מדרש רבה מפליא - ת"ח העוסק בצרכי ציבור

[תורת אמת]

שמות רבה (וילנא) פרשה ו סימן ב (פרשת וארא)
ב דבר אחר וידבר אלהים אל משה, הה"ד (קהלת ז) 'כי העושק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה', כשחכם מתעסק בדברים הרבה מערבבין אותו מן החכמה, ויאבד את לב מתנה מן התורה שניתנה מתנה בלבו של אדם, ד"א כי העושק יהולל חכם המתעסק בצרכי צבור משכח תלמודו, אמר ר' יהושע בן לוי ס' הלכות למדני ר"י בן פדייה בחרישת הקבר, וכולן נשתכחו ממני בשביל שהייתי עוסק בצרכי צבור.

 

[כהנא דמסייע]

המתעסק בצרכי צבור משכח תלמודו

ידוע מה שאמר החזון איש לרב הרצוג, שהתאונן שמשכח תלמודו.

ואכן זה לא פשוט בכלל.

 

[תורת אמת]

ידוע מה שאמר החזון איש לרב הרצוג, שהתאונן שמשכח תלמודו.

?

 

[כהנא דמסייע]

?

אולי אני לא מדייק כל כך, אבל כך שמעתי מחתנו של הגרא''ד אוירבך ששמע ממנו.

אבל בערך כך:

הרב הרצוג אמר לחזון איש שהוא מרגיש שבזקנותו הוא משכח תלמודו,

והחזון איש אמר לו, שזה לא קשור לזקנה כי זקני ת''ח וכו'

אלא שאם אדם רוצה לשכח תלמודו שיהיה רב..

 

[שלום]

שמות רבה (וילנא) פרשה ו סימן ב (פרשת וארא)
ב דבר אחר וידבר אלהים אל משה, הה"ד (קהלת ז) 'כי העושק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה', כשחכם מתעסק בדברים הרבה מערבבין אותו מן החכמה, ויאבד את לב מתנה מן התורה שניתנה מתנה בלבו של אדם, ד"א כי העושק יהולל חכם המתעסק בצרכי צבור משכח תלמודו, אמר ר' יהושע בן לוי ס' הלכות למדני ר"י בן פדייה בחרישת הקבר, וכולן נשתכחו ממני בשביל שהייתי עוסק בצרכי צבור.

וידוע לבד מהנ"ל מה ההסבר בזה ע' תוס' סנה' יז. וע"ד הוריות י סע"א ועוד.
ומפורסם הכת"ס ועוד הרבה מפ' שהתפלאו ועמדו ע"ד, לגבי מה שפרשו ממרדכי הסנה' כי סימן שתורתו לא היתה וכו'.

 

[תורת אמת]

וידוע לבד מהנ"ל מה ההסבר בזה ע' תוס' סנה' יז. וע"ד הוריות י סע"א ועוד.
ומפורסם הכת"ס ועוד הרבה מפ' שהתפלאו ועמדו ע"ד, לגבי מה שפרשו ממרדכי הסנה' כי סימן שתורתו לא היתה וכו'.

אם אפשר להרחיב, תודה.

 

[שלום]

אם אפשר להרחיב, תודה.

רצון יראיו יעשה - שתוס' הסבירו שהטל עליהם צרכי ציבור והם כלים מאליהם, משום העצבות שמסלקת שכינה. וע' שבת ל: ומאירי, שהשמחה בתורה פותחת שבילי ההבנה והזכרון. וזה דברים פשוטים.
ובהוריות הנ"ל כתוב שררה נתתי? עבדות וכו' לגבי מי שעוסק עם ציבור.
והכת"ס כ' שאם תורת מרדכי היהודי היתה רצויה בשמים, לא היו נותנים לו להציל את כלל ישראל אלא היה ממשיך ללמוד.
וכתבתי וכו' גם בגלל שהדברים ידועים, וגם בגלל שמפחידים (ועוד סיבה שלא אכתוב).
ויש לציין לט"ז יו"ד רנא על הגמ' במגילה טז: שם שגדול ת"ת מהצלת נפשות בעלמא וכו' וקשור בזה כמובן.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אולי אני לא מדייק כל כך, אבל כך שמעתי מחתנו של הגרא''ד אוירבך ששמע ממנו.

