רש"י על הפסוק: "וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת" (כד, ח') כותב: "וקח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא".
ומאידך, כשאליעזר אמר: "וְאִם לֹא הַגִּידוּ לִי וְאֶפְנֶה עַל יָמִין אוֹ עַל שְׂמֹאל" (פס' מט), כותב רש"י: "על ימין - מבנות ישמעאל. על שמאל - מבנות לוט.
א"כ נשאלת השאלה, למה אמר מבנות ישמעאל ומבנות לוט אם אברהם אמר שיקח מבנות ענר אשכול וממרא?
ראשית יש לציין שגם הרא"ם – ר' אליהו מזרחי שאל שאלה זו והותיר בצריך עיון.
כתב ר' ישראל איסרלן בעל תרומת הדשן, שאליעזר אמר כך כדי לפייסם ושיתנו לו את רבקה בזריזות, כלומר, שאם תמאנו ותתרשלו אני אפנה למי שסמוך, כיון שאם באתי עד אליכם בגלל שרוצה להתחתן רק עם משפחתו, הרי שגם לוט וישמעאל הם ממשפחתו, והוא לא צריך דווקא אתכם.
ובספר "חקל יצחק" כתב שאם הם היו יודעים שהוא לא יכול לקחת מלוט ומישמעאל, הם לא היו נותנים לו את רבקה, כי הם היו יודעים שאברהם לא יקח מהכנעני, ואם גם מלוט וישמעאל לא, הרי שלא יהיה ליצחק עם מי להתחתן, ולא יתרבה הקדושה, והם לא ידעו שענר אשכול וממרא הם בעלי בריתו עובדי השי"ת, ולכן כששמעו שיש לו רשות ללכת לישמעאל ולוט, ובין כך יתרבה זרע הקדושה, מיד נתנו לו את רבקה.
ודבר דומה כתב בתפארת ציון על המדרש רבה, שמכיון שאליעזר חשש שאם ישמעו שאברהם רוצה אשה דווקא ממשפחתו, וכשידעו שרבקה מצאה חן בעיניו, יבקשו תואנה כדי להרבות לה מוהר ומתן, לכן אמר להם שיכול ללכת לישמעאל ולוט שהם גם ממשפחתו.
הגור אריה תירץ, שכשאברהם אמר לאליעזר לקחת ממשפחתו זה כולל את לוט וישמעאל, רק שאם לא ימצא ממשפחתו כלל, היינו לא אצל בתואל (שזה מארצו וממולדתו) ואח"כ גם לא אצל לוט וישמעאל, אז יקח מענר אשכול וממרא, ולכן כשאמר להם, אמר להם את השלב הראשון שזה לוט וישמעאל. וכ"כ בספר נזר הקודש.
וגם בהדר זקנים לבעלי התוספות נראה ששאל שאלה זו, ואני קצת מסביר מעצמי, אז אם אני לא מדייק, איתי תלין משוגתי. הוא תמה על רש"י שכתב שיקח מענר אשכול וממרא אע"פ שהיו כנענים, וכתב שמה שהתיר לקחת את ענר אשכול וממרא, זה לא שהיו כנענים, כיון שמה שכתוב (י"ד, י"ג) "אלוני ממרא האמורי", המילה "אמורי" לא הולכת על ממרא, אלא על "אלוני", כלומר ש"אלוני" היתה בארץ האמורי. (אגב, גם בדעת זקנים כתוב שענר אשכול וממרא לא היו כנענים), וא"כ יש לבאר שבאמת אין בעיה לקחת מהם, רק שקודם יש לו לקחת ממשפחתו כפי שהשביע אותו, שזה כולל את לוט וישמעאל, רק שאם לא ימצא ממשפחתו, יקח מענר אשכול וממרא.
וגם ראיתי שבחידושי מרן הגר"ח קניבסקי נשאל שאלה זו, והשיב "איזה מהן שיהא ראוי יותר".
ובהערות בנו שם כתב שלכאו' אין קושיא, כיון שאברהם ציווהו לקחת ממשפחתו, ולא אמר לו אם לקחת מבתואל או מלוט או מישמעאל, ולכן למשפחת בתואל אמר שאם הם לא ירצו הוא יקח מלוט או מישמעאל, אבל אברהם אמר לו שאם לא ימצא ממשפחתו, והיינו מבתואל ומלוט ומישמעאל, אז יקח מענר אשכול וממרא.
