ויצויין עוד מה שסיפר הרב שלמה הופמן זצ"ל (שלמה משנתו עמ' 259): "המעשה אירע בהיכלה של ישיבת פוניבז' בחדש טבת ה'תשי"ד, עת נערך באולם הספד לזכר אישיותו הנערצת של מרן המשגיח רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל בעל 'מכתב מאליהו'. אחד הספדנים שהתכבד לשאת דברים היה הרב הראשי רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל שהיה מיודעו של הרב דסלר עוד מימי שהותם המשותפת על אדמת אנגליה. הרב שלמה הופמן זצ"ל ניצב לו בקרבת הפתח, מאזין בקשב רב לדברי ההספד, ולפתע הבחין בידידו, אברך צעיר וחם מזג, שנכנס בסערה להיכל ואבני דרך גדולות בידיו החסונות. רבי שלמה [שהיה נמוך קומה ודל גוף] תפס בחזקה בשתי ידי הנכנס ושאלו תבעו 'לאן אתה רץ?'. הלה הביט חפוזות בשואל והשיב 'אני רץ לזרוק אבנים על הרב הרצוג ה'ציוני'... והרי יודע אתה שהרב הרצוג תלמיד חכם ואסור לבזות תלמיד חכם!' החזיר לו ר' שלמה בעודו אוחז בו בחזקה [ועוצמת כח הריכוז הנודעת של הרב הופמן מכריעה את הכף והכפות...]. היום אין לו דין ת"ח, אחרי שהוא מבזבז זמנו על כל ענייני הרבנות... השיב האברך. האם שאלת בזאת שאלת חכם טרם תסכן עצמך ב'נקרא אפיקורס'?, הקשה ר' שלמה. ולא הרפה הרב הופמן מהנ"ל עד אשר הסכימו שניהם לבוא ולהתדיין בענין עם הגאון רבי אהרן קטלר זצ"ל. ולכשבאו אל הרב קטלר, אמר להם גדול הדור את ה'פסק' כדלהלן: כי כל ת"ח שבכל רגע פנוי שלו הוא עוסק בתורה, דין ת"ח יש לו על כל דיניו ומשפטיו, ומפני שיודע הוא ומכיר את הרב הרצוג, העיד רבי אהרן, שהוא בקי וחריף בתורה, וכי לפי ידיעתו, הרב הראשי מנצל כל עיתותיו הפנויות לעסק התורה ודאי שיש לו דין ת"ח, ולפיכך אכן יש להזהר בגחלתו..." [ובספר שיחות עם ר' שלמה הופמן (עמ' קמ"ד?) כתב שהגר"א קוטלר יסד את דבריו על דברי שו"ת הרא"ש (כלל ט"ו סי' י') -
].