אבל בערך כך:

הרב הרצוג אמר לחזון איש שהוא מרגיש שבזקנותו הוא משכח תלמודו,

והחזון איש אמר לו, שזה לא קשור לזקנה כי זקני ת''ח וכו'

אלא שאם אדם רוצה לשכח תלמודו שיהיה רב..

[ויצויין שהג"ר ראובן כץ זצ"ל כתב במכתב "ידידי הגאון בעל 'חזון איש' שליט"א הפליג לפני בשבחו [של הגרי"א הרצוג] מאוד מאוד, ואמר לי שהוא הראוי וההגון למשרה רבה זו" (נדפס בספר רבי ראובן כץ עמ' 317)]

ויצויין עוד מה שסיפר הרב שלמה הופמן זצ"ל (שלמה משנתו עמ' 259): "המעשה אירע בהיכלה של ישיבת פוניבז' בחדש טבת ה'תשי"ד, עת נערך באולם הספד לזכר אישיותו הנערצת של מרן המשגיח רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל בעל 'מכתב מאליהו'. אחד הספדנים שהתכבד לשאת דברים היה הרב הראשי רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל שהיה מיודעו של הרב דסלר עוד מימי שהותם המשותפת על אדמת אנגליה. הרב שלמה הופמן זצ"ל ניצב לו בקרבת הפתח, מאזין בקשב רב לדברי ההספד, ולפתע הבחין בידידו, אברך צעיר וחם מזג, שנכנס בסערה להיכל ואבני דרך גדולות בידיו החסונות. רבי שלמה [שהיה נמוך קומה ודל גוף] תפס בחזקה בשתי ידי הנכנס ושאלו תבעו 'לאן אתה רץ?'. הלה הביט חפוזות בשואל והשיב 'אני רץ לזרוק אבנים על הרב הרצוג ה'ציוני'... והרי יודע אתה שהרב הרצוג תלמיד חכם ואסור לבזות תלמיד חכם!' החזיר לו ר' שלמה בעודו אוחז בו בחזקה [ועוצמת כח הריכוז הנודעת של הרב הופמן מכריעה את הכף והכפות...]. היום אין לו דין ת"ח, אחרי שהוא מבזבז זמנו על כל ענייני הרבנות... השיב האברך. האם שאלת בזאת שאלת חכם טרם תסכן עצמך ב'נקרא אפיקורס'?, הקשה ר' שלמה. ולא הרפה הרב הופמן מהנ"ל עד אשר הסכימו שניהם לבוא ולהתדיין בענין עם הגאון רבי אהרן קטלר זצ"ל. ולכשבאו אל הרב קטלר, אמר להם גדול הדור את ה'פסק' כדלהלן: כי כל ת"ח שבכל רגע פנוי שלו הוא עוסק בתורה, דין ת"ח יש לו על כל דיניו ומשפטיו, ומפני שיודע הוא ומכיר את הרב הרצוג, העיד רבי אהרן, שהוא בקי וחריף בתורה, וכי לפי ידיעתו, הרב הראשי מנצל כל עיתותיו הפנויות לעסק התורה ודאי שיש לו דין ת"ח, ולפיכך אכן יש להזהר בגחלתו..." [ובספר שיחות עם ר' שלמה הופמן (עמ' קמ"ד?) כתב שהגר"א קוטלר יסד את דבריו על דברי שו"ת הרא"ש (כלל ט"ו סי' י') - ].​

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

הרב הרצוג אמר לחזון איש שהוא מרגיש שבזקנותו הוא משכח תלמודו,
והחזון איש אמר לו, שזה לא קשור לזקנה כי זקני ת''ח וכו'

לאו כללא היא, ויעויין דברי הג"ר יצחק פלאג'י ז"ל (יפה תלמוד ח"ב עמ"ס שבת דף קנ"ב) -

וע"ע במצורף מהאדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל, ואכמל"י