ומאידך, כשאליעזר אמר: "וְאִם לֹא הַגִּידוּ לִי וְאֶפְנֶה עַל יָמִין אוֹ עַל שְׂמֹאל" (פס' מט), כותב רש"י: "על ימין - מבנות ישמעאל. על שמאל - מבנות לוט.
א"כ נשאלת השאלה, למה אמר מבנות ישמעאל ומבנות לוט אם אברהם אמר שיקח מבנות ענר אשכול וממרא?
ראשית יש לציין שגם הרא"ם – ר' אליהו מזרחי שאל שאלה זו והותיר בצריך עיון.
כתב ר' ישראל איסרלן בעל תרומת הדשן, שאליעזר אמר כך כדי לפייסם ושיתנו לו את רבקה בזריזות, כלומר, שאם תמאנו ותתרשלו אני אפנה למי שסמוך, כיון שאם באתי עד אליכם בגלל שרוצה להתחתן רק עם משפחתו, הרי שגם לוט וישמעאל הם ממשפחתו, והוא לא צריך דווקא אתכם.
ובספר "חקל יצחק" כתב שאם הם היו יודעים שהוא לא יכול לקחת מלוט ומישמעאל, הם לא היו נותנים לו את רבקה, כי הם היו יודעים שאברהם לא יקח מהכנעני, ואם גם מלוט וישמעאל לא, הרי שלא יהיה ליצחק עם מי להתחתן, ולא יתרבה הקדושה, והם לא ידעו שענר אשכול וממרא הם בעלי בריתו עובדי השי"ת, ולכן כששמעו שיש לו רשות ללכת לישמעאל ולוט, ובין כך יתרבה זרע הקדושה, מיד נתנו לו את רבקה.
ודבר דומה כתב בתפארת ציון על המדרש רבה, שמכיון שאליעזר חשש שאם ישמעו שאברהם רוצה אשה דווקא ממשפחתו, וכשידעו שרבקה מצאה חן בעיניו, יבקשו תואנה כדי להרבות לה מוהר ומתן, לכן אמר להם שיכול ללכת לישמעאל ולוט שהם גם ממשפחתו.
הגור אריה תירץ, שכשאברהם אמר לאליעזר לקחת ממשפחתו זה כולל את לוט וישמעאל, רק שאם לא ימצא ממשפחתו כלל, היינו לא אצל בתואל (שזה מארצו וממולדתו) ואח"כ גם לא אצל לוט וישמעאל, אז יקח מענר אשכול וממרא, ולכן כשאמר להם, אמר להם את השלב הראשון שזה לוט וישמעאל. וכ"כ בספר נזר הקודש.
וגם בהדר זקנים לבעלי התוספות נראה ששאל שאלה זו, ואני קצת מסביר מעצמי, אז אם אני לא מדייק, איתי תלין משוגתי. הוא תמה על רש"י שכתב שיקח מענר אשכול וממרא אע"פ שהיו כנענים, וכתב שמה שהתיר לקחת את ענר אשכול וממרא, זה לא שהיו כנענים, כיון שמה שכתוב (י"ד, י"ג) "אלוני ממרא האמורי", המילה "אמורי" לא הולכת על ממרא, אלא על "אלוני", כלומר ש"אלוני" היתה בארץ האמורי. (אגב, גם בדעת זקנים כתוב שענר אשכול וממרא לא היו כנענים), וא"כ יש לבאר שבאמת אין בעיה לקחת מהם, רק שקודם יש לו לקחת ממשפחתו כפי שהשביע אותו, שזה כולל את לוט וישמעאל, רק שאם לא ימצא ממשפחתו, יקח מענר אשכול וממרא.
וגם ראיתי שבחידושי מרן הגר"ח קניבסקי נשאל שאלה זו, והשיב "איזה מהן שיהא ראוי יותר".
ובהערות בנו שם כתב שלכאו' אין קושיא, כיון שאברהם ציווהו לקחת ממשפחתו, ולא אמר לו אם לקחת מבתואל או מלוט או מישמעאל, ולכן למשפחת בתואל אמר שאם הם לא ירצו הוא יקח מלוט או מישמעאל, אבל אברהם אמר לו שאם לא ימצא ממשפחתו, והיינו מבתואל ומלוט ומישמעאל, אז יקח מענר אשכול וממרא.
