שבת ע"ד ב' עולא רצה להתיר ברירה בשבת לצורך אותו היום;
והקשה רב חסדא "וכי מותר לאפות לבו ביום, וכי מותר לבשל לבו ביום".
ויש לדקדק בלשון הגמ' שנקטה שתי דוגמאות מאותה מלאכה, ולכאורה היה מתאים יותר לומר "וכי מותר לטחון, וכי מותר לבשל", וכיוצ"ב.
וי"ל [נתעוררתי לזה מהגר"י ענגיל (בית האוצר), והוא כתב אחרת, וצ"ע] שכוונת הגמ' שיש ראיה מהתורה שאסור לעשות מלאכה לבו ביום, כי הרי כתוב בפרק ט"ז פסוק כ"ג "שבת קדש לה' מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו", שמה שרוצים לאכול בשבת צריך לאפות ולבשל ביום שישי;
וא"כ הגמ' נקטה כלשון הפסוק.
אגב, ר' חיים פלטיאל כתב ש"תבשלו בשלו" נאמר על השליו;
ולכאורה היה מקום לומר שזה נאמר על המן, כמו שכתוב בבהעלותך "ובשלו בפרור",
ועי' יומא ע"ה א' שיתכן שזה הולך על ציקי קידרה שירדו עם המן.
והקשה רב חסדא "וכי מותר לאפות לבו ביום, וכי מותר לבשל לבו ביום".
ויש לדקדק בלשון הגמ' שנקטה שתי דוגמאות מאותה מלאכה, ולכאורה היה מתאים יותר לומר "וכי מותר לטחון, וכי מותר לבשל", וכיוצ"ב.
וי"ל [נתעוררתי לזה מהגר"י ענגיל (בית האוצר), והוא כתב אחרת, וצ"ע] שכוונת הגמ' שיש ראיה מהתורה שאסור לעשות מלאכה לבו ביום, כי הרי כתוב בפרק ט"ז פסוק כ"ג "שבת קדש לה' מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו", שמה שרוצים לאכול בשבת צריך לאפות ולבשל ביום שישי;
וא"כ הגמ' נקטה כלשון הפסוק.
אגב, ר' חיים פלטיאל כתב ש"תבשלו בשלו" נאמר על השליו;
ולכאורה היה מקום לומר שזה נאמר על המן, כמו שכתוב בבהעלותך "ובשלו בפרור",
ועי' יומא ע"ה א' שיתכן שזה הולך על ציקי קידרה שירדו עם המן.
