מגילה ד' ע"ב מגילה בשבת לא קרינן, מאי טעמא? אמר רבה הכל חייבין בקריאת המגילה ואין הכול בקיאין במקרא מגילה גזירה שמא יטלנה בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנה ארבע אמות ברה"ר, רב יוסף אמר מפני שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה, בגמרא עצמה כתוב רב יוסף, בלי האות ו' לפני המילה רב, התוס' גורסים ורב יוסף, עם האות ו', הטורי אבן גורס בלי האות ו', וצע"ק השוני בזה,
ונראה לומר שבגמרא עצמה כשלומדים אותה משמע שיש מחלוקת ברורה בין רבה לרב יוסף, לכן כתוב בלי האות ו' (החיבור) ללמד שיש מחלוקת ברורה, התוס' גורסים על האות ו', כי הם כותבים שאין מחלוקת ברורה בין רבה לרב יוסף, שהרי בנוגע למקרא מגילה, תקיעת שופר, ולולב, אין הבדל איזה טעם יש, וממילא בזה רב יוסף מסכים עם רבה, הנפק"מ ביניהם הוא רק במקדש, שאין שבות במקדש ולכן לפי הטעם של רבה יהיה מותר, קמ"ל הטעם של רב יוסף ללמדנו שמ"מ אסור, וזה האות ו', הם לא חולקים בסוגייה עצמה, אלא נחלקו בעניין אחר שיש בו נפק"מ,
הטורי אבן גורס בלי האות ו', כי הוא חולק על תוס' וכותב שיש מחלוקת בין רבה לרב יוסף,
ונראה לומר שבגמרא עצמה כשלומדים אותה משמע שיש מחלוקת ברורה בין רבה לרב יוסף, לכן כתוב בלי האות ו' (החיבור) ללמד שיש מחלוקת ברורה, התוס' גורסים על האות ו', כי הם כותבים שאין מחלוקת ברורה בין רבה לרב יוסף, שהרי בנוגע למקרא מגילה, תקיעת שופר, ולולב, אין הבדל איזה טעם יש, וממילא בזה רב יוסף מסכים עם רבה, הנפק"מ ביניהם הוא רק במקדש, שאין שבות במקדש ולכן לפי הטעם של רבה יהיה מותר, קמ"ל הטעם של רב יוסף ללמדנו שמ"מ אסור, וזה האות ו', הם לא חולקים בסוגייה עצמה, אלא נחלקו בעניין אחר שיש בו נפק"מ,
הטורי אבן גורס בלי האות ו', כי הוא חולק על תוס' וכותב שיש מחלוקת בין רבה לרב יוסף,
