באנר תרומה

וישב מדוע נזקק יוסף לחלומות שר המשקים ושר האופים ולא אמר חלומות שוא ידברו?

הצטרף
4/11/25
הודעות
514
נאמר "וחלומות השוא ידברו" (זכריה י ב).
ובסנהדרין ל ע"א איתא שמי שאמר לו אביו בחלום מעות פלוני של מעשר הן וידע לומר כמה הם והיכן הם, על זה אמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין - ולא צריך לתת אותם למעשר.
נביא שקר נקרא בתורה "כי ימצא בקרבך באחד שעריך ... נביא או חולם חלום" והיינו שאמרו לו בחלום נלכה ונעבדה אלוהים אחרים, וכל הנביאים מלאים מנביאי השקר שהיו "חולמי חלומות" [ואותו פסוק בזכריה וחלומות השוא ידברו קאי בנביאי שקר], ומנא ליה ליוסף שחלום יש בו ממש.
כך גם בנבואות ירמיהו שנרדף על צווארו ע"י נביאי שקר ונלחמו בו בכל כוחם, כמעט בכל מקום שמדבר מעניין נביאי השקר מזכיר גם חולמי חלומות ;
"החושבים להשכיח את שמי בחלומותם אשר יספרו איש לרעהו" ... "הנביא אשר איתו חלום יספר חלום ואשר דברי איתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאום ה’ אלוקים" ... "הנני על נבאי חלומות שקר נאום ה’ ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם ואנוכי לא שלחתים ולא ציויתים" (ב’ אלו בפרק כג).
"ואתם אל תשמעו אל נביאיכם ואל קוסמיכם ואל חלומותיכם ואל עונניכם... אשר הם אומרים לכם לאמור לא תעבדו את מלך בבל" (כז) "כי כה אמר ה’ צבקות אלוקי ישראל אל ישיאו לכם נביאיכם אשר בקרבכם וקוסמיכם ואל תשמעו אל חלומותיכם אשר אתם מחלמים" (כט).
ובקהלת ה ו "כי בא החלום ברוב עניין" וכן אמר דניאל לנבוכדנצר "אנת מלכא רעיונך על משכבך סליקו" ופירש"י פסוקים אלה (בברכות נה) אין מראין לאדם בחלום אלא מהרהורי ליבו ביום.
אם כן מדוע לא פטר יוסף את שרי פרעה בבית האסורים בלא כלום, ומדוע נדרש לחלומותיהם כלל.
 
החלום של נבוכנצר שהבאת היה חלום אמיתי.
ובשו"ת התשב"ץ חלק ב סימן קכח כתב (אחרי שהזכיר הסוגיא בסנהדרין) וזה לשונו: ואני אומר כי מה שמרפא שבר קושיא זאת הוא מאמר אחד הנזכר באחרון מברכות (נ"ה ע"ב) והוא שאמרו שם רבא רמי כתיב החלומות שוא ידברו וכתיב בחלום אדבר בו. לא קשיא כאן על ידי מלאך כאן על ידי שדים הרי שהם ז"ל נתעוררו וראו כי יש חלומות שראוי לסמוך עליהם ולחוש להם ויש מהם שאין ראוי לסמוך ולחוש להם כי יש מהם ע"י מלאך והמלאך לא יכזב ויש מהם על ידי שד והם דברי' כענן בקר אשר אין להם שחר והמאמר הזה אמתו אותו החוקרי' במקום הזה ואף על פי שדבריה' ז"ל הם כדברי תורה ואינם צריכים חזוק טוב הוא לסמוך אותם בדברים שכליים כדי להטעימם ולהבין יופי חכמתם כי כל רז לא אניס להו. עד כאן, והאריך עוד שם מאד בזה.
וגם מה שכתבת מהנביאים, אדרבה שם נראה שבאמת יש תוכן אלא שמעורב בו תבן ומשם למדו שאין חלום בלא דברים בטלים.
וכל חלומות יוסף יוכיחו, וחלום פרעה, וחלום יעקב (וארא בחלומי והנה העתודים העולים על הצאן). ולגבי השאלה איך ידע יוסף, יותר יש לשאול איך ידע הפתרון, אבל כמדומני שבזהר בריש פרשת מקץ מבואר שפרעה ראה דברים על פי סדרם העליון, ואפילו החרטומים היו ראויים לדעת את פתרון חלומו, ומכל מקום למדנו שאם הדברים הם על הסדר יש ללמוד מהם וגם לדעת פתרונם.
ויעויין עוד בר"ן סנהדרין ל שכתב דעל כל פנים יש לחוש לחלום וראיה מנידוהו בחלום.
 
לגבי נידוהו בחלום התשב"ץ שם בא לתרץ את זה גופא מאי שנא נידוהו בחלום מההיא דסנהדרין דדברי חלומות אין מעלין ואין מורידין [ומופיע גם בשאלתות דרב אחאי לעניין הקדש], ותירוצו שחלום הוא בתורת ספק וכאן מחמירים שמא הנידוי אמת, וכאן בממונות המוציא מחבירו עליו הראיה, ובאמת דבריו צ"ב רב למאי דקי"ל מע"ש ממון גבוה, דברי הר"ן שהביא כת"ר בסנהדרין לא זכיתי להבין תירוצו מאי שנא ההיא דנידוהו בחלום מההיא דדברי חלומות אין מעלין וכו', עיינתי בלשונו שם ולא זכיתי להבין לע"ע.
לגבי עיקר התשובה לשאלתי - כת"ר טוען שחלומות הם ספק וכמו שביאר התשב"ץ לפי הבנתו את הגמ' בברכות, ועדיין הדבר קשה מנין ידע יוסף שהחלום אמת ולא שווא.
ומ"ש "שאם הדברים על הסדר" וכו' הם דברים עמוקים ונשגבים לאיש פשוט אשר כמוני, אם אפשר לפרש יותר אשמח.
 
גם אני איש פשוט, אבל ציינתי לזוהר בפרשת מקץ, ויעיין מעכ"ת שם בפירוש מתוק מדבש, ששבע הפרות רמזו להיכלות עליונים, וראה שם ביתר פירוט.
וככלל, עיקר התשובה היא שמי שיודע לפתור יודע גם את מהות הדברים.
ובפירוש דברי הר"ן הנ"ל נראה דכוונתו דחלום כזה בא על ידי שמים, והיינו שיש חלומות שחוששים להם.
וכן בדין תענית חלום מבואר כיוצא בזה, ומבואר מזה שהיודעים בסדרי חלומות יודעים גם כן מה תבן ומה בר.
 
ראשי תחתית