הריקודים והמחולות ואי אמירת תחנון השערות המגודלות מצויים בערבוביא בלתי מוסברת
וכבר תמה על כך הפרי חדש
"תימא דעכשיו נהגו בזה להרבות בשמחה ושלא לומר תחנון, ואע"פ כן אינם מסתפרים אלא עד ל"ד, ויראה תרתי דסתרן. ולפיכך מי שנהג עצמו להסתפר בל"ג אין מוחים בידו"
מחפש הסבר המניח את הדעת.
עוד לפני שראיתי את הפרי חדש תמהתי על זה, כיצד יתכן שאבילות ושמחה משמשים בערבוביה, מצד אחד רוקדים ושמחים עם כלי שיר, ומצד שני אבילות על פניהם, ושיער ראשם מגודל.
אבל לפי המנהג, קושיא מעיקרא ליתא. כי הרבה כתבו שהמנהג הפשוט במרוקו היה
להסתפר ולהתגלח ביום ל"ג בעומר, וכשחל ל"ג בעומר ביום שבת או ראשון, נהגו להסתפר ולהתגלח ביום שישי, ורק מקצת חסידים ואנשי מעשה נהגו להמתין עד שבועות.
וכן כתב בשו"ת עמק יהושע ח"ד יור"ד סימן ב': "
הלכה רווחת אצלינו להסתפר ביום ל"ג לעומר בבוקר כדעת הרמ"א ע"ה (באור"ח סי' תצ"ג ס"ב), זולת איזה תלמידי חכמים שמחמירין, ולא מסתפרין עד יום ערב חג השבועות, כדעת רבנו האר"י ע"ה" וכו', ע"ש.
וכן בסוף ספר מגן אבות (עמוד תל"א), כתב הרה"ג שלמה אבן דאנן מלפנים דיין בעיר פאס, שמנהג עירם להסתפר בל"ג בעומר.
וכן כתב בחוברת זכר דוד (עמוד כ"ט),
שהמנהג להסתפר ביום ל"ג בעומר דלא כמרן שמתיר רק בל"ד בבוקר.
וכן ובספר וזאת ליהודה (סימן צ"ט) כתב שיש שנהגו להסתפר ביום ל"ג, כי דבר זה מתורת מנהג הוא והכי קבלו עליהם שיסתפרו ביום ל"ג.
וכן כתב הגר"י בן נאים בספר נוהג בחכמה (עמ' מ"ט אות מ'), וכן כתב בספר ערך לחם, וכן כתב בספר מגן אבות עמ' רס"ג.
וכן כתב הגר"ד עובדיה בספר נהגו העם (הלכות פסח אות ל"ח): "בימי הספירה אנשי מעשה לא היו מסתפרים עד ערב שבועות.
ושאר העם היו מסתפרים ביום ל"ג בעומר עצמו וכסברת הרמ"א בהג"ה (סימן תצ"ג ס"ב)".
וכן כתב בספר עטרת אבות: "
הלכה רווחת אצל יהודי מרוקו להקל להסתפר ביום ל"ג בעומר, ואם חל בשבת, או אפילו ביום ראשון, המון העם מקילים ומסתפרים ביום שישי, אך יש חסידים ואנשי מעשה אשר הסתפרו רק בערב חג השבועות כדעת האריז"ל".
ולא רק במרוקו נהגו כך אלא בעוד מדינות צפ"א כגון תוניס ולוב, וגם בתימן נהגו כן.
וכן בספר עטרת אבות (ח"ב עמוד שי"א), הביא בשם שו"ת שואל ונשאל (ח"א סימן סו), דלפי הנשמע
בתוניס מל"ג בעומר ואילך מסתפרים.
וכן כתב הגאון רבי רחמים חי חוויתה בספר שמחת כהן (סימן תצ"ג),
שמנהג תוניס להקל כבר ביום ל"ג בעומר.
וכן כתב בספר שולחן ערוך המקוצר (ח"ג סימן צב אות ו) שיש מבני תימן שנהגו שלא להסתפר עד ערב חג השבועות,
ויש עד ל"ג בעומר כמו שכתב הרמ"א ודעת מרן בזה לא נתפשט אצלם וכו'.
וכן כתב בספר נחלת אבות (מנהגי הספירה אות יא), שמנהג יהודי לוב להקל להסתפר ביום ל"ג בעומר.
וכן בספר עלי הדס (מנהגי תוניס, הוצאה חדשה עמ' 598) הביא שיש מרבני תוניס שכתבו שהמנהג להסתפר בל"ג בעומר, ויש שכתבו שכשחל במוצאי שבת להקל להסתפר בערב שבת.
