויות הספרים המובחרות, ובטלפונים: 054-84-60007/8 או 02-5373570

בהרמונותיה דהמחבר, לאלפי קוראנו היקרים, הננו להביא כאן טעימות מתוך הספר, כדלהלן:

למה המלכות לא העלתה את יהודה בן גרים לגדולה?​

מכאן רואים שהמדבר לשון הרע ורכילות, ועל אחת כמה וכמה אם הולך רכיל ומפיצם לרבים, לא יהיה לו מכך שום תועלת וריווח. ואף שיהיו בדבריו דברי חנופה למלכות וגדוליהם, בכל זאת לא תצמח לו מכך ישועה או תועלת, ולא יועילו דבריו לגדלו או לרוממו. ואדרבה סוף דבר שנענש ר' יהודה בן גרים על ידי רשב"י שנעשה גל של עצמות. ורק רבי יהודה ברבי אלעאי שאמר את דבריו לשם שמים, ולא כדי להחניף למלכות חלילה, עלה ונתגדל. וכן מצינו בעובדא דבר קמצא שהלך לפני הקיסר והלשין שמרדו בו היהודים, סוף דבר שעל ידו חרב הבית, ולא מצינו שהעלוהו לגדולה. וראה בזה בספר "המערה" 7 יישובים.

מדוע מלכות רומי גזרה על רשב"י דין מוות?​

יש להבין מדוע מלכות רומי ראתה בדברי הרשב"י מרידה במלכות, במה שאמר שכל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן, תקנו שווקין להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס, והלא רשב"י אמר שהם גזלנים או חמסנים, רק טען שעושים הכל להנאתם ולצורך עצמם, ולא היה בדבריו כדי ביזיון וקצף כל כך לדונו כמורד במלכות, ולרדוף אחריו להורגו, ולא נחה דעתם עד שמת הקיסר והתבטלה הגזירה, והלא דבריו לא היו חמורים כל כך?

ויש ליישב בס"ד שמלכות רומי ראתה בדברי רשב"י מרידה במלכות, כיון שלפי דבריו שכל מעשיהם בבניית הגשרים הכרכים והשווקים רק להנאת עצמם, ליטול בהם מיסים ולא לטובת בני המדינה, א"כ יש בזה סברא שעל פי דין אין חיוב מבחינת ההלכה לשלם מס למלכות, ויש בדברי רשב"י היתר ליהודים להעלים מתשלום המס, כיון שלא דואגים באמת לצרכים של בני מדינתם, אלא משקיעים רק בדבר שיש להם מזה תועלת ורווח, ועוד לפי שהיו משקיעים את תשלומי המיסים לדבר עבירה להשפיע את תרבותם, ורמז רשב"י דבריו אלו במה שאמר שעושים שווקים להושיב בהם זונות, ובזה חלק רשב"י על רבי יהודה ששיבח מעשיהם ולדעתו אסור היה להעלים מס ממלכות רומי, ולכך העלו את רבי יהודה לגדולה, וראו בדברי רשב"י מרידה במלכות. וראה בזה בספר "המערה" 5 יישובים.

מדוע רשב"י ברח ולא קידוש השם למות?​

בשו"ת שבות יעקב (ח"ב סי' ק"ו) מקשה, מדוע רשב"י ברח מפני גזירת המלכות ונטמן במערה ולא מסר עצמו על קידוש השם?

החת"ס (לך לך) הקשה, שמצינו שאברהם אבינו מסר נפשו והשליך עצמו מנגד, שיבר צלמי נמרוד ועמד נגדו, ולמה לא עשה כן בהיותו בארץ כנען שהיתה מלאה גילולים, ואין לך עץ רענן שלא היה תחתיו עבודה זרה כמבואר בגמרא (ע"ז מה.), ולא מצינו ששיבר אליליהם, אלא אדרבה השתחווה לבני חת ונכנע להם. וביאר שבאור כשדים כיון שלא שמעו לקולו כלל, ולא הועיל בכל תוכחותיו ולא עשה נפשות כמו שעשה בארץ, ולא היה שם מכיר ה' כי אם הוא, על כן לא נמנע להפרישם מעבודה זרה, כי אם ימיתוהו, אין לו ממה לירא. אך בארץ ישראל אחר שקרא בשם ה' ונתגדל שמו, וקבלו ממנו רבבות ועשה נפשות הרבה, כמו שכתב הרמב"ן (ב' וח'), לכן לא היה לו רשות למסור נפשו להתגרות בעובדי עבודה זרה, כי אם ימיתוהו מה יעשו כל אותם תלמידים הסמוכים על הוראתו ותורתו, ואין לומר יסמוך על הנס, כי אין זה מדת חכמים, כי אולי לא יעשה לו נס רק מוסר עצמו למיתה, וזה אין לו רשות אם מפסיד לתלמידים.

