"אליבא דהלכתא" מהו?

[בקצרה ממש]

דברו כאן אם בישיבות לומדים אליבא דהלכתא או לא,
השאלה לפי כן צריכה להיות מה זה "אליבא דהלכתא"?
יש הרבה מה לאריך,

בקיצור נמרץ - להוליך את הסוגיא במהלך נכון !
כלומר, שכל השתלשלות הדברים תהיה ברורה ללומד, החל מיסודות הדין עד מסקנת הסוגיא.

לא צריך להוציא הלכה למעשה כדי ליחשב "אליבא דהלכתא",
"הלכה למעשה", זה שלב הבא שהוא בעצם חותם את ה"אליבא דהלכתא", סוגיא ביבמות שהלומד הבין בצורה ברורה הכל, גם אם הוא לא התיר עגונה בסוף, זה אליבא דהלכתא.

בכל הישיבות ובכל הבתי מדרש לומדים "אליבא דהלכתא", כל אחד בדרכו שקיבל מרבותיו,
מי שלא לומד כדי לסיים את הסוגיא בהבנה ברורה, ברור שצריך לעשות בדק בית ולהתחזק במצוות תלמוד תורה

 

[MMH]

מה זה "אליבא דהלכתא"?
להוליך את הסוגיא במהלך נכון !
כלומר, שכל השתלשלות הדברים תהיה ברורה ללומד, החל מיסודות הדין עד מסקנת הסוגיא.

מעניין אותי לקבל הבהרות, ואשמח אם יהיה מי שיסכים לרדת לרזולוציות נמוכות יותר.

כיון שההגדרות הכלליות האלו כמו 'להוליך את הסוגיא במהלך נכון',

לא מסבירות בכלל מה עושים? ואיך עושים? וכל אחד יאמר על עצמו שהוא 'מוליך את הסוגיא'...

הבאת לדוגמא את מסכת יבמות, הרי דפים על דפים שם אין בהם שום נפק"מ להלכה.

והדיונים המעמיקים בהגדרות של הדחיה בעדל"ת רחוקים מאוד מלימוד של 'אליבא דהלכתא'.

אפשר לשים לב לדברים כאלו די בקלות, פשוט לבדוק מה יש ברי"ף וברא"ש על אותם סוגיות.

אשמח לקבל תשובה ממי שלומד בשיטה כזו:

1. האם בכלל מנסים להבין את ההו"א שבמהלך השקו"ט? או שלא רואים בזה שום צורך.

2. האם בכלל מנסים להבין את שיטת התנא / אמורא שלא נפסק להלכה?

3. מה 'עושים' כשלומדים דפי גמ' שכל כולם הוא דרשות מפסוקים לדינים ברורים? (כמו בפרק ראשון של מסכת שבועות)?

4. האם יש 'טעם' וצורך ללמוד את דברי תוס' (ושאר ראשונים) כאשר הם עוסקים בדברים שין בהם שום נפק"מ הלכתית?