לאור זה תירץ בס' כתב אמת (ח"ג עמ' ס"ב בהערה), שמטעם זה רשב"י לא רצה למסור נפשו למיתה, כדי שלא ימנע מלהרביץ תורה לתלמידיו, לאחר שינצל מידי הקיסר. וראה בזה עוד יישובים בספר המערה".

מדוע רשב"י לקח עמו למערה את רבי אלעזר?​

נראה בס"ד שבדוקא רשב"י לקח עימו את רבי אלעזר למערה, שאם בברחו כאשר יסתר במסתרים תעבור או תבוא אשה במקומו, לא יעבור על איסור ייחוד, וכדאיתא במשנה בקידושין (פ:) לא יתייחד אדם עם שתי נשים, אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים. ובגמרא איתא, אמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא בכשרים, אבל בפרוצים אפילו עם עשרה אסור להתייחד. ומבואר שמדינא דגמרא מותר לשני אנשים להתייחד עם אשה אחת, ורק אחר כך בדור האמוראים המאוחר יותר מצינו בגמרא (שם פא.) שאמרו דהיינו דוקא בכשרים כגון רבי חנינא בר פפי וחביריו, כרבי צדוק ורב כהנא (רש"י), אבל רב ורב יהודה לא החזיקו עצמם לכשרים כמותם. ועל כן ניחא בזה הטעם שרשב"י לקח את רבי אלעזר יחד איתו למערה כדי שלא יהיה חשש איסור ייחוד, אם תבוא אשה לפניהם.

ולעניין הלכה נחלקו בזה מרן השו"ע והרמ"א (אבה"ע סי' כ"ב ס"ה), שלדעת השו"ע אסור לאשה אחת להתייחד אפילו עם אנשים הרבה, עד שתהיה אשתו של אחד מהם שם שהיא משמרתו. מכיון שהאידנא אין לנו דין כשרים כגדולי רבותינו האמוראים להתייחד אשה אחת עם שני אנשים, אך הרמ"א כתב דאשה אחת מתייחדת עם שני אנשים כשרים, אם הוא בעיר וסתם אנשים כשרים הם.

והנה אע"פ שבדרך צריכין להלך שלושה יחד כמבואר בגמרא שם, שמא אחד יצטרך לפנות על צידו להסך רגליו, מכל מקום עיקר הליכתו של רשב"י היתה כדי לקבוע ישיבתו במקום אחד, ועוד דלא יכול היה לקחת עימם בשביל הדרך עוד אדם אחר, משום חשש פקוח נפש שאחר כך יתגלה על ידו מקום מושבם. ובלא"ה לק"מ דכל מה שצריך שלושה בדרך, היינו דוקא כשיש אשה עמהם, אבל כאן לא היתה עמהם אשה, אלא רק חשש רחוק שמא בשבתם במערה תזדמן לפניהם אשה, ועל כן לא היו צריכים להיות שלושה. וראה בזה 10 יישובים בספר המערה".

כאמור את ספר "המערה" ניתן להשיג בחנויות הספרים המובחרות, ובטלפונים: 054-84-60007/8 או 02-5373570

הביאו ברכה לביתכם!​

 

[אוצרות התורה]

יישר כוח כל מילה ממש יהלום

 

[אשכול יוסף]

לשאלת רבים: את ספר "המערה" ניתן להשיג בכל חנויות הספרים, הפצה ראשית "גיטלר" לפרטים נוספים 05484-60007/8

 

[מה לך נרדם]

ממליץ לכולם בחום על ספר המערה על רשב"י - שנה שעברה הכרתי את הספר ורכשתי אותו בחנות מוריה באשקלון הרגשתי התעלות כמו ממש בציון רשב"י כל החברים והמשפחה התלהבו מהפנינים קושיות ותירוצים.